איך מזהים דימום פנימי דרך הנשימה? ומה מודד לחץ דם - גם בטנק דוהר?

מהרגע בו חייל נפצע בשטח ועד שהוא מגיע לטיפול בבית החולים, צוותי הרפואה נדרשים להתמודד עם מציאות שיכולה להשתנות בכל רגע. המידע עליו ועל ומצבו עובר בין מספר גורמים, המדדים הרפואיים יכולים להתדרדר במהירות והפינוי עצמו מתרחש לעיתים בתנועה, ובתנאים רחוקים מסביבת מרכז רפואי המצויד באופן מלא.  

כדי להתמודד עם האתגרים האלה, חיל הרפואה דואג לפתח אמצעים חדשים, במטרה לשפר ולייעל את התהליך כולו. ובתקופה האחרונה, כמה מהם עברו משלב הרעיון הראשוני - אל המדרגה הבאה.

מערכת שו"ב (שליטה ובקרה) פצועים

עד לא מזמן, המידע הרפואי על כל פצוע עבר בין הצוותים בצורת טופס פיזי. ממרץ 26', נכנסה לשדה הקרב באופן רשמי מערכת שו"ב פצועים, המאפשרת להזין את הנתונים עוד בנקודת הפציעה ולהעביר אותם בזמן אמת לאורך שרשרת הפינוי במערכת דיגיטלית, וגם לתחקר וללמוד איך להציל חיים של פצועים נוספים. 

"כשאתה מקבל פצוע ממטפל אחר, קריטי לדעת מה היו המדדים שלו, איזה טיפול כבר עבר ומה לא - כדי להמשיך הלאה", מסביר סא"ל א', רע"ן פיזיולוגיה וחדשנות בחיל הרפואה, "מדובר בידע חיוני, שככל שהוא יותר מדויק ונגיש מסייע בטיפול והצלת חייו של הפצוע".

בפועל, על גבי מכשיר ייעודי בו כל המידע עובר בזמן אמת, נפתח כרטיס לכל פצוע, ובו מתועדים פרטי האירוע, המדדים והטיפול שניתן לו. המידע זמין בכל עת לגורמים הרפואיים הרלוונטיים, כך שגם מי שפוגש את הפצוע בהמשך יכול לראות מה כבר נעשה. ככה, נחסכים דקות יקרות, עבודה מיותרת ובירוקרטיה, ונוצרת אחידות בין הצוותים המטפלים.

המערכת כבר נמצאת בשימוש בחטיבות המתמרנות בגזרות השונות. עד כה, תועדו בה יותר מ-100 פצועי אמת, לצד מאות פצועים בתרגילים. השלב הבא בפיתוח, לדברי הרע"ן, הוא חיבור חיישנים למערכת: "ככה גם בית החולים יקבל את המידע עוד לפני שהמסוק הספיק לנחות".

סנסור (חיישן) למציאת דימום פנימי

"דימום פנימי הוא אחד האתגרים המורכבים, משום שבשלבים הראשונים קשה לזהות אותו", מתאר סא"ל א', "המדדים הרגילים בהתחלה עשויים לא לשקף את מצבו האמיתי של הפצוע עד שמצבו של הפצוע מתדרדר בבת אחת".

הפיתוח וגם המחקר המקדים לו, נוצר בשיתוף עם מכון ויצמן ומפא"ת, מבוסס על היכולת לזהות את הדימום באמצעות מדד הנשימה וזרימת האוויר דרך הנחיריים. במקום לחכות שהמדדים הרגילים של הפצוע יעידו על כך, החיישן מנסה לזהות תנודות עדינות המתרחשות בגוף בעקבות איבוד הדם.

ההשפעה של אמצעי כזה, יכולה להיות מאוד משמעותית בשטח. כך הצוות הרפואי יקבל עוד אינדיקציה למצבו של הפצוע, שמבחוץ, באופן מטעה, עוד עלול להיראות יציב, ולהבין אם הוא זקוק לפינוי דחוף.

הפיתוח כעת מתקדם מהשלב המדעי לכיוון של תוצר פיזי: "אנחנו ממשיכים לבחון איך להפוך את המדד לכלי פשוט וזמין, שיוכל להשתלב בטיפול בפצוע כבר מהרגע הראשון".

סנסור (חיישן) למדידת לחץ דם

במהלך פינוי, הצוותים הרפואיים צריכים לעקוב אחר המדדים של הפצוע גם כשהוא נמצא בתוך נמ"ר, טנק או מסוק בתנועה. אלא שהרעידות והרעש מקשים על המכשירים הקיימים למדוד לחץ דם בצורה מדויקת.

לכן, בחיל הרפואה ובשיתוף מפא"ת (המִנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית), מובילים תהליך פיתוח עם 'אינוטל' באט"ל של פיתוח חיישן לביש שמודד לחץ דם, דופק וסטורציה. האמצעי מבוסס על שילוב של טכנולוגיות אופטיות ואלגוריתמים המאפשרים לבצע זאת גם בזמן תזוזה ולאורך זמן.

המטרה הסופית, היא להצליח לעקוב אחר מצב הפצוע באופן רציף, במקום להסתמך על מדידה בודדת בכל פעם מחדש. "ככה אפשר להבין יותר טוב את המגמה הכללית", מעיד הרע"ן, "אם היא בירידה, בעלייה או שהמצב נשאר יציב - וכך גם להגיע למסקנות בקשר לדרך הפעולה".

"אנחנו עכשיו בדיוק מתחילים את שלב הפיילוט", הוא מוסיף. בקרוב, התוצר ייבחן בתרחישי פינוי ובמצבים של לחץ דם נמוך, כדי לבדוק את רמת הדיוק והאמינות שלו בתנאי שטח אמיתיים.

"המלחמה נתנה לנו הזדמנות גם לראות בצורה הרבה יותר ברורה אילו פערים קיימים ואיפה אנחנו צריכים להשקיע את המאמצים", מסכם סא"ל א', "המטרה היא לקחת את הידע החשוב הזה ולהפוך אותו לפיתוחים שיגיעו לשטח ויעזרו להציל חיים. בסוף, הצורך הוא לאפשר לצוותים הרפואיים יותר מידע וכלים - בזמן שבו כל החלטה יכולה להשפיע על מצבו של פצוע".