הצטרפנו לתרגיל האחרון של פלס"ר 7 - כפי שאתם מכירים אותו היום

בשעה 2 בלילה לפני כשבועיים, חבורה של לוחמים מתמקמת בעמדה בנויה מאבנים, וצופה על מושב כרם בן זמרה שבגליל העליון. הם רואים הכול, ומחפשים מטרות במרחב. 

אבל לאתר את אותם לוחמים יהיה מאתגר משתי סיבות: 1. לילה וחושך 2. הם יודעים להסתוות ממש טוב. למעשה, זהו אחד הדברים שהם מתמחים בו בתור חיילים בפלס"ר 7 - פלוגת הסיור של חטיבה 7, שייעודה הוא להתקדם לפני כוחות השריון ולהשמיד אויבים בדרך.

במרחק של כמה קילומטרים, חוליית מחבלים, אותה מדמה מחלקה מאותה החטיבה, מצליחה לתפוס את העין של חברי צוות בפלס"ר. "הם ממש עלו על גגות ומרפסות במושב", מספר סגן יובל רוטשילד, מפק"ץ מחזור מרץ 20' ביחידה. 

"בראש שלנו אנחנו בכלל מסתכלים על כפר בלבנון. זה הרגיש מאוד אמיתי, כי החיילים היו לבושים במדי חיזבאללה", הוא מתאר, "במהלך השירות אנחנו לומדים את תודעת האויב ואיך הוא מתנהג". 

את תוכניות הסריקה מכינים הלוחמים בנוהל הקרב לפני התרגיל. הם משתמשים בידע הנרחב שצברו על איתורים אמיתיים, אותם הם משמידים באופן מתודי דרך הכוונת מסק"רים וסגירת מעגלים מול גורמי ארטילריה. 

השעה כבר 4 לפנות בוקר, ומנהלת התרגיל שולחת את הפלס"ר לעוד משימת תצפית והסתערות משותפת של הצוותים על חוליית נ"ט. כשפלס"ר 7 מתקדמים, זה אומר שהשטח נקי - משמע כוחות השריון יכולים לנוע אחריהם. 

אלה רק שעתיים מתוך התרגיל היחידתי האחרון של פ-7, רגע לפני שכל המחזורים מתאחדים, וחלקם מוסבים ליחידה הרב ממדית. "לא ישנתי מאז שכל זה התחיל - אולי ארבע שעות במצטבר", משתף המפק"ץ בשיחה קצרה, ביום השלישי מתוך ארבעה. 

התרגיל מתחיל בשטחי כינוס באזור הצפון, וממשיך על האמרים עד לשטח שמדמה את מעבר הגבול ללבנון - שם, הלוחמים מטפסים את הר פועה. מדובר בארבעה קילומטרים עם 45% משקל גוף, ובשיפוע חד מאוד. 

כשהם מסיימים את העלייה, מתקבל מודיעין על היערכות כוחות קומנדו של חיזבאללה, ויחד עם לוחמים מיהל"ם, פותחת היחידה ציר לטובת טנק של גדוד השריון 82, שגם כן השתתף בתרגיל: "אנחנו חיפינו לטובתם, סרקנו את האזור, ויהל"ם וידאו שאין מטענים". 

סביב השעה 19:00 הם כבר מתחילים תנועה לכיוון כרם בן זמרה, וזה הזמן גם להרכיב את האמר"לים (אמצעי ראיית לילה). בדרך, הם נקראים לחסל עוד חוליית מחבלים. 

בין 4 ל-8 בבוקר, אחרי כל התרחישים שתפעלו באמצע הלילה, הם מוזעקים לטפל באירוע רב-נפגעים. "הכול מתבצע ברגל ועם אלונקות על הגב", מבהיר סגן רוטשילד, "הפעם האחרונה שראינו את כלי הרכב הייתה בתחילת התרגיל". משם, חוצים הצוותים בחזרה אל "שטח הארץ".

רגע לפני שכל היחידה עולה על מטוס ממנחת מחניים ומוקפצת לרמת הגולן, סגן רוטשילד מבהיר לי את החשיבות של תרגול כל התרחישים שעברו עד כה: "במלחמה יכולים להקפיץ אותנו לכל מקום. אנחנו חייבים להיות מוכנים לסיטואציות האלה". 

היום הרביעי מסתיים בתרגיל רטוב, תוך התקלה בזמן נסיעה על ההאמרים. למרות שהיו כל כך הרבה תרחישים בארבעת הימים האלה, הרגע שסגן רוטשילד זוכר בצורה הכי ברורה, הוא העלייה של הלילה הראשון. "זה היה מאתגר, אבל עברנו את זה כמו שצריך", מכריז המפק"ץ, "אני מכיר פה את כולם - הם תמיד נותנים יד כשקשה". 

אז אולי זה היה התרגיל האחרון של פלס"ר 7 במתכונתו הנוכחית, אבל הלוחמים עומדים להביא את כל היכולות שלהם גם ליחידה הרב ממדית - שתזכה בלוחמים מיומנים ומסורים, שעברו הרבה חוויות וצברו ניסיון הכרחי להמשך.