460 הכניסו את שדה הקרב - למסך המחשב

הם ממוקדי מטרה. הם באמצע קרב והם לא מתכוונים להפסיד בו. כל אחד מהמפקדים בחטיבה 460 מתכנן בזירתו את המהלך המושלם של הצוות שלו: לוחמי חי״ר, שריון והנדסה. למרות שכל זה קורה על מסך מחשב - הלחץ אמיתי, אין מקום לטעויות.

במשך 72 שעות תרגלו מפקדי הדרג הגבוה ביותר ועד למ"מים בחטיבה את תוכנית המגירה לזירה הצפונית. הם ישבו יחד והתחילו לבנות את הפקודה האופרטיבית, זאת שתצא לפועל בעת הצורך. מהיציאה ועד לסיום הקרב, כשהם חוזים כל נקודת תורפה או תקלה שיכולה לקרות. ברגע האמת הם יוקפצו לצפון, הפעם - הם מוקפצים לעולם הסימולטיבי. 

ברוב התרגילים המשתתפים הם החיילים, אך הפעם זכוכית המגדלת היא על המפקדים הבכירים, ובראשם המח"ט, האמון על בניית התוכנית, אישורה והוצאתה לפועל. הוא זה שאחראי להכול: מהקשר בין כלל המפקדים ועד להצלחת התרגיל. 

עשרות המפקדים יושבים במתחמים נפרדים, רחוקים אחד מהשני, יכולים לדבר רק דרך מכשיר קשר, צופים ונלחמים יחד באותו הקרב, רק ממסכים שונים. הם מבינים שיכלו לפעול זה לצד זה, אבל זה לא יקרה במערכה אמיתית ולכן גם לא יקרה פה. ככה הם מחזקים את הקשר שלהם בתור מפקדים בזמן אמת.

"מי שבדקו לנו את ה'שרירים' הם מפקדים מאוגדה 162, שתחתיה אנחנו עתידים להילחם", מספר סא"ל מיכאלי, מפקד גדוד 196, שמכשיר את הקצינים והמפקדים הבאים של השריון. 

האוגדה בנתה את הסימולציה ודימתה את האויב שנלחם נגד החטיבה במסך. לכל מפקד מ-460 היה חונך מ-162. הם בחנו אותם על כל מהלך שעשו ובסוף הסבירו להם מה עליהם לשפר. "תרגיל כזה הוא כוורת של למידה", מתאר סא"ל מיכאלי, "לכל אורכו יש למידה מתמשכת: עושים עצירת חשיבה קבוצתית כל כמה זמן, מתייעצים על מהלכים, מקבלים ביקורת מהחונכים האישיים וגם המלצות מהמפקדים המקבילים". 

כשאת התרח"ט הזה מנהלים המפקדים מתוך חדרים ממוזגים, עולה השאלה על רלוונטיות התרגיל, בדגש על הדימוי הפיזי. האם ללא הקושי הגופני, ריצה מתישה, החום שבטנק, תנאי מזג האוויר והעייפות - ניתן בכלל לדמות מקרה אמת? 

"תרחיש כזה מדמה באחוזים גבוהים את התרגילים הפיזיים", מבהיר סא"ל מיכאלי, "אנחנו בונים סימולציה של תוואי שטח אמיתי לגמרי, סדרי כוחות כפי שאנחנו מעריכים שיהיו בשדה הקרב, ומכניסים הכול למעבדה. אולי הדגש כאן הוא פחות הפן הפיזי, אבל אחרי שלושה ימי תרגול העייפות משחקת תפקיד רציני".

"האתגר האמיתי של מפקדים הוא קבלת החלטות בזמן אמת תוך שיתוף פעולה", מסביר סא"ל מיכאלי, "במלחמה או במערכה, עוצמתה של חשיבה נכונה ומהירה באה לידי ביטוי. כשהמוח לא מאומן, זה עלול להפיל מבצע". 

סימולציות הקרב, כפי שמדגימים לנו כאן, באה לעבוד בדיוק על האתגר הזה, ולדמות באמצעות המחשב תרחיש שיאתגר את התהליכים המחשבתיים של מפקדי החטיבה, הפעם בעזרת ג'ויסטיק ושלט.

המשתתפים מכירים את התוכנית האופרטיבית כמו את כף ידם. כל מפקד טנק יודע על איזה ציר הוא נוסע ולאן הכוונת מכוונת, כשהם מסונכרנים בדיוק המירבי עם שאר הלוחמים בשטח.

אבל מה קורה כשבאמצע הפעילות שדברים משתנים בפתאומיות? למרות שמהות האימון הייתה לבחון את התוכנית של מפקדי החטיבה, מאו"ג 162 לא היסס להתקיל אותם ולשנות את תנאי הסימולציה לנגד עיניהם מרגע לרגע, ובכך לבחון לקיחת החלטות מהירה ושת"פ בין מפקדים.

"קשה להסביר דברים במהירות ובדיוק כשאתה תחת לחץ", מציין סא"ל מיכאלי, "ככל שאנחנו עובדים על התקשורת שלנו בתרגולים, מבינים אחד את השני טוב יותר, אנחנו חדים ויעילים יותר בזמן אמת". 

מחדר מלא במפקדים הבכירים בחטיבה, דרך מסך מחשב, ועד הג'ויסטיקים שדרכם הם מנהלים את הקרב. מסכם סא"ל מיכאלי את כל מה שקרה כאן בשלושה ימים - במשפט אחד: "מתוך הידע שרכשנו, אנחנו מוכנים יותר לאתגרים פיקודיים בשדה הקרב העתידי".