הגדודים והמערכים של התותחנים

מערך התותחים
המערך מורכב מתותחי 155 מ"מ ניידים, המסוגלים לירות ארבעה פגזים בדקה. התותח מופעל על ידי שבעה אנשי צוות ולכל חייל תפקיד ייעודי שאותו עליו לבצע בזמן ירי. בחיל ארבעה גדודי תותחים: רשף, נמר, דרקון וקרן. 

• גדוד רשף 
  באוגוסט 1948, פורק גדוד שדה 1, ובמקומו הוקמו שלושה גדודים. אחד מהם, גדוד שדה 2 ("רשף") היה אז תחת פיקוד חזית הדרום בתל נוף במהלך מלחמת השחרור.
  
  מאז המבצעים "יואב", "חירם" ו"חורב" במלחמת השחרור השתתף הגדוד בכל מלחמות ישראל. גולת הכותרת של פעילותו היתה במלחמת ששת הימים, אז השמידה הארטילריה הישראלית 26 סוללות סוריות מתוך 40 הסוללות שהיו פרוסות לאורך הקו ברמת הגולן. ב-9 ביוני עלה הגדוד לרמת הגולן לסייע לחטיבת "גולני" וחטיבה 8. במהלך הלחימה.
  
  מקור השם - הבזק אש הנפלט מלוע של תותח עם הירי.
• גדוד נמר 
  הגדוד הוקם בשנת 1969, בשל הצרכים המבצעיים שהשתנו במלחמת ההתשה. במהלך מלחמת יום הכיפורים סייע הגדוד לאוגדת המפץ בהדיפת הסורים, ובמהלך הלחימה איבד 21 מלוחמיו. במהלך מבצע דין וחשבון מול ארגוני הטרור בלבנון, ירה הגדוד את מספר הפגזים הרב ביותר.
  
  מקור השם - טורף ממשפחת החתולים שמוצאו ביערות אסיה ואפריקה. גופו צהוב מנומר בשחור והוא גמיש וזריז. בסלנג זהו כינוי לאדם נועז, גיבור, מלא מרץ וכוח. בשנותיו הראשונות נקרא הגדוד: "ארבל", כשם הקריאה שלו בקשר.
• גדוד דרקון 
  הגדוד הוקם בשלהי שנת 1970, על מנת לתת מענה לסוללות הטילים המצריות בתעלת סואץ במהלך מלחמת ההתשה. 34 קצינים וחיילים שנשלחו לארצות הברית ללמוד על תותח ה"רומח", הקימו את הגדוד עם שובם.
  
  במלחמת יום הכיפורים סוללות ב' ו- ג' סייעו לחטיבת סער הגולן בבלימת התוקף הסורי, ובמקביל לחמו בקרב החווה הסינית בחזית הדרום. שני לוחמים בגדוד נהרגו במהלך הקרב, ושני חיילים זכו בצל"ש אלוף הפיקוד בשל עוז רוח ותושיה תחת אש האויב.
  
  באוגוסט 1994 נבחר גדוד "דרקון" להיות גדוד ניסיוני במבנה ארגון גדודי חדש: שתי סוללות מבצעיות המורכבות משתי פלגות כל אחת, וסוללה המכשירה את הטירונים המגיעים מביסל"ת ומכינה אותם מבחינה מבצעית ואישית לקראת פעילות בסוללות המבצעיות.
  
  מקור השם - מפלצת דמיונית יורקת אש, המתוארת באגדות בדמות זוחל ענקי בעל קשקשים וזנב ארוך.
• גדוד קרן 
  הגדוד הוקם מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים בשל הצורך בתגבור מערך החיל. במבצע ליטני סייעה סוללה מהגדוד לחטיבת הצנחנים בגזרה המערבית ומאז השתתף הגדוד בכל המבצעים והמלחמות של צה"ל כולל פעילות ביטחון שוטף ביהודה ושומרון.

המערך הרקטי

מערך ה"מנתץ" מורכב ממשגרי רקטות בעלי 12 קנים ומבוסס על טכנולוגיות מתקדמות ומתוחכמות. צוות משגר מורכב ממפקד ושישה לוחמים שתפקידם לתפעל את הכלי בשטח ולבצע ירי.
צוות ממ"צ (מרכז מבצעים) מורכב משני מפקדים ושני לוחמים. צוות זה אחראי על איסוף נתוני ירי והעברתם לצוותים. תפיסת ההפעלה של המערך מתבססת על ירי רציף, בכל זמן ובכל מזג אוויר על מנת להשמיד את מטרות האויב.

סוגי המטרות למנתץ הן סוללות ארטילריה (תותחים נגררים, מתנייעים ומשגרי רקטות ומרגמות), מטרות חי"ר גלוי, חפ"קים ומפקדות ניידות (ללא בונקרים), אתרים ושיירות לוגיסטיות, אתרי נ"מ ואתרי שליטה ובקרה ותקשורת.

גדוד רעם
ב-30 במארס 1949 הוקם גדוד "רעם", כשסוללה אחת מגדוד 181 היוותה את הבסיס לגדוד המרגמות הכבדות שהפך ליחידה במסגרת חטיבת "גולני". אמצעי הלחימה: מרגמות 120 מ"מ, תותחי 75 מ"מ ותותחי 65 מ"מ. 

תותחי 65 מ"מ הגיעו לארץ בדרך מעניינת. יממה לפני סיום המנדט הבריטי, תפסו הבריטים את האונייה "סנטה קיארה" שעל סיפונה חמישה תותחי 65 מ"מ. אלא שהבריטים לא הצליחו לאתר את הנשק מכיוון שמעמיסי הספינה בחו"ל כיסו את המטען ב-450 טון בצל וקופסאות מיץ עגבניות. צחנת הבצל הבריחה את הבריטים מהאונייה והיא שוחררה לדרכה.

במלחמת ששת הימים השתמש הגדוד במרגמות 120 מ"מ מתנייעות, וסייע באש ארטילרית לכל החטיבות שפרצו את הדרך ברמת הגולן. במהלך הלחימה ירה הגדוד 7,200 פצצות, ואיבד עשרה מחייליו שנהרגו בקרבות הקשים. בדצמבר 1968 הוסב הגדוד למרגמות כבדות מתנייעות 160 מ"מ והפך להיות גדוד של פיקוד צפון. 

במלחמת יום הכיפורים המשימה העיקרית של הגדוד הייתה שיתוק הארטילריה הסורית. הגדוד השתתף עם פיקוד צפון בהבקעת המערך הסורי וסייע לחטיבת "גולני" לכבוש את החרמון. ממלחמת שלום הגליל ועד היום פועל הגדוד תחת פיקוד עוצבת גולן. 

בתחילת שנות ה-90 התקבלה ההחלטה לרכוש את מערכת "המנתץ", וקני השיגור הראשונים הגיעו לארץ בחורף 1995.

המנתץ היא מערכת שיגור רקטות רב קנית, המשמשת לתקיפת מטרות איכות בעומק שטח האויב. ניתן להפעילה ביום ובלילה ובכל מזג אוויר. יכולת הירי שלה: 12 רקטות בדקה ולפיכך היכולת שלה לשיתוק מטרה היא הגבוהה ביותר. בשנים האחרונות החל הגדוד בתהליך קליטת הרמ"ם, שהוא למעשה שדרוג של מערך המנתץ המפותח על ידי התעשייה הצבאית. מערכת הרמ"ם מאפשרת לשלוט ברקטה בזמן מעופה.

מערך הכטב"מים

מערך הכטב"מים מפעיל כלי טיס בלתי מאוישים לשימושם של הכוחות הלוחמים. בשונה מהמערך המקביל של חיל האוויר, היחידה של חיל התותחנים מקבלת את משימותיה מזרוע היבשה ומיועדת לסייע בזיהוי מטרות, הכוונה של גורמים בשטח וסגירת מעגלי אש.

הכטב"ם הגדול ביותר המופעל על ידי התותחנים הוא "הרמס 450", אשר משמש את מפקד האוגדה בקרב. בנוסף מפעיל החיל את מערך "רוכב שמיים", המספק מזל"ט לרמתו של מפקד הגדוד. לאור הביקוש הרב, עובדים בימים אלה ביחידה על פיתוח מערך השנ"י (שכבה נמוכה יבשתית) שיפעיל כטב"מים לשימושם של מפקדי החטיבות.

מערך האיכון

יעילות המערך מבוססת על עבודת מכ"מים שונים בתחום האיכון, הטיווח והמטאורולוגיה. במשך העבודה מתבצעים חישובים של שיגורי פגזי אויב ובדיקות של גורמים חיצוניים שעלולים להשפיע על מעוף פגז (רוחות, גשמים והשפעות מזג אוויר אחרות). הפעילות נערכת בצוותים קטנים ואיכותיים המהווים את אחד הגורמים החשובים במעגל האש הכללי.

מכ"ם ר"ז (רב זרועי)
בשנת 2010 הגיע לחיל המכ"ם הרב זרועי והחל בפעילות בשטח. ייעודו של המכ"ם: גילוי, התרעה ואיכון ירי תלול מסלול. את המידע מעבירה היחידה למערכות השליטה והבקרה על מנת להשמידו. 

המערכת, הפועלת במצב של הגנה ארטילרית ואווירית, מסוגלת לתקשר עם מערכות בזרוע היבשה ובחיל האוויר וכך להיבא לסגירת מעגלי אש. המכ"ם מגלה את המטרות, מסווג אותן ועוקב אחריהן, זאת תוך זיהוי נקודת השיגור ונקודת הפגיעה המשוערת.