אלימות במשפחה ובזוגיות

בעשור האחרון, נרצחו במדינת ישראל בממוצע 20 נשים מידי שנה.

הרבה מאיתנו אומרים לעצמנו ש"לי זה לא יקרה", לא אצלנו בבית, ולא בקרב הסובבים אותנו. אולם, מחקרים מוכיחים כי אלימות במשפחה קיימת בכל מקום, בכל מעמד סוציו־אקונומי - גם בקרב אנשים "נורמטיביים", מ-"משפחות טובות", "אנשים כמונו".

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, אחת מכל שלוש נשים ברחבי העולם חוותה אלימות פיזית או מינית במהלך חייה. מעל 80% ממעשי האלימות נגד נשים בוצעו על ידי אנשים המוכרים להן. 38% ממקרי הרצח של נשים בוצעו על ידי בן הזוג. עוד מצביעים מחקרים על כך שפחות מ-50% מהנשים המותקפות פונות לעזרה. ברוב המקרים, נושאת האישה את פצעה כסוד מכביד, לעיתים במשך כל חייה.

על המשרתים בצה"ל להיות ערים לסימני מצוקה ולנורות אזהרה אצל הפקודים, העמיתים והסובבים אותם, לגלות ערבות הדדית, ובמקרים המתאימים, לפנות או להפנות לקבלת סיוע מקצועי ממהו"ת.

כיצד אדע אם אני או מישהו מהסובבים אותי מצוי במערכת זוגית אלימה, או כזו שעלולה להסלים ולהגיע לאלימות?

אלימות בין בני זוג מתאפיינת לרוב בדפוס מעגלי: תחילתה בוויכוח, המתפתח להתפרצות אלימה. לאחר מכן מגיע שלב ההתפייסות וההתנצלות, ולאחריו - תקופת רגיעה ושלווה - עד להתפרצות הזעם הבאה. זו אינה "תאונה", זו התנהגות מכוונת, שברוב המקרים תחזור על עצמה.

עוד סימנים מקדימים בולטים הם חשדנות רבה מצד בן/בת הזוג, רכושנות או קנאה מופרזת המובילה להתנהגות אובססיבית (חקירות בנוסח "איפה היית?" ו"מה עשית?"), מצבי רוח קיצוניים, בידוד בת/בן הזוג מהחברים ומהמשפחה, ביקורת מתמדת על בת/בן הזוג, זלזול ברגשותיה/ו ובהישגיה/ו, התקפות מילוליות על בת/בן הזוג, האשמת בת/בן הזוג בכל דבר שלא מסתדר, איומים באלימות, איומים בפגיעה עצמית - כל אלה צריכים להדליק נורות אזהרה.

אילו סוגי אלימות במשפחה ובזוגיות ניתן לזהות? 

ישנם מספר סוגי אלימות, וכולם פסולים: 

• אלימות פיזית - המתבטאת בתקיפה פיזית ובמקרים רבים עלולה להסתיים ברצח.
• אלימות מינית - הכוללת ביצוע מעשים מיניים באיום או בניגוד לרצונה/ו של בת/בן הזוג.
• אלימות נפשית - שמתאפיינת בתוקפנות מילולית, לשון של הפחדה ואיומים, השפלות, גינוי וביקורת מתמשכת.
• אלימות כלכלית - הכוללת מניעת זכויות כלכליות ושליטה על מקורות פיננסיים ומשאבים (לגבר/לאישה שליטה בלעדית בחשבונות הבנק וכרטיסי האשראי, ובת/בן הזוג צריך/ה לבקש ממנו כסף).
• בידוד חברתי - הכולל מניעת קשרים חברתיים ומשפחתיים; התעקשות על ליווי בת/בן הזוג לכל מקום ואפילו ניהול שיחות במקומה/ו.
• הטרדה מאיימת - הכוללת מעקבים, פניות בלתי פוסקות באמצעות הטלפון וביטויים נוספים של קנאה כפייתית.

האם גם גברים סובלים מאלימות במשפחה ובזוגיות?

כן. חשוב להדגיש: גברים עלולים למצוא עצמם קורבן לאלימות מצד בן או בת הזוג, או מצד קרוב משפחה, והאמור מתייחס, כמובן, לשני המינים.

איזה סיוע צה"ל מעניק בנושא? 

אם את או אתה חלק ממעגל של אלימות משפחתית או זוגית, או אם אתם מפקדים על פקודה או פקוד שסובלים מאלימות מסוג כלשהו, לצה"ל יש דרכים לעזור.

מהו"ת - מרכז התמודדות והתמיכה של צה"ל, הוא הכתובת המקצועית לפניות משרתות ומשרתים בחובה ובקבע בתחום האלימות במשפחה ובזוגיות. מהו"ת מפעילה קו סיוע טלפוני, שזמין לאורך כל שעות היממה, ומעניקה ייעוץ משפטי, ליווי ותמיכה, טיפול רגשי (פרטני וקבוצתי), סדנאות הגנה עצמית לנפגעי ולנפגעות אלימות מינית, תיווך לגורמי היחידה לצורך סיוע ועוד.

חשוב לדעת: ניתן לפרוץ את מעגל האלימות! אפשר להחזיר את השליטה לידיים!

דרכי הפנייה למרכז מהו"ת

• עבור מענה אנושי ואישי, ניתן לפנות ישירות לקו הסיוע, הזמין בכל שעות היממה: במספרי הטלפון: 03-9482600 או 1111 שלוחה 5 ואז שלוחה 2.
• מייל צבאי: "מהות – מרכז התמודדות ותמיכה".
• המרכז נמצא במחנה צריפין במרפ"א מרכז מרפאת מומחים מרכז ופועל בין השעות 17:30-08:00
• ניתן לפנות לממונת היוהל"ם ביחידה, המוסמכת לתת מענה ראשוני בתחום או למפקדים – לקבלת סיוע ופניה למהו"ת גם באמצעותם.
• הגעה עצמאית פיזית למרכז.