54 שנה אחרי האסון בסואץ - חייו של אורי נחשפים מבעד לעדשה

אורי,
מעולם לא הכרתי אותך. נהרגת 6 שנים לפני שנולדתי. מעולם לא דיברו עליך בבית, לא סיפרו, לא שיתפו.
מעולם לא העזתי לשאול. נדמה היה שאסור. לא זכורות לי אזכרות, לא זכורים לי סיפורים אודותיך.
רק בימי הזיכרון, הייתי עומדת בכל הטקסים ושומעת את שמך ביראת כבוד.

52 שנים אחרי מותך, מצאתי קופסת נעליים ישנה של סבתא ובתוכה פילמים ישנים בשחור לבן.
מעל 400 תמונות, רובן שייכות לך, חלקן לאחיך ולאחותך.
בתמונות - שלוש תקופות בחייך הקצרים: נערוּת במושב, גרעין הנח״ל בחצבה ויחידת הסיור בתעלת סואץ - שם נהרגת.

מסתבר שנהגת ללכת ״חמוש״ במצלמה ולצלם אנשים, אווירה, מקומות.
לתעד רגעים, שלך ושל אחרים שהיו לידך.
5-4 שנים בהן תיעדת את התקופות האחרונות בחייך ונתת לי הזדמנות להכיר אותך דרך עין העדשה.
בזכות התמונות הגעתי לאנשים המצולמים, שמעתי עליך דברים שמעולם לא ידעתי, וזכיתי להכירך ולו במעט.

סליחה שמעולם לא העזתי לשאול.

יהי זכרך ברוך.
אחייניתך, טלי טבלן (יוסף)