את שני ה'פרוקסי' האלה כולם מכירים. כך פגענו בהם ב'שאגת הארי'

לאחר השתלטות משמרות המהפכה ב-1979, הפכה איראן, שעד אז ניהלה יחסי ידידות עם ישראל, למקדמת הטרור האיסלאמי הגדולה בעולם. בעזרת יחידת העילית שהוקמה בשלהי שנות ה-80, 'כוח קדס', שלח המשטר זרועות אל מחוץ לגבולות המדינה, כדי לפגוע במטרותיו מרחוק.

אחד האמצעים המרכזיים שהפעיל 'כוח קדס', דרכו הוציא המשטר פיגועים והקים תשתיות חבלה, הוא ארגוני הטרור אותם הוא מפעיל ברחבי הגלובוס, ובחלקו המערבי של המזרח התיכון בפרט. 

שתיים מהשלוחות המרכזיות של המשטר, "טבעת האש" שמקיפה את ישראל, הן חיזבאללה מצפון וחמאס מדרום. שתיהן, ספגו מכה, בין אם ישירה ובין עקיפה - במסגרת הלחימה נגד איראן. 

צפון: מבט לראשיתו של חיזבאללה

כדי להבין היטב את מהות הפרויקט הזה, צריך קודם לספק מבט פנימה, אל תוך איראן, ועל יחידת העילית 'כוח קדס' בפרט. מדובר למעשה במערכת מסועפת של מפקדות, תתי-יחידות, מטות, גופי מודיעין ועוד: לכל אחד ייעוד משל עצמו, וכולם מורכבים מהלוחמים האכזריים ביותר שיש למשטר. 

אם נחזור מעט אחורה, לתחילת שנות ה-70, נגיע להקמה של מיליציית הטרור 'אמל' - שבמשך שנים הייתה המשמעותית ביותר מבין המילציות השיעיות בלבנון. זו, הזינה בהמשך את ארגון הטרור חיזבאללה - שהוקם בשנת 1984, והיה ל'גולת הכותרת' של מפעל הטרור השיעי. 

את לוחמיו הצליח חיזבאללה למשוך בעיקר מ'אמל', הן בזכות הדמיון האידיאולוגי והן בזכות תשלום מפתה יותר שהציע. איך? ובכן - מאחוריו עמדה מעצמה.

הארגון הוקם בסיוע משמרות המהפכה, שפנו לשייח' סייד חוסיין פדלאללה, שהיה דמות דתית בעלת השפעה רבה על הזרם השיעי. בעזרתו, גויסו פעילים רבים: אותם הכשירו, אימנו וחימשו אנשי קדס שנשלחו לתוך לבנון. כך, מהר מאוד, הפך חיזבאללה למיליציית הטרור המשמעותית והמרכזית במדינה. 

מה קרה ב-5 שבועות של מבצע?

לאחר ששיגר חיזבאללה מטח טילים לעבר ישראל ביום השני ל'שאגת הארי', פתח צה"ל בלחימה עצימה נגדו. כוחותינו מוסיפים לפשוט על תשתיות הטרור הרבות בכפרים וביערות, מטהרים אותן ממחבלים ומשמידים מחסני תחמושת, אמל"ח וציוד צבאי. כחלק מהפעילות הזו, שבו לפני שבועיים לוחמי גבעתי שני מחבלים מ'כוח רדואן' - יחידת הלוחמה העילית של חיזבאללה. 

בנוסף, פגע צה"ל ברשת הכלכלית של הארגון, כאשר השמיד כמעט לחלוטין את האגודה הפיננסית 'אלקרצ' אלחסן' - שמזרימה כספים רבים לארגון תוך שהיא מתחזה למוסד המספק הלוואות לציבור הלבנוני. 

גם שרשרת הפיקוד של ארגון הטרור נפגעה מאז החל המבצע. רבים מאנשי ההנהגה חוסלו: וביניהם מפקד חזית הדרום בחיזבאללה, חאג' יוסף אסמאעיל האשם, שקידם בין היתר את שיגורי הרקטות והכטב"מים לעבר ישראל.

דרום: מבט לראשיתו של חמאס

מדרום בעזה, ומזרחית באיו"ש, מנהל צה"ל לחימה מול חמאס כבר יותר משנתיים וחצי. וגם כשמרבית תשומת הלב הופנתה צפונה והרחק מזרחה, הפעילות נגדו בעזה לא פוסקת. 

כדי להבין גם אותו היטב, נחזור לשלהי שנות ה-80: אז הוקם הארגון באיו"ש כתנועה פוליטית-אסלאמית דתית על ידי השייח' אחמד יאסין, שהיה גם האב הרוחני שלה. 

תחילה עסקו פעיליה בעיקר במחאות והפגנות: אך עם הזמן אלה הסלימו, נעשו אלימות יותר ויותר, והובילו לחטיפות ופיגועים בשטח ישראל. בהמשך, כעבור מספר שנים, התהוותה זרוע צבאית מפותחת בארגון הטרור. 

ב-2006 התקיימו בחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית, קרי - הפרלמנט ברצועת עזה, שבעקבותיהן עלה לשלטון חמאס. בסמוך להקמת הממשלה, הסתכסכה הנהגת חמאס עם הנהגת פת"ח היריבה. כשנתיים לאחר מכן, בעזרת הזרוע הצבאית שלו, הציף חמאס את השטח באלימות: אנשי פת"ח נטבחו, בסיסים של הארגון נכבשו, מוסדות מדיניים הושמדו, הממשלה פורקה - וחמאס השתלט בלעדית על הרצועה.

בערך בשלב הזה, לקחה איראן את חמאס תחת חסותה. הוא אומנם ארגון סוני, אך האינטרסים של שני הצדדים מתכנסים לכדי מניע אחד - פגיעה במדינת ישראל. בשל כך, תומך משטר האייתוללות בחמאס כלכלית, ומבריח אמצעי לחימה לידי הזרוע הצבאית. 

מה קרה ב-5 שבועות של מבצע?

בחודש האחרון המשיכו כוחות צה"ל לאכוף את הפסקת האש, ושמרו שמחבלי חמאס לא יחצו את הקו הצהוב שהוגדר. במקביל, הושמדו תוואים תת-קרקעיים רבים, וכן מצבורי האמל"ח שמאוחסנים בתוכם. כך למשל, בשבועיים הראשונים למבצע, הושמדו 6 ק"מ של תת"ק, בהם הסתתרו מחבלי גדוד מזרח רפיח שחוסלו ע"י כוחות ההנדסה במרחב.

גם מספר הסיכולים הממוקדים עלה: הכוחות ברצועה חיסלו מעל ל-60 מחבלים במהלך 'שאגת הארי'. חלקם סוכלו ממש בתוך המנהרות שהתגלו, ואחרים התקרבו או חדרו אל המרחבים בהם פעל צה"ל. 

אחד מהם היה המחבל יחיא אבו-לבדה: דמות מרכזית במחלקת אספקת האמל"ח של חמאס. בין היתר, היה זה הוא שהשיג רבים מכלי הנשק בהם השתמשו מחבלי הנוח'בה, כשפשטו על יישובי העוטף ב-7 באוקטובר.

ולמעשה, הפגיעה העמוקה במשטר הטרור באיראן בחודש האחרון: בתעשייה הצבאית שלו, בכלכלה, במשגרים ובבכירי ההנהגה הצבאית והמדינית שלו - קיבלה משמעות כפולה. ממנה נגזרת גם פגיעה קשה ביכולת של המשטר לממן  את שלוחיו במזרח התיכון - שגובלים בישראל ומתבססים על העזרה הזו כמעט באופן מוחלט.