"בימים מאתגרים אלה, דבר אחד ברור מאוד – כולם צריכים להתגייס להגנה על הבית"

הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי:

סיימתי כעת ביקור בגבול רצועת עזה עם הכוחות הלוחמים. אנחנו נלחמים מזה כארבעה חודשים, ויש עוד דרך לפנינו. המלחמה משנה את פניה. מהתחלה קשה וכואבת, בלמנו במחיר גבוה, התעשתנו ויצאנו להתקפה איכותית ועוצמתית – נמשיך אותה עד להשלמת מטרות המלחמה. 

בעשרות השנים האחרונות לא היה צבא שתמרן באזור כה בנוי וצפוף, לגובה ומתחת לפני הקרקע. חיילי צה"ל מתמודדים עם זה בהצלחה רבה וההישגים הצבאיים יוצאי דופן. לצערנו יש לכך גם מחיר בנפגעים – ההגנה על הבית מחייבת את הנכונות לכך. אנחנו מתקדמים על-פי התכנית, ההישגים עד כה גבוהים משחשבנו ביציאה לדרך. את הלחימה אנחנו ממשיכים את הלחימה בתצורות שונות.

בצפון הרצועה אנחנו חוזרים לכל מקום בו יש טרור. משתמשים במודיעין שמצאנו בשטח, בחקירות של המחבלים הרבים ששבינו, ובאים בפעם השנייה וגם השלישית ליעדים אחרים, הורגים עוד אויב ומשמידים עוד תשתיות טרור, מעמיקים את ההישג.
בדרום הרצועה, בחאן יונס, אנחנו מגיעים למקומות שהאויב לא דמיין שנגיע אליהם. משמידים את כל הנכסים האסטרטגיים של חמאס בעיר שנחשבה לבירת הטרור של הארגון. חיסלנו, עד כה, למעלה מ-10,000 מחבלים, בהם מפקדים רבים. זוהי המשמעות של לפרק את חמאס.

ההישגים הצבאיים כפי שאמרתי, גבוהים מאוד, אבל בינם לבין מימוש מטרות המלחמה ישנה דרך ארוכה. אנחנו צריכים לפגוע בהנהגה הבכירה, להרוג עוד ממפקדי האויב ופעיליו, להחזיר את התושבים לבתיהם בביטחון, ולהחזיר את כל החטופים הביתה – משימה עליונה וחובתנו המוסרית.

במבצע נועז, חילצנו מלב רפיח את פרננדו ולואיס, אחרי 129 ימים מאז שנחטפו באכזריות על ידי חמאס. זה היה לילה מורכב ומתוח. הנכונות של הלוחמים להתייצב מול הסיכון, מעוררת גאווה גדולה.
אני מלא הערכה, ראשית ללוחמי הימ"מ, שירות ביטחון כללי וצה"ל. מלא הערכה לשותפיי לקבלת ההחלטות המבצעיות. כשצריך לקבל החלטות כה מורכבות – המפקדים בשב"כ ובימ"מ – הם האנשים שאיתם אתה רוצה לעשות כאלה החלטות.

לאחר הצלחת המבצע הזה, חשוב לזכור שני דברים: כשיצאנו למבצע לא ידענו בוודאות שהוא יצליח. מידי שבוע אנחנו מוציאים מבצעים מיוחדים, תוך סיכון חיים בתנאים מורכבים, באי וודאות רבה לנסות ולהשיב חטופים הביתה. הפעם הצלחנו. היו עוד מבצעים שלא צלחו או נכשלו – אנחנו לא נפסיק לנסות ונעשה את זה באחריות רבה.

המבצעים האלה מתאפשרים בזכות התמרון וההקרבה הגדולה של הלוחמים בסדיר ובמילואים, ביניהם גם אלה שנפלו או נפצעו. אם לא נמשיך לתקוף את חמאס בנחישות, יהיה קשה מאוד לסיים את המלחמה בהשבת החטופים. אנחנו מאוד נחושים להשיב הביתה את 134 החטופות והחטופים.

ממשיכים לפעול בכל מקום שיש בו טרור – ואין לנו שום כוונה לעצור. יש לנו עוד עבודה להשלים – באזורים שלא היינו בהם וגם באלה שכבר ביקרנו בהם. יש לנו תכניות ואנחנו נבחר את העיתוי הנכון לממש אותן וכמובן גם את הדרך הנכונה.
את היישובים והקיבוצים באזור נחזיר ונבנה. המשימה שלנו לאפשר לתושבים – בצפון ובדרום – לחזור הביתה בביטחון.

ראיתי בחודשים האחרונים את השדות בחרישתם ובזריעתם – נעשה הכל בכדי שאלה שזרעו בדמעה, יקצרו ברינה ככל שניתן. אנחנו נערכים לכך שהלחימה תימשך עוד זמן רב. מרעננים את הכוחות, ומשחררים חלק מכוחות המילואים – אנחנו יודעים שנזדקק להם שוב.

אני יודע שישנם לוחמים בשירות הסדיר, שיצאו הביתה רק פעם או פעמיים מתחילתה של המלחמה. תדירות היציאות הביתה של החיילים אינה נתונה לבחירתו של מפקד זה או אחר, אלה נובעות מהחלטות מבצעיות הנגזרות מהערכת המצב.
במלחמה קיים מתח בין המשימות המבצעיות בשטח, לבין הצורך של הכוחות להתרענן.

אנחנו יודעים שזה חשוב להמשך התפקוד של הלוחמים בשדה הקרב. אנחנו דואגים להם, מטפלים בהם ובעיקר מסבירים להם. זוהי האחריות שלנו כמפקדים וזה חלק מהמשימה, והיכן שצריך לתקן, אנחנו יודעים גם לתקן.
בימים מאתגרים אלה, יש דבר אחד ברור מאד – כולם צריכים להתגייס להגנה על הבית. זוהי תקופה אחרת, מה שהיה לפניה, נכון שייבחן שנית. אנחנו מקדימים עכשיו פתרונות גיוס מידיים, בכדי להשלים את שורותינו, נוכח המשך הלחימה. נידרש לעוד מכך בהמשך.

צה"ל תמיד שאף להביא לשורותיו מכל חלקי החברה הישראלית. המלחמה הזו ממחישה את הצורך לשנות. להצטרף לשירות, להגן על הבית. יש לנו הזדמנות היסטורית להרחיב את מקורות הגיוס לצה״ל בשעה בה הנחיצות היא גבוהה מאוד. אנחנו נדע לייצר את הפתרונות והתנאים הנכונים לכל אוכלוסייה שתצטרף למשימה הנעלה הזו.

צה"ל כצבא העם נכון למשימה.

שאלות ותשובות:

ש: אתה אמרת בישיבת הממשלה שאישרת שלוש פעמים תוכניות מבצעיות לגביי רפיח. ראשית - מה מעכב את ישראל מלהתחיל את הפעולה הזאת? ואיך אתה עונה לדרישה האמריקנית שלא לסכן את האוכלוסייה הבלתי מעורבת שנמצאת ברפיח?

ת: אישרתי שלוש פעמים, זה לא כי אחת מהן לא הייתה מספיקה או טובה. תהליך אישורי התוכניות הצבאי עובר מדרגות ומשכלל את עצמו מפעם לפעם. אנחנו משפרים את התוכנית ממהלך אחד לשני, מוסיפים מודיעין איכותי, מחברים אליו את מאמץ האש ומתכננים היטב את מאמץ התמרון. 

עיתוי הפעולה - אנחנו משאירים אותו להחלטה  של הדרג הצבאי עם הדרג המדיני. אני חושב שברור לכולנו, ובאמת בהערכה רבה מאוד לעצות ממדינות אחרות, אנחנו יודעים, מורכב לנו יותר להילחם בסביבה בה יש מעל למליון אנשים ועוד כ-10,000 פעילים, שהם פעילי חמאס, הם האויב, ואותם צריך להרוג.

ולכן, כפי שעשינו גם בחלקים קודמים במלחמה, אנחנו נשאף לבודד אוכלוסייה. יש לנו את היכולות לעשות את זה - עשינו את זה בעיר עזה, עשינו את זה בח'אן יונס, עשינו את זה במחנות המרכז. אני אומר כאן - ניתן לתושבים ברפיח לפנות את האזור, כדאי מאוד לפנות את האזור, לא נכון לאזרחים לתושבים ולמשפחות להיות באזור של לחימה. מתי זה יקרה? איך זה יקרה? נחליט בבוא העת ונבצע בנחישות.

ש: לגביי הצפון - יש דיווח שיש התקדמות במגעים להסכם שם שירחיק את כוחות רדואן 10 קילומטרים מהגבול ולא מעבר לליטני. האם זה מבחינתך מספיק מרחק מהגבול?

ת: בחלוף כמה שעות מתחילת ההתקפה כאן בעוטף עזה בשבעה באוקטובר, לפני מעט יותר מארבעה חודשים, חיזבאללה קיבל החלטה לתקוף את מדינת ישראל. בעקבות ההחלטה הזאת יום-יום אנחנו תוקפים את חיזבאללה, פוגעים בפעיליו, פוגעים בתשתיות שלו, דוחקים אותו ממרחב הגבול. בסיום המלחמה הזו, תושביו הצפון ישובו לגור ביישובים החשובים, היפים, המוצלחים לאורך גבול לבנון. 

צה"ל יבנה את התנאים לכך, ואפשר להגיע לכך בכל מיני דרכים: גם במלחמה, גם בדרך אחרת, אנחנו מתכוננים למלחמה, דוחקים את חיזבאללה ממרחב הגבול, ואת התושבים נשיב רק לאחר שהתנאים האלו יתקיימו. והדרכים כפי שאמרתי מגוונות.

ש: אם הולכים לעסקה, מה עמדת צה"ל באשר להפסקת הלחימה? ועד כמה זה צפוי להשליך באופן ישיר על התמרון הקרקעי אחרי ההפסקה הזאת?

ת: מהימים הראשונים של המלחמה, שחרור החטופים הוא מטרת מלחמה מרכזית. התווה אותה הדרג המדיני, הדרג הצבאי תומך בה מאוד. אני חושב שזה נכון, כולנו חשים את מה שחשות המשפחות, משערים את מה שחשים החטופים ומכאן כולנו רוצים את התוצאה הזאת.

שיחליט הדרג המדיני לממש עסקה, צה"ל יאמר את עמדתו, כפי שאמרתי צה"ל תומך מאוד לעשות מאמצים רבים להשבת החטופים. אם ההסכם הזה כרוך בהפסקת הלחימה, כפי שהיה בהסכם הקודם, אנחנו נדע מהר מאוד וחד, ברגע שידרש בתום העסקה או עם הפסקתה, נחזור להילחם בנחישות שלא תהיה פחותה מזו שנהגנו בה לפני ההסכם הראשון ואחריו, כך נדע לחזור כל אימת שידרש.

מה שקרה בשבעה באוקטובר שם בפנינו מטרות ברורות, שם מולנו דרך מאוד נחושה למימוש המטרות האלו, כך נהגנו - כך ננהג.

ש: האם צה"ל יכול בשלב זה של הלחימה לאפשר לפלסטינים לחזור לצפון הרצועה? ואם כן - האם זה חלק מהתוכנית לטיפול ברפיח?

ת: אנחנו רואים כמעט כל יום פעולות טרור שמתרחשות מצפון הרצועה. אומנם בתחילת המלחמה היו שם כ-15,000 מחבלים של חמאס, יש שם היום הרבה פחות, הרוב הגדול נהרג, חלקו נפצע, תשתיות מושמדות, יש שם טרור, מפעם לפעם משגרים משם רקטות, מפעם לפעם תוקפים את כוחותינו.

אנחנו לא ניצור מצב בו תושבי הרצועה מתערבבים באויב ובכך נוצרת סכנה לחייהם. לכן, אנחנו עדיין מבודדים את צפון הרצועה על מנת למנוע סכנה לאזרחי עזה שגרו בצפון הרצועה, יחזרו אליה, יהיה בטוח לשוב לשם כשלא תתבצנע שם פעולות טרור.

אנחנו לא רק מחכים שזה יפסק, אנחנו אלה שמפסיקים את פעולות הטרור הללו, פוגעים באויב שם, נמשיך לעשות את זה, בבוא העת, האוכלוסייה תוכל לחזור לאזור שיש בו פחות טרור, והוא יותר בטוח.

ש: אתה שומע כל הזמן על אנשים שרוצים לחזור לעוטף עזה, כל יום יש מפעל חדש שנפתח, היום הניחו אבן פינה לרפת, זה נמשך כל הזמן. האם צה"ל יכול להגיד לתושבים אם בטוח לחזור לכאן?

ת: אני חושב שהמציאות הביטחונית היום ביחס לשבעה באוקטובר טובה לאין שיעור, אני יכולה לומר אפילו שהיא טובה מאין שיעור לזאת שהייתה בשישה באוקטובר. בין השישה באוקטובר לשבעה באוקטובר קרה דבר גדול מאוד. אנחנו לומדים ממנו, אנחנו מתחזקים ממנו, אנחנו משתפרים ממנו, ובאמצעותו אנחנו נשיב את הביטחון.

נשקם גם את האמון, עם התושבים כאן בעוטף עזה, חבל ארץ כל כך חשוב למדינת ישראל.

אבל השינוי הגדול שבאמת קרה, זה שכוח האויב בצד השני הוא כוח מופחת בצורה משמעותית. פגענו ברוב היכולות שלו ואנחנו ממשיכים להעמיק את ההישג, לפגוע, להשמיד יכולות ולפגוע בפעילים.

אני ממש משוכנע שאנחנו בונים כאן מציאות בטוחה בהרבה, ואני חושב שתושבי העוטף יוכלו לחזור לכאן בביטחון. צה"ל יגן כאן, הוא תוקף כדי שיהיו פחות אתגרים, הוא יגן תמיד מול כל  אתגר אפשרי, ועם הלקחים שאנחנו לומדים מאירועי השבעה באוקטובר, חובתנו להגן בצורה טובה יותר.