טקס סיום קורס קצינים קרביים מחזור 68

דברי הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי:

ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, שר הביטחון, מר יואב גלנט, משפחות יקרות, מפקדים ובעיקר אתם – בוגרים יקרים, מפקדי ומפקדות המחר. טקס הסיום שלכם נערך בעוד הלחימה נמשכת. אל שדה הקרב, שבו כבר השתתפתם כלוחמים - צוערים, אתם חוזרים כמפקדים.

לפני כמה שבועות פגשתי במחנה הפליטים ח'אן יונס קצין צעיר, מפקד צוות באחת היחידות שלנו. שאלתי אותו מהו האתגר הגדול ביותר עבורו במקום הצפוף והמורכב הזה. "האוריינטציה", הוא ענה לי "ללמוד את התמונה הגדולה, להבין מה חלקי, להתמקד בו ולבצע אותו על הצד הטוב ביותר".

במשפט הקצר הזה מגולמת האחריות של הפיקוד הקרבי הצעיר, אשר החל מהיום גם אתם משתייכים אליו. לשדה הקרב בחזית הדרום אין תקדים בדברי ימי מלחמות ישראל, ואולי גם משתייכים אליו. בהיסטוריה של מלחמות העולם בעת המודרנית. המערכה בעזה היא עתירת אתגרים, וחלקם אינו מוכר לנו מהעבר. המענה שלנו ללחימה בשטח צפוף, מעל הקרקע ומתחתיה, מול אויב הנחבא בין אזרחיו ומוצא מסתור במבני ציבור, הוא מענה מקצועי, מדויק ועוצמתי, המשלב אומץ לב ותחבולה.

אנו משיגים בכל יום הישגים מבצעיים רבים וטובים, מכריעים אויב, הורגים את פעיליו ומפקדיו, מפרקים את יחידותיו ומשמידים תשתיות לחימה וטרור. כך נמשיך, כי זו מלחמה על הבית.

אנו משלמים מחיר כבד, גם מהקורס הזה נפלו ארבעה צוערים – בחיי אדם ובסבלם של פצועים בגוף ובנפש, שיישאו איתם את המלחמה הזאת כל חייהם. המערכה על הבית יקרה, אך אנו נחושים מאוד ובאותה נשימה לא שוכחים את המשפחות השכולות, את הפצועים ואת החטופים שעדיין מוחזקים בידי האויב. אלה משימות עליונות עבורנו.

היום אנו מציינים חמישה חודשים לפרוץ המלחמה. המענה שלנו לאתגרי התמשכות המערכה הוא פיקוד מלפנים, רוח לחימה חזקה,שמירה על כשירות מבצעית והקפדה על משמעת מבצעית, ערכים ומוסר לחימה. במילה אחת – פיקוד. גורמים רבים מאפשרים לצה"ל לנצח בקרב ויוצרים את התנאים להשגת מטרות המלחמה.

אם עליי לציין גורם אחד באוזניכם – אני בוחר באיכות הפיקוד הקרבי. ההבדל הדק שבין הצלחה לאי הצלחה בקרב, נעוץ בקבלת החלטות מהירה ואיכותית של המפקדים, הנמצאים במגע קרוב עם האויב, בפעולתם המקצועית והערכית, בהקפדתם על משמעת מבצעית ועל ביטחון הלוחמים, המפקדים ההולכים מלפנים הם הקובעים את התוצאה.

ממחר, תהיו גם אתם חלק מיכולתנו להכריע את האויב בכל מקום בו הוא נמצא. גם אתם תקבלו החלטות קרביות בכֹל רגע ורגע, תפיקו לקחים, תשתפרו ותהיו מקצועיים במעשה הקרבי. גם אתם תלכו בראש אנשיכם, תתנו להם מענה מבצעי ואנושי, ותהיו אומנים במעשה הפיקודי. גם אתם תנועו בין מילוי משימות התמרון הצבאי והתמיכה בו ככוח מחץ, לבין השמירה על חיי אנשיכם ועל צלם אנוש כמצפן ערכי. כך, תהפכו שותפים באחריות המוטלת על צה"ל להשיב את הביטחון לאזרחי מדינת ישראל לאורך הגבולות ובארץ פנימה.

מאז שבעה באוקטובר אנחנו נלחמים כמעט ללא הפסקה, ולומדים כל הזמן. למדנו, כי למרות המחיר הכבד הצלחנו להמשיך חזק ואיכותי ולהשתפר כל הזמן. למדנו, כי תחת כל יכולת שנפגעה, הקמנו שתיים תחתיה. למדנו, כי שותפויות מבצעיות וצימודי אש, מודיעין ותמרון הם מכפיל כוח, שהוא חזק לעיתים אפילו יותר מהזהות היחידתית, ושוב נוכחנו כי אין תחליף לפעולה מתואמת ומשותפת של זרועות האוויר, היבשה והים.

"אנטי-שבירות" היא היכולת להתחזק אחרי התמודדות עם מצב קשה ולהשיב מכה אחת אפיים. בצה"ל, המרכיב העיקרי שמאפשר אנטי-שבירות הוא איכות המפקדים ורוח הלחימה של החיילים, המכירים בגודל השעה, יודעים בעבור מה הם נלחמים ועושים זאת במקצועיות רבה.

קצינים וקצינות – כדי להכין את המחלקות ואת הצוותים שלכם להיות אנטי-שבירים, עליכם לבנות כך תחילה את עצמכם, לדעת גם לספוג ומכאן לצאת קדימה בעוצמה. כאשר פרצה המלחמה, צה"ל פעל באופן אנטי-שביר. ההתחלה הייתה קשה, נכשלנו, שילמנו מחיר גבוה ומיד לאחר מכן התעשתנו, יצאנו להתקפה, יזמנו ומאז אנחנו הולכים ומתחזקים.

מתוך תחושת האחריות, נישיר בקרוב מבט אל האירועים הקשים של פתיחת המלחמה ואל אלה שקדמו לה, ונשאל באומץ כיצד לא מנענו את המפגש בין אויב לאזרחים ואת תו ְׂצאותיו הקשות. נתחקר ונלמד, כדי להתמודד טוב יותר עם האיום הרב-זירתי הניצב בפנינו. זוהי חובתנו לכל מי שנלחם עד היום, ולמי שיילחם מעתה ואילך בכל אחת מזירות המלחמה.

הורים ובני משפחות יקרים,

אני יודע כי ליבכם מלא גאווה מהולה בדאגה. היו גאים, כי בניכם ובנותיכם מוסמכים היום לקצונה ומצטרפים למפקדי מחלקות לוחמות, שבזכות עוז רוחם ותושייתם צה"ל מנצח. את הדאגה שאתם חשים תרגיע האחריות שלנו, המפקדים. שלומם וביטחונם של יקיריכם עומדים לנגד עינינו בכל משימה שנטיל עליהם, וכשם שאנו דורשים מהם אחריות פיקודית – כך אנו דורשים אותה גם מעצמנו.

גם בטקס הזה עולים משורות המסדר והקהל פניה היפים והמגוונים של החברה הישראלית. בעת הזו לא די לשבח את הגיוון הקיים בצה"ל, אלא לקרוא להרחיבו ולהוסיף אליו משרתים מכל קצוות החברה. זהו צו השעה, לא רק כי צה"ל זקוק למלא את השורות החסרות ולהרחיב גיסותיו, אלא בעיקר לשם חיזוק הלכידות החברתית, מקור חוסננו ועוצמתנו ומרכיב חשוב באנטי-שבירות הישראלית.

זה המצב הראוי לחברה כשלנו בשעת מבחנה, וצה"ל ידע היטב לקדם אותו בברכה ולתת כל מענה שיידרש להצלחתו. אנו נמצאים בין שתי פרשות שבוע – "כי תשא" ו-"ויקהל". בשמן של שתי הפרשות יש שיעור חשובל מפקדים בתחילת דרכם. למשימות חשובות, וכדי לדעת עם כמה אנשים אתה יוצא למשימה – לא מונים אותם כי אם "נושאים את ראשיהם", לא אוספים אנשים, אלא "מקהילים אותם" ביחד.

נהגו באנשיכם באחריות ובכבוד, והם יגיעו אתכם ׂלכֹל מקום ולכל משימה, למדו את התמונה הגדולה, התמקדו בחלקכם ומלאו אותו על הצד הטוב ביותר. להיות קצין בצה"ל זֹו שליחות גדולה – ובימים אלה במיוחד. בחלקי נפלה הזכות לפקד על דור לוחמים וקצינים מקצועיים וערכיים, והחל ממחר – גם עליכם כקצינים.

עלו והצליחו!