מה עומד מאחורי ארגון הטרור הרצחני חמאס?

 
הגשה: עלמה סברוב, עריכת תוכן: יובל טל, עלמה סברוב, עריכת וידאו: אלה מיכאלי, צילום: ניתאי פרנס

בוקר יום שבת, שמחת תורה. אזעקות נשמעות ברחבי הארץ. ארגון הטרור חמאס פותח במתקפת פתע רצחנית נגד ישראל. אלפי מחבלים חוצים את גדר המערכת במטרה לטבוח באופן אכזרי בכמה שיותר אזרחים, תושבים וחיילים, ולחזור עם מספר מקסימלי של חטופים ושבויים. בסדרה של פשעים נגד האנושות, הובילה המתקפה למספרים בלתי נתפסים של נרצחים, פצועים, חטופים ושבויים - שעוד מוסיפים להתעדכן. 

אומנם רוב הקורבנות הם ישראלים, אך המתקפה האכזרית הזו היא מתקפה נגד המין האנושי כולו. כזו שהפרה את המוסכמות ההומניות הבסיסיות ביותר. בעוד צה"ל תוקף בעוצמה וללא הרף יעדי טרור רבים של הארגון, מהאוויר, הים והיבשה, אנחנו כאן כדי להציג לעומק מי הם העומדים מאחורי אירועי הטרור והטבח הנוראיים, מהי האידיאולוגיה שמאחורי המעשים האכזריים, וכיצד הצליחו להשתלט לחלוטין על רצועת עזה?

מארגון טרור קטן למושל הרשמי ברצועה

לשם "חמאס" מיוחסים שני פירושים - הראשון הוא "תנועת ההתנגדות האסלאמית", אך השני, והמעניין יותר: "התלהבות". מדובר בארגון טרור שנוסד בדצמבר 1987, עם תחילת האינתיפאדה הראשונה. הוא נמצא בראש הממשל ברצועת עזה, ושואף להקים מדינת הלכה פלסטינית במקום מדינת ישראל.

בספטמבר 2005 השלימה ישראל את תוכנית ההתנתקות, שהביאה ליציאה מוחלטת של אזרחים ישראלים וכוחות צה"ל מרצועת עזה. שנה לאחר מכן זכה החמאס ברוב של מושבים בבית המחוקקים הפלסטיני, והחליף את מפלגת הפת"ח - שעד אז הייתה לכוח הפוליטי השולט בקרב הפלסטינים.

ביוני 2007 השתלטו בכוח אנשי החמאס על רצועת עזה כולה, וגירשו את כל פעילי הפת"ח. הדבר נתפס תחילה כאפיזודה קצרת ימים, אך עם השנים הפך לעובדה קיימת - ומאז, באופן רשמי, הם המושלים ברצועה.

Source: Xinhua

בעיני אנשי החמאס, ההשתלטות המוחלטת על הממשל העזתי נחשבת להישג האסטרטגי הגדול ביותר בתולדותיהם - הממשל ברצועת עזה מעניק לחמאס מעמד של הנהגה לאומית, וכך מהווה עבורם מקפצה לקראת ביסוס מוחלט בכל המערכת הפלסטינית.

החמאס, שבראשו עומדים היום יחיא סינוואר ואסמאעיל הנייה, מתנגד נחרצות להכרה בישראל והידברות עימה, ושם כמטרה לסכל כל סיכוי לתהליך מדיני עם ישראל. תחת ארגון הטרור יש שלוש זרועות: מדינית, צבאית ואזרחית - וככלל הוא פועל גם באזורים נוספים, כמו איו"ש ולבנון. 

אידיאולוגיית החמאס בנויה על ערכי הקוראן, שאחת ממצוות היסוד בו היא "דעווה" - כספי צדקה. החמאס בנה מערך רשמי, שאמון על קיום מצווה זו, ומספק סיוע כלכלי, יחד עם שירותי חינוך ודת.

מערך ה"דעווה" היווה חלק משמעותי בעלייתו של החמאס לשלטון, בכך שהביא לתמיכה אזרחית בארגון, וטיפח את הקשר עם פעיליה ותומכיה. אך בפועל, אותם כספי "צדקה" מממנים באופן ישיר את ענפי הזרוע הצבאית של חמאס, המכונה "גדודי עז א-דין אל-קסאם", וכוחות נוספים, כמו כוח הקומנדו  - "נוח'בה".

הארגון השליט לאורך השנים מדיניות קיצונית של טרור כלפי ישראל, שבאה לידי ביטוי בפיגועים, כולל פיגועי התאבדות והרג המוני. ממשל החמאס עסוק ביישום מטרותיו, וכתוצאה מכך, באופן לא מפתיע - מתקשה לספק את צרכי הציבור הפלסטיני, הסובל ממצוקה אזרחית חריפה וגוברת מאז שעלה הארגון לשלטון. כחלק מאסטרטגיית הלחימה, מחבלי החמאס נטמעו באוכלוסיה האזרחית - ובכך הפכו אותה למגן אנושי בעל כורחה. 

בשנת 2015, בדו"ח שפורסם לציבור, בחר השב"כ לנסח זאת כך: "בראיית חמאס, השגת ההתעצמות הצבאית עומדת בראש סולם העדיפויות, אפילו לפני הדאגה לרווחת האוכלוסייה האזרחית ברצועה, קידומה ושיקומה. במסגרת זו, בתקופה האחרונה מפנה חמאס את מירב משאביו למסע רכש נרחב של סחורות, לרבות חומרים דו-שימושיים (העלולים לשמש גם לייצור אמל"ח), המוכנסים לרצועה, תוך הסוואתם כחומרים תמימים". 

דוגמה פשוטה לכך היא מנהרות הלחימה: מנהרות הנחפרות על ידי החמאס וארגוני טרור נוספים ברצועת עזה, לשם חדירה סמויה מהרצועה לתחומי ישראל, כחלק מכוונתם לפגוע באזרחי ישראל או לחטוף אותם. בשל מימדיהם הקטנים, החמאס, שלא כחוק - העסיק ילדים רבים לביצוע החפירות.

וכל האידיאולוגיה הזו - טמונה במסמך מפתח אחד

בשנת 1988 פרסם החמאס, ובראשו אחמד יאסין - אמנה בת 36 סעיפים, המהווה מסמך יסוד בעל אופי אנטישמי, קיצוני ואנטי מערבי, שבמרכזו המחויבות האידיאולוגית לחסל את מדינת ישראל.

עותקי האמנה מופצים עד היום בקרב הציבור הפלסטיני - שכן זהו המסמך החשוב ביותר של החמאס. האמנה מבוססת על מקורות אסלאמיים, עם הקוראן בראשם, בהם היא משתמשת כדי לקבל בסיס הלכתי. 

לאמנה מספר עיקרים מדאיגים עליהם מתבססים מחבלי הארגון, כגון אנטישמיות בוטה. במסמך הרדיקלי העם היהודי מוצג כמי שרוצה להשתלט על המזרח התיכון ועל העולם כולו - תוך שימוש במיתוסים מהאנטישמיות האירופית ה"קלאסית", שאפילו ניתן לכנותה נאצית, בשילוב עם אנטישמיות מוסלמית קיצונית ופנאטית.

סעף 22 מתוך האמנה המקורית

"בכספם השתלטו על אמצעי התקשורת... בכספם הציתו מהפכות... הם עמדו מאחורי המהפכה הצרפתית, המהפכה הקומוניסטית... הם שעמדו מאחורי מלחמת העולם הראשונה, אשר בה הצליחו לחסל את מדינת הח'ליפות האסלאמית... הקימו את חבר הלאומים באמצעותו יכלו לשלוט בעולם... הם שעמדו מאחורי מלחמת העולם השנייה... הם שהורו על הקמת ארגון האומות המאוחדות ומועצת הביטחון... אף מלחמה מתנהלת בשום מקום בעולם בלא שתהיה ידם מעורבת בה". (סעיף 22 באמנה המקורית).

בנוסף, האמנה שמה במרכז את חשיבות ה"ג'יהאד" כאמצעי מרכזי להשגת יעדם. מדובר ב"מלחמת קודש" בלתי מתפשרת נגד ישראל, אשר יש להתנגד באופן מוחלט לכל הסכם בזכות קיומה. מבחינת החמאס הג'יהאד הוא חובתם של כל המוסלמים בעולם.

סעיפים נוספים מתמקדים בחשיבות המלחמה על התודעה ברוח האסלאם הקיצוני, הצגת הסכסוך עם ישראל כסכסוך דתי מול ה"יהודים הכופרים", והבהרה כי מבחינתם פלסטין כולה הינה אדמה אסלאמית קדושה, שאין לוותר על אף חלק משטחה.

ובחזרה להיום

מאז השבת השליטה לעוטף על ידי כוחות הביטחון - ממשיכות להתגלות הזוועות. המתקפה הקשה נגד ישראל מזכירה אסטרטגיות טרור ברבריות הלקוחות מדאע"ש, כמו חטיפה, לקיחת בני ערובה, הוצאה להורג, עריפת ראשים, הצתה, חילול גופות ואונס.

העדויות שנחשפו מהשטח אודות מה שקורה בתוך הרצועה מדגישות גם הן את אכזריות הארגון, כלפי אלו שהוא טוען שעבורם הוא נלחם. למשל, השיחה של קצין מודיעין של צה"ל עם אזרח עזתי, בה מתאר הפלסטיני כיצד החמאס מונע מהם להתפנות לדרום הרצועה, לאחר הנחיית צה"ל שנועדה לשמור על בטחון חפים מפשע.

נוסף על כך, נחשף ביום שני האחרון כי החמאס גנב סולר, דלקים וציוד רפואי שהיו מיועדים לתושבי הרצועה מידי "אונר"א" - סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים.

צה"ל תוקף ללא הפסקה, ונערך להרחבת התמרון ומימדי התקיפה - הכול נמצא על השולחן. צה"ל שם למולו מטרה למוטט את שלטון החמאס ולהשיב את השקט למדינת ישראל. האירועים האחרונים מהווים הוכחה חותכת - במשך שנים לא נלחמנו מול אויב רגיל. זוהי מלחמה מול ארגון טרור אכזרי עבור הגנה עצמית. זוהי מלחמת קיום.