"כל יום שאני בא לפה ולובש מדים - זה עושה לי טוב בלב"

בתחילת המלחמה, מתנדבים מטעם עמותת "גדולים במדים" לקחו הפסקה מהשירות - אך כעת, חודשיים אחרי, הם חזרו ובגדול. שוחחנו עם המתנדבים באלו"ג (אגד הלוגיסטיקה) של פיקוד העורף, ושמענו מהם על הרצון לתרום והאהבה לצה"ל

08.12.23
הילה גד, מערכת את"צ

כבר מהכניסה לאלו"ג (אגד הלוגיסטיקה) של פיקוד העורף ברמלה, אפשר להבחין בציור הקיר הענק שאומר הכול על המקום הזה - ובעיקר על מי שמשרתים בו.

אלה הם כ-50 מתנדבים ומתנדבות מטעם עמותת "גדולים במדים", שמטרתה לשלב צעירים עם מוגבלויות בצה"ל. כולם בעלי רצון גדול לתרום ולשרת בדיוק כמו כל חייל אחר.

"יש פה מתנדבים חרשים, עיוורים, עם ניוון שרירים, אוטיזם ועוד מגבלות שלא מאפשרות להם לעשות צבא בדרך הרגילה", פותחת טליה, מש"קית מתנדבים במיל' באלו"ג, ונציגה מטעם העמותה.

את השירות הצבאי שלהם הם מתחילים באופן שונה: הם עוברים שנה ניסיון, ולאחר מכן מקבלים חוגר והארכת שירות. "המטרה שלנו היא שכולם יסיימו שירות מלא וישתלבו עם כולם", מסבירה טליה.

בפרוץ המלחמה, נאלצו באלו"ג לבשר להם כי לא יוכלו להגיע לאור המצב הביטחוני. לאחר חודש וחצי, שבו 15 מתנדבים בעלי חוגר לפעילות השוטפת בבסיס.

"בהתחלה, כשלא הייתי כאן, לקחתי את זה קשה מאוד", משתף מאור חייקה, "ברגע שהודיעו לנו שאנחנו חוזרים, זה מאוד ריגש אותי, וישר הגעתי".

גם חברו ליחידה פז שותף לתחושות: "כשהבנתי שאי אפשר לבוא, החלטתי ללכת להתנדב באריזת מזון לחיילים. הרגשתי שאני תורם, אבל זה לא קרוב לתחושת התרומה שאני מרגיש פה. כשאמרו לנו שחוזרים, כל כך שמחתי שרציתי לישון בש"ג בלילה לפני".

כלל המתנדבים מבצעים עבודת מחסן: ספירת אספקה וסדר, לצד הנפקה של ציוד לכלל בסיסי פיקוד העורף. "האלו"ג נותן שירות בשגרה ובחירום", מפרט רנ"ג רן ממן, מ"פ לוגיסטיקה במל"ן (מרכז לוגיסטיקה נייד ונייח) שבפיקוד, "המשאיות יוצאות מכאן בלי הפסקה מתחילת המלחמה כשהן מלאות בציוד חורף, ציוד לוגיסטי וציוד לחימה לחטיבת החילוץ ולגדודים. את כל זה עושים המתנדבים שלנו, יחד עם אנשי הקבע והמילואים".

"המתנדבים שהגיעו תורמים כאן מאוד - בזכותם הכול יוצא יותר טוב ויותר מהיר", מבהיר רנ"ג ממן, "הם שותפים מלאים למאמץ המלחמתי, ויש צורך בהם בדיוק כמו כל חייל שמתגייס בדרך הרגילה".

"כל יום שאני בא לפה ולובש מדים - זה עושה לי טוב בלב", אומר פז בחיוך, "אני נהנה פה, וחושב שאין לי מקום אחר".