המבצע המיוחד שהטיס לארץ אלפי מתנדבי מילואים

יום לאחר פרוץ המלחמה, כשהזוועות של אירועי היום הקודם עוד המשיכו להתגלות, ובצה"ל נמשכה הלחימה והתקיפה כנגד האויב - אל"ם (מיל') עופר כהן, מאגף כוח האדם, נקרא למילואים. הוא קיבל על עצמו מבצע, כזה שלא קשור ללחימה בעומק שטחי האויב, וגם לא כזה שמצריך נשק. מדובר במשימה חשובה לא פחות - מבצע "קיבוץ גלויות". 

למבצע מטרה אחת - להחזיר לישראל כל אדם שרוצה להתייצב לשירות מילואים - בהקדם האפשרי, ומכל קצוות תבל. 

"צריך להבין שאנחנו לא קוראים לאנשי מילואים להגיע מחו"ל - הם מתנדבים. כבר בימים הראשונים התחילו לפנות מאות ישראלים מסביב לעולם בבקשה להגיע הביתה ולעזור לצה"ל במלחמה", מספר אל"ם כהן, "מיד התחלנו לעבוד - ריכזנו את הפניות ויחד עם זרוע האוויר ומערך קשרי חוץ, הקמנו מערך שמסוגל להטיס חיילים לארץ תוך ימים ספורים". 

כחלק מהמבצע הזה הצליחו להחזיר יותר מ-2,300 חיילים במילואים. זרוע האוויר והחלל הוציא עשרות טיסות למדינות רבות, וחברת התעופה 'אל-על' תרמה טיסות מלאות ממקומות מרוחקים יותר כמו סאו פאולו. מלבדם טייסים פרטיים נוספים התנדבו למבצע החשוב. כל השבים הגיעו הביתה, עלו על מדים - ויצאו לבסיס או לחזית הלחימה. 

סמ"ר (מיל') איתמר ומתנדבים נוספים בדרכם חזרה לארץ

אחד מאותם אנשים הוא סמ"ר (מיל') איתמר, לוחם מחטיבת הנח"ל. ביום שבת, כשהשעה בישראל הייתה 6:30, השעון של סמ"ר (מיל') איתמר בארצות הברית הראה את השעה 23:30. הוא היה במהלך הליכה שגרתית ברחוב, כשפתאום קפצו לו התראות על רקטות בישראל, ודקות ספורות לאחר מכן גם התראות על חדירת מחבלים לעוטף עזה. איתמר וחבריו נשארו ערים כל הלילה בניסיון להבין מה קורה בבית שלהם ואיך הם מגיעים לעזור. 

"הרמתי טלפון למפק"ץ שלי. הודעתי שאני מתייצב. לא יכולתי לדמיין תרחיש שבו אני נשאר כאן ולא נלחם עם החברים שלי מהצוות", הוא משחזר, "תוך ימים בודדים כבר הייתי בשטח - מוכן יותר מתמיד".

"תוך ימים בודדים כבר הייתי בשטח". סמ"ר (מיל') איתמר וחבריו לצוות

"אני ישראלי. המדינה הזאת היא הבית שלי לא משנה איפה אהיה בעולם. לא יכולתי להיות רחוק כשכל כך קשה כאן", מסביר סמ"ר (מיל') איתמר, "כשהכול התחיל לא הייתה לי שום התלבטות - ארזתי מזוודה וחיפשתי את הטיסה הראשונה מארה"ב לישראל". 

"הסתכלתי עליהם כשהם נחתו בארץ", נזכר אל"ם (מיל') כהן, "הם ברובם משוחררים טריים שהיו בטיול הגדול, והבינו שהם לא יכולים להסתכל מרחוק על מה שקורה כאן. בכל שנותיי בצה"ל לא התרגשתי כך - רוח האחדות וההתנדבות הזאת קיימת רק בישראל".