ביקרנו במפעל ש'מציל' את מערכות התצפית של צה"ל
על הנשק האישי של הלוחמים, על גבי טנקים או כלים וגם על גבולות המדינה - מערכות התצפית המתקדמות של צה"ל נמצאות כמעט בכל מקום. ביקרנו במפעל האחראי על התחזוקה שלהן, למדנו על המערכות השונות, ושמענו איך משקמים גם את אלה שנהרסו כמעט לגמרי - ומחזירים אותן לפעולה
כשאני נכנסת לבניין ה"אלקטרו-אופטיקה", לאחר יום שלם בין הטנקים והרק"ם שעוברים תיקון במרכז השיקום והאחזקה של החט"ל, הכול מרגיש קטן עוד יותר. אל המפעל הזה בתל השומר, אחד משלושה מפעלים מרכזיים שפרוסים מצפון לדרום, מגיעות כלל מערכות התצפית והאמר"לים (אמצעים לראיית לילה) של צה"ל. בו הן עוברות טיפול שוטף, ומאז פרוץ המלחמה - הן מגיעות כדי לעבור גם תיקון מקיף.
"המטרה שעומדת לנגד עינינו היא שמירה על כשירות גבוהה לאמצעי הלחימה האלקטרו-אופטיים של כוחות היבשה, כך שיאפשרו הכרעה בלחימה", מצהיר רס"ן דניאו צ'נה, מפקד בית המלאכה, "המטרה הזו נבחנה הלכה למעשה מפרוץ המלחמה. אנשי המפעל שקדו על אחזקת ותיקון הכלים מא'-ת', מהחלפת עינית ועד לתיקון הרכיב הכי מזערי".
אילוסטרציה
כשאני מבקשת לראות את הכלים המדוברים, מושיטים לי משקפת לראיית לילה. העדשות צובעות את החדר בירוק ושחור, ואני מחכה שיכבו את האור כדי לראות אותה בפעולה. אלא שאז, הם מסבים את תשומת ליבי למכסה שמורכב על גבי העיניות ומכסה אותן, במרכזו חור אחד בגודל של קיסם. בשטח, כך הם מסבירים, המכשיר מנצל את האור החלש של הירח והכוכבים - וזה כל מה שצריך כדי לראות בבהירות.
מרבית המערכות שמגיעות לכאן מופעלות על ידי חיישנים תרמיים שקולטים את החום של עצמים שונים בסביבה. "הן מקנות ללוחמים שלנו יתרון משמעותי", מסבירה רנ"ג לבנת, קצינת ההפעלה בבית מלאכה מרכז, "בעזרתן הם יכולים להיות רואים ובלתי נראים, לשים לב לתנועות של האויב ולהבחין בין מחבל מתקרב לבין חיה תועה".
בימים הראשונים למלחמה, נתקלו המשרתים במפעל באתגר חדש - תיקון של מערכות תצפית שנפגעו בצורה קשה. זאת לאחר שבאירועי 7 באוקטובר, מחבלי חמאס פגעו בהן באופן ממוקד, בניסיון להשביתן.
אילוסטרציה
"קיבלנו מערכות עם עדשות מפוצצות, גם כאלה שספגו ירי נ"ט. כשפירקנו אותן, ראינו קליעים רבים", משתפת רנ"ג לבנת. "הגיעה לכאן כמות משמעותית של אנשי מילואים וביחד עם העובדים והחיילים יצרנו מכפיל כוח משמעותי, ועבדנו בצורה אינטנסיבית 7/24 להחזרת כשירות המערכים", מתגאה מפקד בית המלאכה.
כשקצינת ההפעלה נשאלת למה עדיף לתקן את המערכות, ולא להחליף אותן במקרה של פגיעה קשה, היא עונה בנחרצות: "יש לנו יתרון אדיר של כוח אדם, ידע ויכולות שמאפשרות לנו להשמיש גם כלים הרוסים כמעט לגמרי, ובזמן קצר יחסית. אין סיבה שלא נשתמש בזה. מה גם שלא לכל מערכת יש תחליף".
אילוסטרציה
"המאמצים הוכיחו את עצמם - עשינו ברבעון אחד עבודה של שנה", היא מספרת. "המילואימניקים תפסו פה עמדות, אנשים לא הפסיקו לעבוד. מצאנו הרבה פתרונות יצירתיים תוך כדי הלחימה, ואנחנו ממשיכים להמציא את עצמנו מחדש כל הזמן ולחשוב מחוץ לקופסה".
מעבר לתחזוקה ולתיקון, בבית המלאכה עוסקים גם בהתאמת האמצעים לצרכים העולים מהשטח. "במהלך הלחימה נכנסו גם מערכות חדשות לגמרי, עליהן, לצערי - אי אפשר להרחיב", מציינת רנ"ג לבנת.
"כל דבר שרואים דרכו עובר במפעל שלנו. אם הלוחמים והתצפיתניות בגבולות הם העיניים של המדינה - אנחנו המשקפיים שלה", היא מסכמת, "זאת זכות אדירה לתרום דווקא בזמנים כאלה. אומנם אנחנו נמצאים בעורף, אבל אנחנו מקפידים על כל פרט מתוך הבנה שיש לנו השפעה גדולה על החזית".