השריונרים והמוהנדסים של 7 חוזרים לרגע חציית הגבול ללבנון

"בדיוק יצאנו מעזה אחרי עוד סבב ארוך", כך מספר לי סמ"ר משה, מט"ק בפלוגת 'מלכות חרמון' שבחטיבה 7, "אמרו לנו שביום שלישי סוף סוף חוזרים הביתה, חיכינו לרגילה הזאת. ואז - קיבלנו את הפקודה לעלות לצפון".

במשך כמעט שנה, כוחות החטיבה תמרנו לאורכה ולרוחבה של הרצועה, אך העלייה לגבול לבנון מרגישה עבור השריונרים קצת כמו חזרה הביתה: "כבר מההכשרה אנחנו מתאמנים ללחימה בתוואי הצפוני, זו גזרת הבית שלנו. הרבה מהפלוגה מפונים בעקבות המלחמה, וכולנו הגענו לרמת הגולן עם תחושת משמעות עצומה".

מעבר לקו הטלפון, המט"ק מספר לי שהם בדיוק יושבים ביחד, כל החברים לפלוגה. ניכר שחשוב להם לשמור על אווירה חיובית, ומדי פעם, כשהראיון הופך לרציני מדי, הם זורקים לאוויר בדיחה, מהסוג שרק הם מבינים - לפעמים הם אפילו לא צריכים לסיים את המשפט, והשני כבר משלים אותו.

"צוות טנק מורכב מארבעה חברים - שבזמן לחימה הופכים לאדם אחד", מתאר סמ"ר משה, "תחשבי שאנחנו ישנים ביחד, אוכלים ביחד, נלחמים ביחד ואחד בשביל השני, והכול בתוך חלל קטן מאוד. אם מישהו יסתכל עלינו עכשיו מהצד, הוא כנראה לא ינחש שאני המפקד שלהם".

כשאני שואלת אותם איך הרגישו ברגע שחצו את הגבול הצפוני, הם משתפים: "לא פחדתי, אבל אני זוכר שהסתכלתי אחורה וראיתי את ישראל, ומלפניי ראיתי את לבנון, והרגשתי רעד כזה בחזה. מהר מאוד, החשש הזה התחלף באדרנלין".

עיקר פעילות השריונרים בדרום לבנון, היא איתור והשמדת אמל"ח ותשתיות אויב בתוואי ההררי הסבוך. "אני זוכר שלאורך ההכשרה עשו לנו הרבה תרגילים שדימו את זה", מפרט המט"ק, "זה מאתגר לנסוע בעליות בלי להיחשף, אבל לשם זה התאמנו".

"אנחנו פתאום נתקלים בכל מה שלימדו אותנו, ומבינים 'על אמת' כמה זה היה חשוב", סמל חובב, טען בפלוגה, ממשיך את דבריו, "יש לנו הרבה טכניקות להסוואה. גם אם נוסעים על קצה הר, כביכול חשופים לגמרי, יש לנו דרכים לא להיחשף".

לוחמי 7, יחד עם חטיבת הצנחנים ויחידות נוספות, היו חלק ממבצע פיצוץ אחת ממנהרות הטרור של חיזבאללה, שם מצאו מחסני אמל"ח וציוד טרור רב. "כשהשמדנו את המנהרה הרגשתי את התחושה הכי מספקת שיש", נזכר המט"ק, "כשאני רואה איך כל זה יכול היה לפגוע בתושבי ישראל, אני מבין כמה חשוב שאנחנו שם, נלחמים בשבילם. זה נתן לנו תחושת סיפוק, ודלק להמשיך קדימה - בכל הכוח".