רגע אחרי השלמת המשימה בג'באליא, השריונרים של 7 סוגרים את הצריח

עם השלמת המשימה בג'באליא ויציאת חטיבה 7 מהרצועה, ישבנו לשיחה עם המ"פ של מי שעמדו בראש ופרצו את הדרך. שמענו ממנו על ההישגים המבצעיים, שיתופי הפעולה שחצו זרועות, הצוותים שהופכים את הטנק לבית, וקיבלנו הצצה לאיך נראית לחימה אינטנסיבית - מבעד לצריח

03.06.24
אלה פלג, מערכת את"צ

את רס"ן שגיא, מ"פ 'מלכות חרמון' בגדוד 77, אני פוגשת ברביעי האחרון - ממש עם סיום המשימה שלהם בעזה, כששיירת הטנקים בפיקודו חוצה את הגבול וחוזרת לשטח הארץ. "כל כך הרבה זמן שלא הייתי בחוץ בלי ווסט", הוא פותח את השיחה שלנו וצוחק.

שגיא ולוחמיו שבו מלב ג'באליא, צפון הרצועה, לאחר כ-3 שבועות בהם פעלו באזור נגד מטרות טרור. את הפשיטות בעיר הצפופה והממולכדת הוביל צק"ח 7, שמורכב מגדודי שריון, הנדסה וגדודי חי"ר של צנחנים וגבעתי.

"התחלנו את הפעילות באחד הלילות", הוא חוזר לאחור, "התקדמנו לקן הטרור במחנה הפליטים של ג'באליא, ותוך כדי כבר התחלנו לזהות מחבלים בפרדסים ופתחנו באש. כשהגענו למ.פ, הבחנו שהשכונה הייתה ערוכה ללחימה נגדנו - המחבלים חמושים טילי RPG והבתים ממולכדים".

בשת"פ מופתי, הם פעלו ישר. "ממש חידדנו את תורת הלחימה", מציין רס"ן שגיא, "אנחנו משתמשים בכלל האמצעים של צה"ל בהתקפה אחת: אתה מכווין מסק"ר מהטנק, תוך כדי - אתה בשיחה עם הקמ"ן, שמטיס רחפנים כדי לאגף את המחבלים, ובו זמנית מדבר עם ה'זיק', ושולח מחלקת טנקים ומחלקת חי"ר לאיתור נוסף של צלפים".

והתיאור הזה ממש לא חד-פעמי, כפי שהוא מיד ממהר להדגים: "גם הבוקר חיסלנו ככה מחבל. הוא רץ בין בתים, החי"רניקים איגפו אותו, וגם אנחנו עם הטנקים, נעזרנו ביכולות התצפית של ה'זיק', ירינו פגז לעברו, הוא חוסל - והכוחות לא נפגעו".

זאת רק עוד דוגמה 'קטנה' לפעילות שלהם. הם הספיקו גם לפשוט ולנטרל מתחמי שיגורי רקטות, להשמיד יחד עם לוחמי ההנדסה פירים תת-קרקעיים, ולחסל עשרות מחבלים שאיימו לפגוע בכוחות.

הלחימה בג'באליא, בהובלת החטיבה, מגיעה אחרי שפרצו גם את הדרך בערים רימאל וחאן יונס. "זה כבוד גדול מאוד כל פעם מחדש - אנחנו מתקדמים קדימה בטנק, לצידנו D9, וכשאני מביט לאחור - אני רואה אוגדה שלמה, שעוברת דרך אותו הציר שפתחנו", מתאר רס"ן שגיא.

כבר שמונה חודשים ברצף שהם לא מורידים את הרגל מהגז. הם היו בעוטף ב-7 באוקטובר, ספגו אבדות כואבות בקרבות, ולמרות הקושי - הרימו את הראש והמשיכו להסתכל קדימה ולהילחם בעוצמה, כמו שרק שריונרים יודעים.

"ברגעים המועטים שלנו בחוץ אנחנו מטפלים בכלים, נושמים אוויר, אוכלים, ישנים טוב - ונכנסים בחזרה", מפרט המ"פ, "בסופו של דבר, צוות הטנק הופך למשפחה. מדברים על הכול, מתעצבנים ביחד ושמחים ביחד. לפעמים אתה נמצא 24 שעות בתא שלך, ונרקמת רעות עמוקה ואמיתית. בטנק יש ארבעה לוחמים שכל אחד מהם מומחה בתחומו, לא רק במקצוע, אלא גם בבין אישי - אחד הופך ל'בשלן', אחד ל'מצחיק', ואחד ל'מספר סיפורים'".

"אנחנו רואים את התוצאות בשטח, וגם כששומעים מסק"ר בקשר שאומר 'אני לטובתך'. ממש מרגישים את העוצמה של צה"ל", מסכם המ"פ, "ואני הכי גאה בעולם לפקד על הלוחמים שלי, שתמיד מסתכלים לעבר המשימה הבאה, ונשארים ממוקדים. הם אריות ואין ראויים מהם".