כך מתנהל הקרב על האמת - בזירה המודיעינית. פרויקט מיוחד

כשחושבים על שיתוף פעולה מילטרי בין מדינות, נהוג לחשוב בעיקר על אותם אירועים גלויים לעין: מטוסי חיל האוויר שטסים לצד מקביליהם מצבאות זרים באימון משותף, משלחות סיוע של פיקוד העורף לזירות אסון ברחבי הגלובוס, וסקירות בפני נספחים זרים על תמונת המצב.

הדיפלומטיה הצבאית היא חלק בלתי נפרד מפעילות צה"ל בכלל, ובמלחמה בפרט, אבל בתוך העולם הרחב של בריתות בין-לאומיות, קיים נדבך חשוב שנוטה לרוב להישאר בין הצללים - שיתופי פעולה מודיעיניים.

מדובר בדיסציפלינה ייחודית שמאפשרת שדרוג של יכולות המודיעין העצמיות של צבא בעזרת עמיתים מעבר לים. במרכז הרעיון, עומדת שיטת האיסוף ממקורות זרים (Forint - Foreign Intelligence), במסגרתה צבאות וארגוני מודיעין חולקים אחד עם השני מידע, יכולות מבצעיות, מטרות ויעדים. אותן שותפויות בין-לאומיות הורחבו בשנים האחרונות גם באגף המודיעין הישראלי.

המשימה היא אֵם השותפות

השימוש הנפוץ והמשמעותי ביותר בשיטת ה'פורינט' באמ"ן נעשה מבסיס במרכז הארץ, על ידי יחידה קטנה בשם מש"ב (מחלקת שיתופי פעולה בין-לאומיים). ממקום פועלה, היחידה מנהלת את קשרי החוץ עם סוכנויות המודיעין והביון הזרות, ותפקידה להוות המוקד האמון על שיח עם השותפים.

"המטרה הגדולה היא להגדיל את המאגר המודיעיני שלנו ולהעצים את היכולות באמצעות השותפים", פותח סרן א', קצין ביחידה שאמון על תכלול שיח אסטרטגי של שת"פ. "אנחנו אחראים לבדוק איפה לגופים זרים יש יתרון יחסי בתחום מסוים ובכך לספק לנו פתרון".

"לא מעט מדינות מגלות עניין ואפילו יוזמות קשרים איתנו", ממשיך סרן א' ומציין סיבה מרכזית לכך: "גופי המודיעין ברוב העולם הרבה יותר מבוזרים, כלומר במדינה אחת יהיה גוף שעושה רק 'ויזינט' וגוף שעושה רק 'סיגינט'. אמ"ן הוא 'אול-סורס' (all-source) - מרכז את כל היכולות המודיעיניות שקיימות במדינה ממוצעת, וזה מושך הרבה שותפים פוטנציאליים".

שותפות עמוקה, כך הוא סבור, נוצרת ממשימה: "אנחנו מקבלים מטרה מסוימת מפיקוד אמ"ן או בקשה להשיג מודיעין - ואנחנו מתחילים לחקור מי יכול לתת לנו אותו. ברגע שנמצא גוף שעונה לנו על הצורך - יווצר קשר. גם לאחר שהמגעים יוצאים לדרך, ניהול קשר כזה, שיכול להיות רגיש מאוד לעיתים, הוא מקצוע בפני עצמו".

כשקצין מש"ב נשלח לגבש שותפות, הוא יכול להזמין את העמיתים הפוטנציאליים לכנס מקומי, לטוס לארצם לפגישה בדלתיים סגורות, או אפילו להיפגש עימם ולשתות בירה.

"אנחנו צריכים להרגיש בנוח לשבת אחד עם השני באופן פרסונלי ולתווך את האינטרסים של המדינות שלנו, כך שנוכל לסגור עסקאות בנוסחת win-win", ממשיך סרן א', "שנינו צריכים לצאת מורווחים ואף אחד לא ישלם יותר ממה שקיבל. מתוך הקשר האישי בינינו, מתוך העובדה שאני יודע את יום הולדתו של השותף, והוא את שלי, יצמחו הישגים מקצועיים גבוהים".

קצינה נוספת ביחידה, סגן ע', מדגישה גם היא כי בסופו של דבר, מדובר במסגרת של תן-וקח, שבה מתנהלת גם מערכת תמורות מול העמיתים: "תמורה יכולה להוות עזרה לשותף עם השגת מודיעין שהוא צריך ואין לו. זה יכול להיות ברובד הצבאי, אך לעיתים גם ברובד האזרחי. לדוגמה, היה לנו גורם שהתעניין מאוד בחברת הייטק ישראלית מסוימת שפיתחה מוצר ייחודי, ואנחנו ידענו לעשות את הקישור ביניהם".

בלב זירת הלגיטימציה המודיעינית

"אחרי אירועי 7 באוקטובר, כל הקלפים נטרפו", משחזרת סגן ע', "ברגע שהממדים התבהרו, היחידה עברה לאיוש מלא של סדיר ומילואים, וניהלנו מאמץ גדול להבין מהם פערי המודיעין ואיך אנחנו יכולים לצמצם אותם בגזרת ה-forint". ומאז עוסקת היחידה בהפעלת יכולות של גופים לתמיכה במהלכי הלחימה, התיאום הבינ"לי, ואיסוף המודיעין של צה"ל.

מתחילת המלחמה, נכתבו יותר מ-1,150 מסמכי מודיעין והתרעות שהועברו לשותפים זרים, והתקבלו יותר מ-1,000 דוחות מודיעין מגופים שונים בעולם, בהם כאלה שסייעו להציל חיי אדם בזמן אמת.

מעבר לתמיכה בהשגת המודיעין, את אחת הזירות המשמעותיות ביותר במלחמה - לגיטימציה לפעולות צה"ל - הובילה היחידה מטעם אמ"ן, וניהלה מגעים רבים בתחום. "היכולת שלנו להסביר מודיעינית למדינות מה קורה בשטח, שונה לחלוטין מזו של גופי תקשורת או של דיפלומטיה קלאסית", מבהירה סגן ע'.

"גופי המודיעין הבין-לאומיים משמשים כיד הימנית של מקבלי ההחלטות ברחבי העולם", אומרים ביחידה, "ולכן למודיעין החותך, העדכני והרלוונטי של גופי הביון הזרים יש כוח לשנות ולהשפיע על הראייה שלהם. למרחב הזה נכנסת יחידת מש"ב - ובאמצעות הזרמת תיקי מידע אמין ועדכני לארגונים השונים, היא מגיעה להנהגות בזמנים קריטיים".

ההבנה כי החשיבות של המודיעין בסיפוק עובדות חותכות, הובילה להיווסדו של צוות מודיעין מיוחד בתוך היחידה - צוות 'עיט'. "הוא הוקם כדי להקדיש עיסוק מיוחד בלגיטימציה, בהתבססות מודיעינית ובהסתמכות על האירועים שקורים בשטח בלבד", מציינת סגן ע'.

"אנחנו מתארים את המציאות כפי שהיא לדרגים הזרים הכי בכירים. הם יקבלו את כל המידע הרלוונטי כדי שתהיה להם הראייה של התמונה הגדולה".

"היצמדו לעובדות - ותגלו את האמת"

אחד הקרבות הבולטים והזכורים על האמת נרשם בתחילת המלחמה, בעקבות הפיצוץ בבית החולים הבפטיסטי "אל-אהלי". דקות אחרי, הודיע חמאס על 500 הרוגים ב'מתקפה של צה"ל', מסר שהודהד גם בכלי תקשורת רבים בעולם.

סרן א' מספר כי מרגע שהתקבלו הדיווחים הראשוניים, היחידה לא בזבזה שנייה: "התחלנו לאסוף ניתוחים של נקודות השיגור אל מול מסלולי הטיסה של הרקטות, תיעודים של רגע הפגיעה, הקלטות של אנשי אויב שמודים כי הם אחראים על השיגור. במקביל, הצלבנו את המידע עם מקורות אחרים בצבא, ומצאנו שגם אצלם התמונה מתחילה להתבהר - ישראל לא עומדת מאחורי הפיצוץ, מדובר בשיגור כושל של הגא"פ".

"כשכל ההוכחות בידינו, הגענו גם לשותפים שלנו בעולם ואמרנו להם: 'אלה העובדות בשטח, תראו ותחליטו בעצמכם מי פגע בביה"ח'", הוא משחזר. המשך התגלגלות האירועים ידועה - נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, נשיא צרפת, עמנואל מקרון, ומנהיגים נוספים בעולם, הצהירו גלויות כי הגיע לידיהם מודיעין שמוכיח כי ישראל לא אשמה. "יש ערך גדול בכך שגופי ממשל בכירים כל-כך מקבלים תיק מודיעין ובאמצעותו מגיעים להחלטה מושכלת".

"בסופו של דבר, אנחנו מתעסקים באמת בלבד, ולא מסלפים אותה", מבהיר סרן א', "שום נרטיב לא נמכר כאן לאף אחד. הנרטיב היחידי - היצמדו לעובדות. כשתעשו זאת, תגלו את האמת".

כשהיכולת להיות שחקן בודד מצטמצמת, הפתרון - לעבוד יחד

הפעילות של מש"ב ממשיכה מעבר לעיסוק בלגיטימציה. בחודש נובמבר האחרון, היחידה הפיצה לשותפים מודיעיניים ואסטרטגיים של ישראל תיק מיוחד, שחושף כיצד חמאס משתלט על כספי תרומות לטובת צרכים רפואיים ולבתי החולים העזתים, ומשתמש בהם למטרות טרור.

הראיות שהביאה מש"ב, בהן חקירת "מומחה רפואי" מחמאס, מצאו כי ההשתלטות על התרומות קלה יותר כשהן מגיעות בצורת כסף נזיל ולא כציוד ממשי, וגילו את אופן הפעולה של המנגנון: שם הקוד "ארנב" נועד לקודד "מיליון דולר" לצורך העברת כספים מהמחלקה הרפואית - היישר אל מוחמד דף.

בנוסף, ה"מחלקה הרפואית" אליה מיועדות התרומות, היא הזרוע הצבאית של חמאס, והכספים שזורמים אליה מגיעים במעטה אזרחי ומגובים בסרטוני פצועים מביה"ח שיפאא' שנשלחים לעמותות שונות. אותו "מומחה" סיפר כי מחלקה זו היא העשירה ביותר בחמאס, זאת בשל תרומות לנזקקים שמתקבלות ממדינות רבות באירופה ובארה"ב.

סרן א' מצהיר כי המלחמה לא האטה את התהליכים המודיעיניים בין ישראל למדינות העולם, להיפך: "השותפויות הקיימות מתחזקות, ושותפויות חדשות נרקמות. ככל שהעולם מתקדם, היכולת לעשות דברים לבד נעשית קטנה יותר".

"כל העולם מתועד בכל רגע נתון ולכן היכולת שלך להיות שחקן בודד במרחב קטנה. הפתרון הוא לעבוד יחד. זה אינטרס משותף שלנו ושל מדינות שחולקות איתנו את אותו סט ערכים ואינטרסים. יש לנו על הפרק כמה מדינות שאנחנו רוצים לפתח איתן שיתוף פעולה, ויש לשני הצדדים ערך גדול מאוד בכך".

"אנחנו, ובהתאם גם השותפויות החשובות שלנו, נמצאים במגמת גדילה והתפתחות בקצב אקספוננציאלי", היא מסכמת, "המטרה שלנו, וגם של שאר בעלות בריתנו בעולם, היא להתקרב יותר, לעשות דברים יותר קרובים, יותר מחוזקים, לעמוד יחד. אחרי הכול, כשאתה עובד עם כל העולם - גם השמיים הם לא הגבול".