10 שנים אחרי 'צוק איתן' - צוות "שלי" חזרו לשג'עייה

כשצוות "שלי" מיחידת אגוז יצאו מעזה במבצע 'צוק איתן', הם לא חשבו שכמעט 10 שנים אחרי,כף רגלם תדרוך שוב בשג'עייה. בשנים שעברו מאז הם הספיקו להקים משפחות, לפתח קריירות ואפילו לשנות את שם הצוות. אך ב-7 באוקטובר, כל 16 הלוחמים התאחדו מחדש, כשמטרה אחת מול עיניהם - לסיים את את מה שהתחילו אי שם ב-2014.

הם התגייסו במרץ 2013, ולאחר מסלול של שנה וארבעה חודשים, בזמן שהיו יחדיו בטיול בצפון, קיבלו שיחת טלפון שקטעה הכול: 'תגיעו מיד לבסיס, ומשם רדו לדרום'.  "אנחנו מדברים על משהו שקרה לפני עשר שנים כן?" צחק רס"ל (במיל') גלעד, כשביקשתי ממנו לשחזר את תחושותיהם בזמנו, "קצת שמחנו שאנחנו לוקחים חלק. זה היה מן אקורד סיום למסלול".

באותה תקופה היחידה עוד הייתה חלק מחטיבת גולני, לכן חברי הצוות נכנסו יחד איתם לרצועה בשתי כניסות - אחת של חמישה ימים, והשנייה של ארבעה. כששאלתי באילו אזורים הם היו, ענו לי כולם בפה אחד - "שג'עייה". הכניסה הנוספת הייתה בדראג׳ תופאח. שם, תקיפה אחר תקיפה, איתור אחר איתור - ביצע הצוות את הפעולה המבצעית הראשונה שלו, בתוך שטחי אויב. 

"לחזור עשר שנים אחורה ולהמשיך מאותה נקודה"

כעת, כמעט עשור לאחר מכן, הם חוזרים על צעדיהם. "אף אחד פה לא חלם שנחזור לעזה", רס"ל (במיל') בנימין אמר, "מצאתי את עצמי נזכר בימים בהם היינו תופסים קו בנחל עוז, משקיפים על עזה במחשבה שכבר לא נהיה שם שוב. קשה להאמין שאחרי עשור כל אחד חזר לפק"ל שלו, ולשג'עייה".

ביום שלפני המלחמה, חברי הצוות היו מפוזרים בארץ, אחד מהם היה במסיבת ה'נובה' והצליח להימלט, אחרים היו עם משפחותיהם. אך כבר בבוקר של אותה השבת, קבוצת הוואטסאפ של הצוות התמלאה בהודעות - והם הבינו שעליהם להתאחד.

"לפני התמרון הנוכחי הסתכלנו במפות וראינו בדיוק את האיתור שהיינו בו אז", נזכר רס"ל (במיל') אלעד, "במהלך הלחימה עברנו לידו, אמרנו שלום והמשכנו הלאה". אך הם העידו שהפעם הכול נראה אחרת. מה שנשאר זהה היא מערכת היחסים בין חברי הצוות. "באופן מפתיע זה היה טבעי", הסכימו כולם, "במהלך המסלול והשירות נוצרה בינינו היכרות כזאת מעמיקה שגם עשור לא ישפיע עליה. עזה אולי השתנתה - אבל החברות שלנו נשארה". 

ובכל זאת, אנשי הצוות כבר לא צעירים בני 20. אל המלחמה הזאת הם הגיעו עם ניסיון חיים, אותו הם משתדלים להביא לידי ביטוי איפה שאפשר, "התבגרנו", אמר רס"ל (במיל') יצחק, "אפשר להגיד שחוץ מההיבט הפיזי, השתפרנו בכל תחום".

"מעבר לזה, יותר קל להיכנס כשאתה יודע איך הדברים עובדים, איזה ציוד לא לקחנו אז וכדאי להביא עכשיו, איפה צריכים להיות יותר זהירים", פירט רס"ל (במיל') אלעד, "לדעת מראש איך דברים מרגישים נותן תחושת ביטחון". 

"נזכרנו בכל מה ששכחנו מצוק איתן"

ומכל החוויות שצברו יחד, לצוות יש רגע אחד מ'צוק איתן' שמלווה אותם לאורך המלחמה: "היינו מוכנים ליציאה משג'עייה עם הנמ"רים, וברגע האחרון הודיעו לנו שחוזרים ל-24 שעות נוספות", שיחזר רס"ל (במיל') אלעד, "אנחנו נזכרים בזה בכל פעם שיש מקרים של אי וודאות. זה אחד האתגרים הכי גדולים שחווינו, אבל גם את חוסר הוודאות צריך לדעת לקבל".

"כל אחד לוקח לעצמו כל מיני רגעים מהמלחמה", הוסיף רס"ל (במיל') אלעד, "אבל נראה לי שהרגע שאני הכי אזכור הוא הדלקת נרות חנוכה בתוך עזה".

ועכשיו כשהם שוב יחד, הם מאחלים לעצמם רק דבר אחד: "שנצא בריאים ושלמים, וניפגש אחרי המלחמה לטייל יחד. כבר טסנו כולנו לסקי ולתאילנד, אבל שג'עייה זה חד משמעית היעד הכי פחות מועדף עלינו", הם צחקו. והאמת? אני מחכה לשמוע מה יהיה היעד הבא.