המדריכות שהופכות את הכוחות הלוחמים למוכנים הרבה יותר

אנחנו מדריכות שליטה ובקרה, ומכשירות את כל אנשי צה"ל על ה"משואה" - מערכת מסווגת שיודעת לתכלל ולקבל מידע בזמן אמת על מה שמתרחש בלחימה.

כל מדריכה מתמחה בציר ספציפי במשואה ומעבירה הדרכות ללוחמים בנושאי תורת לחימה, נוהל קרב וניהול קרב. מלבד כל ההדרכות שאנחנו עושות, אנחנו מגיעות ליחידות אחרות ותומכות שם בתרגילים, על מנת לוודא שהלוחמים והמפקדים מתנהלים עם המשואה כמה שיותר מקצועי ונכון.

אנחנו נמצאות במגוון מקומות, ומכשירות מילואימניקים שלא מכירים את הגרסה החדשה של המערכת, חיילים סדירים, וכאלה שלא מכירים אותה בכלל. התנאים לא פשוטים - יש המון אנשים שצריכים הכשרה, ולנו יש בערך שעתיים כדי להעביר הכשרה שלוקחת הרבה יותר זמן בדרך כלל. אנחנו עובדות בתנאי שדה - אם בדרך כלל אנחנו רגילות להדריך בכיתה עם מקרן, עכשיו אנחנו פשוט נכנסות לנגמ"ש עם המשואה ומדריכות את האנשים בפנים. אנחנו מעבירות הדרכות מזורזות ועובדות מסביב לשעון כדי שכולם יהיו הכי מוכנים שיש. בנוסף, חלק מהמדריכות חונכות את האנשים בחמ"לים. הן נמצאות איתם, ובמקום להדריך - הן במשמרת, ומתפעלות את האירועים עד שאנשי החמ"ל ילמדו.

ברגע שהתחילה המלחמה הקפיצו אותנו לבסיס, ומשם התפזרנו לבסיסים השונים. העזרה שלנו מאוד רחבה ורואים את זה בהערכה של החיילים בשטח. אנחנו מקבלות טלפונים כל היום על זה שצריך אותנו בהמון מקומות, וכמות הפניות עוזרת לנו להבין כמה התפקיד משמעותי. בלי ההדרכות שלנו הקשר במהלך הלחימה לא יהיה טוב, וזה עניין של חיים ומוות. זה תפקיד שנותן המון כלים, ותחושת סיפוק אדירה.

מדריכות השריון הן הגורם הכי מקצועי בחיל. אנחנו רב תחומיות, וכל אחת מיומנת בתפקיד אחר - יש מדריכות תותחנות, נהיגה, טעינה, סימולטור ירי, מאמן צוות, ומאמן נהיגה.

ללוחם רגיל בזמן שגרה יש 4 חודשים טירונות, ו-4 חודשים צמ"פ. אלו שהופכים להיות מפקדים, עוברים לאחר מכן עוד 4 חודשים של קמ"ט. זו הכשרה ארוכה מאוד, ולכל אורכה הם לומדים מאיתנו על המקצועות השונים.

אנחנו נמצאות בשטח כבר כמה ימים, והתפקיד שלנו הוא להעביר הכשרות והסבות מזורזות ללוחמים, ובעיקר למילואימניקים.

הפערים בין טנק מרכבה סימן 3, שהוא מה שרוב המילואימניקים מכירים, לבין טנק מרכבה סימן 4, שזה הטנק שהם יאלצו להשתמש בו עכשיו - הם מהותיים. לכן צריך ללמד ולהכשיר אותם. זה לא פשוט, אבל באנו מוכנות. אנחנו מראות ומדגימות הכול, ומסבירות את השינויים.

כשהמלחמה התחילה הייתי בבית, וכעבור שעות בודדות כבר קראו לנו לשיזפון ומשם התקדמנו לשטח שבו אנחנו עכשיו.

יש אווירה מעורבת; יש לנו המון אחריות - גם בפן האישי, בגלל שאנחנו רואות חיילים שאנחנו מדריכות מקבלים בשורות רעות, אבל גם במקצועי, כי במקביל אנחנו נחושות ויש מטרה ברורה לכולנו - להכשיר וללמד. 

אני מדריכת נט"ר (ניהול וטיפול רק"מים) בכירה, והמדור שלי מכשיר את הנהגים של החיל על כל ארבעת הכלים: אלפא, נגמ"ש, תומ"ת ומשגר. חשוב לציין שהמדור שלנו הוא רק אחד מכלל המדורים של מדריכות תותחנים, ויש גם מדריכות תותחן שמלמדות על ירי ותחמושת, מדריכות תקשורת ארטילרית שמלמדות על הקשר בין הכלים, מדריכות ניהול אש שמלמדות על מערכת המשואה בכלים ועוד.

בדרך כלל קורס כזה אורך שבוע, בו אנחנו מלמדות את הנהגים נהיגה מבצעית, תרגולות, טיפול בכלים ונהיגה בשיירות. אנחנו יורדות לשטח עם החיילים, ונוהגות איתם על צירים בצורה מבצעית תוך מעבר מכשולים.

עכשיו, במקום שבוע אנחנו מעבירות ללוחמים ולמילואימניקים הכשרה מזורזת של שלושה ימים. חלק מהם אפילו לא נהגים, ואנחנו צריכות ללמד אותם הכול מאפס ולעשות להם רישיון. אנחנו כרגע בעשייה בלתי פוסקת של הכשרת עוד ועוד חיילים, ואפילו מכשירות טירונים כמה שיותר מהר כדי שיוכלו לעלות לגדודים. אנחנו בשטח משש בבוקר עד שש בבוקר של היום שאחרי, ואנחנו מעבירות שיעורים, הכשרות וריענונים תוך שאנחנו גם מטפלות בכלים.

כולנו נתפסנו בהפתעה ועכשיו אנחנו במתכונת חירום. אבל אם אנחנו לא נהיה שם, לא יהיו נהגים לכלים, והכלים לא יוכלו לזוז ממקום למקום. זה מה שמחזיק אותנו, ויחד עם המורל הגבוה שלנו אנחנו נעשה הכול כדי להכשיר את כל מי שצריך.

התפקיד שלי הוא להכשיר ולשפר לוחמים באימוני ירי בנשקים מסוג קלע ונגב. אני בעיקר מסמיכה לוחמים 07 בשבוע קליעה מתקדם, אבל גם נשלחת לעזור איפה שצריך - בין אם זה אימון לפני תעסוקה ללוחמי סדיר, איפוסים עם טירונים, אימוני כשירות לחיילי מילואים ועוד.

במצב שגרה, המדריכות מחולקות לתפקידים לאורך הכשרת הלוחם: בטירונות - הן מלמדות מאפס את החיילים כיצד משתמשים בנשק ומתמקדות ביסודות הירי; באימון המתקדם - המדריכות משפרות את היורים בעזרת מקצי ירי המתחברים עם התרגולות המבצעיות. זה כולל ירי לטווחים קצרים ורחוקים, ירי מאחורי מחסות ואפילו הכשרות על ירי עם אמצעי לראיית לילה; באל"ת (אימון לפני תעסוקה) - המדריכות מדייקות את רמת הירי של הלוחם אל מול המתאר שיפגוש בגזרות השונות; ובפיקוד - המדריכות נותנות כלים לחניכים, כאלו שבעזרתם בעתיד יחנכו את חייליהם.

לאחר שהוקפצנו הגיעו אלינו הרבה חטיבות מילואים, ובמקביל אנחנו ירדנו ללוחמים בשטחי הכינוס. אנחנו מאפסות עם הלוחמים והמילואימניקים את הנשקים, עושות איתם מטווחי אימונים במקצים, ואם צריך אז גם עורכות הסמכות חירום של פק"לים כמו נגב וקלע. בנוסף, אנחנו אמונות על הטמעת אמל"ח חדש בצבא לקראת הלחימה. כולם באים במטרה לעבוד ולתרום, ורוב המילואימניקים כבר מכירים את הנשק בו הם יורים ולומדים מהר. במידה וזה לא המצב ונדרשת הסמכה חדשה, אנחנו מלמדות הכול מההתחלה. כך, הסמכה שלוקחת זמן רב יותר בדרך כלל, מצטמצמת ליומיים-שלושה.

כבר ביום הראשון הוקפצתי, ואני מרגישה תחושת משמעות מאוד גדולה. בין אם זה לעזור לחייל לאפס נשק תוך זמן קצר, או לאמן אותו במקצים מורכבים - אחרי שהחיילים עוברים את ההכשרה אצלי, הם מרגישים יותר בטוחים עם הנשק ואומרים תודה שהם התמקצעו יותר. זה תפקיד חשוב מאוד, ואני מודה על כך שאני יכולה להיות משמעותית בתקופה כזאת.

יש מגוון עצום של מדריכות הנדסה, ואני מדריכת חבלה ביחידות המיוחדות. אני בעצם אחראית להכשיר וללמד את הלוחמים על כל נושא החבלה בצה"ל, בין אם זה סוגי מטענים בהם אנחנו משתמשים, פריצה חמה בעזרת חומרי נפץ, השמדת אמל"ח,או התגברות על מכשולים שעשויים להימצא בלחימה באמצעות חומרי נפץ. אני מכשירה חיילים למקצוע החבלנות, והם הופכים להיות אחראים ביחידות ובצוותים שלהם על נושא החבלה. תפקיד נוסף שלנו כמדריכות הוא להעלות את המודעות לאיום מטעני החבלה שקיימים אצל האויב, ובכך להפחית את הסיכונים בהתקלות איתם.

בשגרה, ההכשרה המלאה, מהמגע הראשון עם החיילים שעתידים להיות חבלנים ועד לסוף ההסמכה - אורכת כמה שבועות. הלוחמים עוברים קורס חבלן ייחודי של החטיבה בו אנו מתמקדות איתם במשימות החבלן הייעודיות לחטיבה שלנו, וגם הכשרות בעיסוק עם חומרי נפץ מסוגים שונים לצורך הכנה ושימוש במטענים, ואימונים בדרכי פריצה והשמדה. לאחר שההכשרה נגמרת, אנחנו גם מלוות וחונכות את החיילים בתרגילים המסכמים את ההתמקצעות בתקופת ההכשרה, בתרגילים מסכמים צוותיים ועוד, וכך הם לומדים לשלב את המקצועות שלמדו תוך כדי לחימה .לאחר שנגמר המסלול שלהם אנחנו פוגשות אותם באימוני כשירות אחת לכמה חודשים לרענון.

בזמן חירום, אנחנו מכשירות באופן מזורז חיילים ללא כל ידע מקדים על חבלה ומרעננות את החומר לחיילים שכבר מוסמכים. כל רענון או אימון שיש לנו בתקופה הזאת הוא חפוז ובכלל לא דומה לזמן שיש בבט"ש, ואנחנו מתמצתות את החומר כך שנעביר את הדברים החשובים והרלוונטיים ביותר למלחמה הנוכחית, תוך שילוב אימונים עם חומרי החבלה האמיתיים. זה אתגר לא פשוט, במיוחד כשאני יודעת שאני שולחת חיילים לשדה הקרב, ויש לי המון אחריות בידיים גם על העבודה שלהם עם החבלה וגם על המודעות שלהם בשטח הלחימה. אנחנו משתדלות לאגור כוחות, להיות הכי מרוכזות ומסודרות שאנחנו יכולות כדי שלא נשכח שום פרט, ולתת מעצמנו הכל בשביל הלוחמים.

המלחמה תפסה אותי, כמו את כל המדינה, בהפתעה. היינו לקראת סוף הכשרת מחזור בשיא העבודה שלנו. כמובן שישר אספנו את עצמנו והתכווננו אל הדברים החשובים ביותר כרגע. לאחר כמעט שבועיים בשטח עם הלוחמים, אני יכולה להגיד שאני מרגישה מאוד משמעותית, ועם הרבה אחריות על הכתפיים. בכל הכשרה רגילה יש לי זמן לחשוב לפני שאני אומרת לחייל משהו או מסבירה לו ופה אין, הכול צריך להיות מהיר, מדויק וחד משמעי, כי אני יודעת שמפה אני שולחת חייל להילחם בחוד החנית, והוא חייב לדעת הכי טוב מה עושים ואיך עושים זאת כדי שיחזור בשלום הביתה ויבצע את המשימות שלו להגנה על המדינה. כשאת רואה ומרגישה כמה הספקת ללמד בכמה שעות וכמה הספקת לעזור לאותם אנשים, שאת יודעת שהולכים להיות בחזית ההגנה על מדינת ישראל, את מרגישה גאה בעצמך ומסופקת. אני לגמרי חושבת שאם הייתה לי כל טיפת ספק במשמעות שלי בצבא בתור תומכת לחימה ולא לוחמת - היא נעלמה. עכשיו אני מרגישה רלוונטית ומשמעותית יותר מתמיד. לראות בעיניים של חייל שהוא מבין מה שלימדת והוא מרגיש בטוח בזכותך לצאת להילחם ולהשתמש בכלים שלימדת אותו כדי שיגנו עליו זה שווה הכול, ובשביל זה אנחנו כאן.

אני [סרן (מיל') ש'] הייתי מפקדת פלוגה בקורס מדריכות חי"ר. בקמ"ד, המדריכות מתמקצעות בעולמות החי"ר השונים, ובסדיר הן מעבירות את הידע שלהן הלאה ללוחמים. רס"ן ר' לדוגמה, הוא מפקד מגמת 'חשיפת תקיפה אנכית' בקורס, בה המדריכות מכשירות ומאמנות את פלוגות חשיפת התקיפה בגדודי החי"ר ובחטיבות. אלו פלוגות שהייעוד שלהן הוא לחשוף את האויב שבשטח בעזרת האמצעים השונים שברשותן, ולהשמיד אותו עוד לפני שהכוחות נכנסים ללחימה.

בשגרה, למדריכות חי"ר יש מגוון תחומים בחיל שהן אחראיות עליהם: קליעה, צליפה, רק"ם, נשק מחלקתי, שו"ב, אוה"ד וסיירות, רחפנים ולהקות, חשיפת תקיפה ומרגמות. המדריכות הן הכוח שנוגע כמעט בכל לוחם בצה"ל - מרמת החייל הבודד ועד לרמת המחלקה. הן מלמדות על כל עולם החי"ר, מחוברות לשטח, וצריכות להיות הכי מקצועיות שיש על מנת להכשיר את הכוחות. זמן ההכשרה תלוי בתחום, אבל הוא כמובן ארוך יותר מהזמן שיש לנו בימים אלו.

עכשיו, המדריכות אחראיות על העלאת הכשירות של הלוחמים בחיל הרגלים למלחמה. הן עוברות בכלל היחידות בשטחי הכינוס ועוסקות בהכשרות ואימונים של כולם - מלוחמים בסדיר, ועד למילואימניקים שלא נגעו בכלים שלהם במשך זמן רב יותר, וצריך לרענן את היכולות שלהם. אבל לא רק זה. המדריכות גם הוקפצו תוך כדי למשימות, ותפסו גזרות ביחד עם הלוחמים על מנת לעזור להם בזמן אמת לתפעל את האמצעים השונים. יש מדריכות שהשתתפו השבוע בסיכולים בזמן אמת, וכל זה תוך שהן מלמדות ועוזרות ללוחמים לחזק את הביטחון במקצוע.

המלחמה תפסה את כולנו בהפתעה, אבל המדריכות הן בנות עם מסירות נפש ומוסר עבודה. הן מבינות את המשימה ואת המשמעות, לא מתפשרות על המקצועיות של עצמן כדי שיוכלו להכין את הלוחמים בצורה הטובה ביותר, ולכן - יש להן תרומה אדירה למאמץ המלחמתי.