המפקדות במחו"ה אלון שמלמדות ישראליות מ-א' עד ת'

מפקדות קורס העברית במחו"ה אלון כבר היו מומחיות בללמד שפה, מורשת ישראלית וציונות, אך דבר לא הכין אותן לאתגר שהמלחמה הביאה איתה - תיווך החיים בישראל בתקופה כזאת. יצאנו לשמוע מהן על הקשר המיוחד שנוצר בינן לבין העולים החדשים, על ההתמודדות עם אתגרי המלחמה ועל החיילים מכל העולם שהחליטו לעלות ולהתגייס דווקא עכשיו

28.02.24
גל מי טל, מערכת את"צ

'אין מקום אחר', הוא המשפט שמוביל את פלוגת הראל בקורס העברית של מחו"ה אלון, ובימים אלה הוא מקבל משמעות חדשה לגמרי. לפלוגה מתגייסים עולים חדשים שלא יודעים עברית, שם הם לומדים שפה, הסתגלות למערכת הצבאית ולמדינה זרה. גם בימי שגרה מדובר במשימה מורכבת, אך כשמוסיפים למשוואה את השירות בצל המלחמה, תפקיד המפקדות נהיה משמעותי ומורכב אף יותר.

"רוב החיילים שמגיעים ל-'הראל' לא מכירים את ישראל בכלל", מבהירה רב"ט מאיה, רכזת מחלקתית בפלוגה, "זה מתבטא גם בדברים המובנים מאליהם, כמו שפה וידע גאוגרפי, אבל גם בדברים מהותיים ועמוקים יותר, כמו ערכי הציונות וההיסטוריה של ארץ ישראל".

הפערים האלה, פוגעים בתחושת השייכות של החיילים, למדינה בכלל ולצה"ל בפרט. בשביל לגשר עליהם, המפקדות בקורס צריכות למצוא דרכים יצירתיות לתקשר עם החיילים. הן מלמדות אותם מילים חדשות דרך משחקים, ומעבירות שיעורים בנושא ציונות ומורשת ישראל.  הכול במטרה להעמיק את החיבור של העולים החדשים למדינה, ולהקל עליהם בהסתגלות לחברה הישראלית.

בזמן הפיקוד על המחזור הקודם, הן נתקלו באתגר חדש - תיווך החיים במדינה בצל המלחמה. "היינו רגילות ללמד על מלחמות ישראל, ופתאום החומר הכתוב הפך למציאות שלנו, אנחנו חיות אותו בזמן אמת", משתפת רב"ט מאיה, "בשביל להתמודד עם המצב השתדלנו להיות מאוד רגישות כלפי החיילים, להקשיב, להכיל וכמובן, לתת כל תמיכה כלכלית ופרקטית שיכולנו להשיג".

המחזור הנוכחי שעליו הן מפקדות, התגייס בזמן המלחמה. חלק מהחיילים מתקשים להתרגל למציאות המורכבת, אבל עבור חלקם המלחמה מגבירה את המוטיבציה ללמוד, להתגייס לתפקידים קרביים ולתרום למאמץ המלחמתי.

"יש לי חיילים שהגיעו ברגע שהם שמעו שיש מלחמה", מתגאה רב"ט טלי, סמלת המחלקה, "הם עלו מצרפת, אמריקה ואוקראינה, ובאו עם המון מוטיבציה להצטרף ללחימה, הם מאוד מעריכים את ישראל ואת ההזדמנויות שהם מקבלים כאן, ורוצים לשמור על המקום שנתן להם בית".

בימי המלחמה, לימוד השפה והישראליות, מקבלים חשיבות גבוהה, הקשר המיוחד שנוצר בין המפקדות לחיילים רק מתעצם. "בסופו של דבר אנחנו אלה שקולטות אותם למציאות המורכבת במדינה הזאת", מספרת רב"ט מאיה,  "יש חיילים שאומרים לי שאני כמו האמא השנייה שלהם".

"חלק מהחיילים שפיקדנו עליהם נלחמים עכשיו בעזה, הם מבינים את מה שאומרים להם ויודעים על מה הם נלחמים", מסכמת רב"ט טלי, "זה אולי נשמע מובן מאליו אבל הדרך לשם לא הייתה קלה, ומבחינתי זה שווה את הכול".