אנשי המילואים שקפצו לשדרות כבר בשעות הראשונות

כבר בשעות הראשונות למלחמה, קפץ גדוד המילואים לאחד ממוקדי הטרור המרכזיים. בין המראות הקשים ומשימת ההגנה החשובה - הם מוצאים מקום גם לחמלה ואנושיות. שמענו ממפקד בחטמ"ר צפונית על הרגעים הקשים וההצלחות המבצעיות

14.10.23
איה חיימוביץ', מערכת את"צ

כנראה שכולכם זוכרים את הסרטון הראשון שהופץ בבוקר שבת. רחוב, בניין מגורים, שקט של סוף שבוע. ופתאום, טנדר לבן ועליו חוליית מחבלים חוצה במהירות את הכביש. בין רגע, העיר שדרות של כניסת החג הופכת לסיוט בלהות. 

בין הכוחות שהוזעקו לאזור היו אנשי גדוד מילואים של חטמ"ר צפונית. "כשפתחתי את הטלפון, ראיתי שהמצב מסלים - לא האמנתי למה שאני קורא ולתמונות מהמסך", מספר סא"ל (מיל') טל, "הבנו מיד שאנחנו צריכים להקפיץ את כולם, והמפקדים, הלוחמים, ובעלי ובעלות תפקידי מפתח - הגיעו לימ"חים (יחידת מחסני החירום) שלנו בדרום".

גדוד 969 מוגדר כגדוד הגנה בחטמ"ר צפונית של אוגדת עזה, ולכן הוא מוקפץ בכל סבב או אירוע מבצעי בגזרה: "באופרטיבי, הוא מופעל ראשון כדי לתת מענה של בידוד המרחב, מניעת הישגים לאויב, והכוונת כוחות. אבל עכשיו קיבלנו משימה קצת שונה - הגנה על שדרות והיישובים סביבה".

לאחר שעלו על ווסט, נשק וקסדה - לוחמי המילואים של הגדוד קפצו לשדרות, אבל לא לפני שתרגלו מטווחים ואימונים נוספים בשטח פתוח ובנוי. "עוד דבר שהיה חשוב לנו להתמקד בו הוא הנפש", מדגיש סא"ל (מיל') טל, "חשוב לנו לצמצם את אי הוודאות עבור הלוחמים, בעיקר לנוכח העובדה שהם עומדים לראות דברים קשים מאוד".

ואכן, כשהגיעו לשדרות הזעזוע הכה בהם. "ברעים, למשל, בה עברנו בדרך - התנהל קרב עקוב מדם. הגופות וכלי הרכב המחוררים והשרופים עדיין היו שם כשבאנו", הוא משחזר את המראות הקשים, "היה כאוס, אבל דווקא בגלל זה - לא היה לנו ספק שאם קראו לנו זו לא רק חובתנו, אלא גם הזכות שלנו לבוא ולהגן על המדינה ותושביה".

מאז הם פועלים מסביב לשעון. כשהחל פינוי התושבים מיישובים צמודי גדר, הגדוד לקח חלק פעיל במאמץ. "אנחנו קמים בבוקר ומטפלים בהתראות רבות", משתף סא"ל (מיל') טל, "יש לנו כוחות שמאבטחים את העיר ומסכלים כל מחבל שמנסה לחדור על ידי פטרולים רגליים, רכובים ועמדות שולטות. בנוסף, מתמודדים עם נזקי הנפילות, נותנים מענה בהכלת האירוע ובמידת הצורך גם בפינוי הפצועים".

תפקיד נוסף שלקח על עצמו הגדוד, הוא שידור ודאות וביטחון לתושבים שבחרו להישאר או שטרם פונו, ויפונו בימים הקרובים. "מי שנמצא פה משדר חוזק מאוד גדול ומרעיף עלינו אהבה, אך כמובן שחלקם מרגישים צורך לשתף - ואנחנו אוזן קשבת לסיפור שלהם", הוא מעיד, "זו לא משימה צבאית, אבל בימים כמו אלו זו המשימה האנושית שלנו". 

"חשוב לי למסור גם לתושבים פה באזור וגם לכל עם ישראל - מהדבר הנורא הזה אפשר לבנות ולצמוח. אני מאמין בעם שלנו - שנדע לחזור ולהתאחד לחברת מופת, כמו שיכולה להיות פה", הוא מסכם, "ועד אז - אנחנו נעשה את מיטב המאמצים לשמור עליכם, ולעמוד במשימת ההגנה שלנו".