ישבנו לשיחה עם 5 מהמפקדות הבאות של התצפיתניות

חלקן חלמו לצאת קצונה עוד לפני שהתגייסו, וחלקן הבינו לעומק את המשמעות במלחמה, אך לכולן מטרה אחת - להשפיע ולהוביל בתפקיד שהן כל כך אוהבות. ישבנו לשיחה עם 5 תצפיתניות שסיימו עכשיו את בה"ד 1, ושמענו על הרגעים, התחושות והתובנות שהובילו אותן בהחלטה לצאת מהחמ"ל - לקצונה

31.01.24
יובל טור שלום, גל מי טל ואביגיל ארליך, מערכת את"צ

עם סיכות מ"מ, מדי א' וחיוכים נרגשים ומלאי גאווה, עמדו אתמול על רחבת המסדרים של בית הספר לקצינים 13 המפקדות הבאות של התצפיתניות. רגע לפני השלמת הקצונה, שמענו על תחושת השליחות והמשמעות האדירה שהן רואות בשירות - דווקא עכשיו.

צוערת יובל - גדוד 414

התגייסה באוקטובר 2022. שובצה בחמ"ל 'יפתח' בגדוד נשר, האמון על גזרת רצועת עזה.

"התגייסתי לתפקיד בעקבות אחותי הגדולה, שגם שירתה כתצפיתנית. תמיד ידעתי שזה המקום בשבילי, והחודשים הראשונים בחמ"ל הם הכי טובים שהיו לי.  המלחמה פרצה ממש באמצע קורס הפיקוד שאליו יצאתי, אז הוא התקצר ועליתי לגזרה כמפקדת.

לעבד את מה שקרה באותה השבת היה מורכב, אבל עשינו את זה ביחד, ואנחנו לא עוזבות אף אחת לרגע. תצפיתנית זה תפקיד מאוד חברתי.

אחת החברות הקרובות שלי שנפלה בנחל עוז תמיד רצתה שאצא קצונה, והיום, כשאני מסיימת ארבעה חודשים כאן בבה"ד, אני ממשיכה את הדרך שלה ושל החברות שלי שנהרגו איתה, ומרגישה שהיא איתי יותר מתמיד. 

יש לי מסר אחד לתצפיתניות הבאות: אל תרתעו ותשפטו את התפקיד על פי שמועות, הוא חשוב ומשמעותי מאוד. יכול להיות שאחרי מה שקרה הוא נשמע מפחיד, אבל השירות מדהים. אני מודה על כל שנייה בו, ולא הייתי מחליפה אותו לרגע". 

צוערת עמית - גדוד 636

התגייסה בינואר 2023. שובצה בחמ"ל צופים (קלקיליה) בגדוד ניצן, האמון על גזרת איו"ש.

"המסירות והמחויבות שיש לנו בתפקיד היא אדירה. כולנו עושות את העבודה שלנו בהירתמות גדולה ובאהבה. 

אני תמיד אומרת שאם לוחם מזיז את הרגליים שלו מעמדת שמירה - זה כמו שאני אזיז את העיניים שלי מהמסך. רק שאני שולטת על שטח כפול ממה שהוא יכול לתפוס ברגליים שלו.

אני רוצה להגיד למתגייסות החדשות שינסו, שיעיזו, ושהן נכנסות לחיל מדהים ומשפחתי".

צוערת נטע - גדוד 727

התגייסה בינואר 2023. שובצה בחמ"ל 'בראשית' בגדוד איתם, האמון על גזרת ירדן ומצרים, והמשיכה את דרכה בחמ"ל 'יותם' דרום. 

"כבר בטירונות התאהבתי בתפקיד - לעלות לגדודים ולראות חמ"לים אמיתיים משך אותי מהרגע הראשון. בהמשך, החמ"ל הפך להיות בית, המשמרות עברו בכיף יחד עם החברות והסיפוק המבצעי ריגש אותי כל יום. 

בתחילת המלחמה הייתי מוצבת בגבול ירדן, שם סיכלנו הברחת נשקים עצומה של טילים, רובי קלצ'ניקוב, ידיות דריכה ועוד אמל"ח רב שהיה מיועד לשימוש חמאס. זה עזר לי להבין עוד יותר את החשיבות העצומה והמבצעיות של התפקיד, גם בשגרה, אבל במיוחד בחירום. 

המלחמה עוררה בי את הרצון להשפיע ולתת מעבר, בתור חיילת בכלל, וכתצפיתנית בפרט".

צוערת ליאל - גדוד 636

התגייסה באוקטובר 2022. שובצה בחמ"ל 'ג׳אלמה' (מנשה) בגדוד ניצן, האמון על גזרת איו"ש.

"בהתחלה נרתעתי מאוד מהתפקיד, שמעתי הסטיגמות וסיפורים ולא ידעתי למה אני נכנסת. במהלך הקורס עדיין חיפשתי את עצמי, אבל הכול השתנה במשמרת הראשונה בעמדה שלי בחמ"ל.

פתאום הבנתי שהאחריות העצומה הזו היא עליי. בחמ"ל שלי עובדים בשיתוף פעולה צמוד עם הכוחות, הלוחמים מכירים אותי ואני אותם. את מבינה שאם את לא מסתכלת על המסך, אין לדעת באילו סכנות חברים שלך עלולים להיתקל. 

יצאתי לפיקוד, חזרתי לגזרה שלי, ולקחתי על עצמי את המשימה להעביר לחיילות שלי את המשמעות האמיתית. צפיתי איתן בהקלטות של אירועים שסיכלנו - כדי שיבינו על מה אנחנו מגנות. 

ברור לי שביום שאחזור לחמ"ל כקצינה - הכול יהיה שווה את זה.

אחרי שפרצה המלחמה היה לי ברור שאני יוצאת קצונה, וממשיכה לתרום כל מה שאני יכולה למשימה החשובה הזאת. היה קשה לעזוב את החיילות שלי ולהתנתק מהעשייה המבצעית".

צוערת ש' - גדוד 595

התגייסה בינואר 2023. שובצה בחמ"ל 'אביטל' בגדוד עיט, האמון על גזרת סוריה.

"הייתי אמורה להתגייס באוגוסט ללוחמה, אבל יום קודם הודיעו שגילו לי צליאק, ולכן מורידים לי את הפרופיל. חיפשתי שירות שבו אוכל להיות משמעותית באותה מידה, גיליתי את תפקיד התצפיתנית וביקשתי להתגייס אליו.

כשהגעתי לחמ"ל, הוא עלה על כל הציפיות שלי, מההתחלה ידעתי שאני רוצה לפקד וכשהציעו לי לצאת בהקצאה הראשונה לקחתי את ההזדמנות בשתי ידיים. 

המלחמה פרצה כשהיינו באמצע קורס מפקדות, וישר קיצרו לנו אותו. הגעתי לפקד על צוות של 10 חיילות שבדיוק נכנסו לשירות הסדיר. עזרנו במשך כמה שבועות במשימות ההגנה וחפפתי אותן על העמדה, עד שיצאתי לקורס הקצינים בבה"ד 1.

לדעת שאת זו שמתפעלת את האירועים ומגנה על היישובים הסמוכים - זה הכי ממלא שיש.

המלחמה רק העצימה את החשיבות של התפקיד בעיניי. גם בזמן הקורס היה קשה מאוד לא להיות בעשייה, אבל אנחנו זוכרות לנשום עמוק, ויודעות שבסוף כשיגיע הזמן שלנו, נהיה מוכנות לתת את כל כולנו".

בשיחה עם הצוערות בולט דבר אחד - הצמא של כולן לחזור לחמ"לים, שהן מתארות כבית לכל דבר, ולעשייה המבצעית. בינתיים, הן ממשיכות לנפץ סטיגמות ולהביא את השינוי בעצמן, הפעם - כמובילות העתיד של מערך התצפיות.