שרד את הטבח במסיבה - ושב לבסיס כדי לשמור על הבית

סמל יורי, טכנאי מערכות ירי בחיל האוויר, לא תיאר לעצמו שהמסיבה בה בילה תהפוך לזירת מלחמה בין לילה. במשך יום שלם, הוא ברח ממחבלים, עזר לאחרים להמלט גם כן - ולא הפסיק לשמור על קור רוח לרגע. יום אחרי ששרד את הטבח, חזר לבסיס כדי לשמור מקרוב על הבית

13.10.23
אלה פלג ואביטל פשחור, מערכת את"צ

"הייתי במסיבה, והכול היה רגיל לגמרי", פותח סמל יורי, טכנאי מערכות ירי בחיל האוויר, "אבל המצב השתנה לחלוטין ב-6 וחצי בבוקר. מטחי רקטות פרצו, נוצר כאוס וכולם צעקו לשכב על האדמה".

באותם רגעים, סמל יורי, שעד לפני רגע בילה בפסטיבל המוזיקה "נובה" ברעים, הבין שנקלע לאירוע גדול: "מישהי ראתה מחבלים עומדים על הכביש וביקשה ממני להתקשר למשטרה. התחלנו לשמוע קולות ירי מרחוק, הם התקרבו אלינו במהרה והבנתי שמתחיל כרגע מצב קשה". ואכן, המסיבה שהפכה לטבח היוותה התחלה למה שנקבע כבר באותו יום כמלחמה.

"שתיתי המון מים כי ידעתי שאצטרך לרוץ ולברוח", הוא משחזר את רגעי ההימלטות הקריטיים, "זכרתי שקיימים באזור פחים מברזל שיכולים להגן מפני פגיעות כדורים, והבאתי איתי עוד מבלים כדי להציל את חייהם. נשארנו שם 40 דקות, וכל הזמן עליתי להסתכל מסביבי כדי לא להישאר באי וודאות. בשלב מסוים הגיע טנק של האויב, והתחיל לדרוס ולירות על אנשים ורכבים". 

כך, הנמלטים מהמסיבה שוב מצאו את עצמם מוקפים מכל עבר במחבלים חמושים. ללא היסוס, סמל יורי קם וברח, תוך שהוא קורא לכל היושבים לבוא אחריו, אבל לא כולם צלחו את הדרך. אחרי ריצה ארוכה עם אחד מהם, מצא את עצמו ביער וטיפס על עץ.

ברגע ששמע מחבלים מתקרבים והבין שעלו על עקבותיו הוא פעל מהר, ונמלט שוב. "ראיתי באופק חורשת קקטוסים, הגענו לשם ונשכבנו על הרצפה", סמל יורי משתף, "ניסינו להשיג אנשי קשר שיבואו להציל אותנו. במשך 3 שעות לא זזנו, קפואים במקום". כשאנשי הטרור התקרבו גם לשם, סמל יורי לקח החלטה מפתיעה וקפץ לתוך השדה, שמלא בקקטוסים.

מספר שעות לאחר מכן, שמע אנשים קוראים בשמו מתוך כלי ימ"מ משוריין, יצא מהמחבוא וחולץ מזירת האסון. אחרי יום התאוששות בבית, חזר בכל הכוח לצבא: "ידעתי שאני צריך לתרום לעבודה הקשה שהחברים בצבא עושים. כל מה שעברתי דירבן אותי יותר - לא להישאר בבית, אלא לבוא לבסיס ולתת יד בתפעול המטוסים וייצור התחמושת". 

"כולם קיבלו אותי בחום ושמחו כשחזרתי", הוא מסכם, "אנחנו ממשיכים לעבוד יום וליל, ללא הפסקה ובכוננות גבוהה מאוד. בשנייה שמקפיצים אותנו, בכל שעה ביום, אנחנו עולים על סרבלים ועובדים - כיף לראות את המטוסים יוצאים עם הפצצות, ולדעת שאנחנו מוגנים".