הכירו את המילואימניקים שגם אחרי 7 חודשים - ממשיכים בכל הכוח

התגייסתי בנובמבר 2013 למסלול ייעודי לקצונה בחיל משאבי האנוש.

 היום אני שלישה ב' בגדוד 223 בחטיבת כרמלי. אני אחראית על תגבור כוח האדם, ניהול מספרי ושמי של הלוחמים, תפעול אירועים של פצועים והרוגים, הכנסה והוצאה של חיילים בגב"ל וחיזוק הקשר עם העורף של הלוחמים. 

היה ירי טנק  שפגע בכוח בגדוד וכשזה קרה נכחתי בחמ"ל. הייתי עדה לדיווחים השוטפים על פצועים והרוג. לקחתי חלק בתהליך גלגול ההודעה למשפחות, בטיפול בעורף ובהלוויה הצבאית. זה היה אירוע משמעותי ומורכב עבורי באופן אישי, ועבור הגדוד כולו. 

אני רוצה למסור דש לבעלי היקר אריה, למשפחה שלי, לחברים ולחברות שלי. מאז שגוייסתי למילואים, החיים שלנו לא מתנהלים אותו דבר והגעגוע אליהם גדול.

התגייסתי באוגוסט 2008  להיות לוחם בפלחה"ן נח"ל.

עכשיו אני מפקד מכלול המבצעים של סיירת נח"ל. אני אחראי על ניהול ותכנון הלחימה, הפעלת האש, תיאום המודיעין ופינוי נפגעים.

• אשתי, שאומנם נמצאת בצד השני של העולם, אבל מאפשרת לי להגן על המדינה היקרה שלנו. אני נלחם בשביל האחדות של מדינת ישראל ומעל הכול - בשביל שהחטופים יחזרו הביתה.

כל יום במלחמה הזאת הוא משמעותי - מהלחימה בעוטף ב-7 באוקטובר, דרך הכניסה הראשונה לעזה, הקמת מסדרון נצרים, המבצע המיוחד של היחידה בשיפא ולצערי, כל אירוע של אובדן לוחמים ביחידה.

התגייסתי ב-2007 ליחידת הלוט"ר, ובהמשך עברתי לחטמ"ר יהודה.

עכשיו אני קמ"ן ב' של החטמ"ר. התפקיד שלי הוא להיות יד ימינו של הקמ"ן הראשי ולהוות ציר נוסף של עשייה ובקרה.

נפצעתי קשה מאוד בפיגוע בגזרת החטיבה. אני מבין היטב את המשמעות של פיגועי טרור וההשלכות שלהם על הנפגע ועל משפחתו, ועכשיו יש לי את הזכות לסייע ולמנוע מאחרים להיפצע כמוני. דווקא בזמן המלחמה עם ישראל זקוק לכל חייל וחיילת, וזו זכות אדירה להיות שותף להגנת המדינה.

בבוקר 7 באוקטובר, אחד הקמ"נים בחטיבה הודיע על הימצאות מחבלים בבית של מכרה. מיד העברתי את המידע למודיעין של פיקוד הדרום כדי שיטפלו בזה בהקדם, באותו הרגע הבנתי את גודל האירוע.

אשמח למסור דרישת שלום לאשתי האהובה אורלי ולילדים שלי - יאיר ושחר שרה.

גויסתי למילואים ב-9 באוקטובר והתנדבתי לצק"ח 12. אני קצינת הקשר במילואים של החטיבה, בנוסף לקצין הסדיר. יחד אנחנו אחראים על כל התקשוב של החטיבה, כל הרמת המערכות, הקמת החמ"לים, הקדמיות, החפ"קים והציוד התקשובי.

אהבת הארץ והמדינה. זאת אהבת נפש, אני באמת מוכנה למות בשבילה. כמובן שגם המשפחה שלי, האחיינים שלי והכלב שלי.

הכניסות לעזה - גם של המפקד שלי וגם שלי. נכנסתי לבית חאנון, זה היה מאוד משמעותי לעזור ולתת תמיכה. בנוסף, גם ההקמה של הצק"ח והחמ"ל שקרו ביומיים בלבד, כולל הסבה של מערכת ישנה למערכת חדשה, שזה בכלל אירוע בפני עצמו. 

אני רוצה למסור ד"ש להורים שלי - שהם האנשים שעוזרים לי הכי הרבה, לאחיינים שלי, לאחים שלי לכלב שלי ולעבודה שלי שאני מתגעגעת אליהם המון. הם תומכים בי מלא מרחוק ומחזקים אותי.

התגייסתי בנובמבר 2001 לצנחנים, והגעתי לגדוד 890.

אני ממכלול האש של חטיבה 679. במכלול אנחנו מסייעים לכוחות המתמרנים בשטח באמצעות סיוע אש.

ביום הראשון של המלחמה הייתי באזרחות, עורך דין ועובד במשטרה. הייתי בקשר עם הרבה שוטרים שיצאו להילחם ואני עליתי על מדים אחרים - מדי צה"ל, נסעתי צפונה להתגייס.

אני רוצה למסור ד"ש לאשתי מיטל ולילדים שלי אלה, שקד ודור - אני אוהב אתכם.

התגייסתי למג"ב בשנת 1998. כבר 22 שנים אני בשירות מילואים בגדוד 9213, ממש מרגע היווסדו.

אני חלק מצוות חפ"ק, קשר או נהג. התפקיד משמעותי, חשוב ומעמיד אותי בחוד הלחימה. בתקופה הנוכחית, שהיא המאתגרת ביותר בחיי, העשייה והתרומה למדינה מחזיקות אותי.

הגדוד ביצע הריסת בית של מחבל בכפר שוקבא בגזרת החטיבה. במהלך הלילה התפתחו הפרות סדר אלימות שכללו זריקות בקבוקי תבערה על הכוח, השבתי באש ונטרלתי מחבל שאיים לפגוע בנו.

אני נלחם בשביל הילדים שלי ובשביל כל עם ישראל.

אני רוצה למסור ד"ש לכל מי שתורם בצורה ישירה או עקיפה למאמץ המלחמתי. תודה רבה על כל התרומות שמגיעות אלינו, אנחנו מאוד נהנים מהפינוקים הקטנים.

התגייסתי בנובמבר 2012 להיות מדריכת קליעה בנח"ל.

עכשיו אני קה"דית, אני אחראית על ההכשרות והאימונים של הלוחמים ביחידה, ושימור הכשירות שלהם תוך כדי התמרון. כחלק מהתפקיד שלי כקה"דית הבנתי שיש חשיבות לאמצעי תצפית שמאתרים מחבלים עוד לפני היתקלות עם הכוחות. התחלתי לחקור את התחום - חברתי למפעילי רחפנים מוסמכים והקמתי מערך הסמכות רחפנים עבור החטיבה. מאז אני אחראית על האימונים בתחום.

מה שמחזיק אותי הם החטופים שלנו, במיוחד התצפיתניות. אני מקווה שהמאמצים שלי להכשיר את הלוחמים, יעזרו להם לבצע את המשימה הכי טוב שיש ובסוף בעזרת ה', גם יחזירו את החטופים שלנו הביתה.

נכנסתי להעביר אימון ללוחמים לפני פעילות מבצעית ואחד החיילים היה לחוץ מהמשימה. הוא לא הצליח להתרכז וללמוד, אז ישבתי איתו עד שהוא הבין הכול.

אשמח למסור ד"ש למשפחה שלי.

התגייסתי במרץ 2018, להיות מכית במערך מג"ל.

היום אני ביחידה לאיסוף שלל. התפקיד כולל הרבה דברים כגון, רישום שלל, זיכוי עם יהל"ם, ושליחת הציוד לאן שהוא צריך להגיע, לדוגמה - לאמ"ן.

הדבר שהכי מחזק אותי בתקופה הזאת הוא הבן זוג, המשפחה והחברים.

יש לי תפקיד מעניין אז כל יום הוא מסע. אני מרגישה שזה כבוד גדול לעלות על מדים ולשרת את המדינה וכמובן שאני מעריצה את עם ישראל על ההתגייסות והאכפתיות כלפי החיילים והמפונים.

אני רוצה למסור ד"ש לסגל של החוג לריפוי בעיסוק שנה א' בהר הצופים. לא קל להיות סטודנטית במילואים, וההתגייסות שלהן לעזרה מחממת לי את הלב כל יום. 

• התגייסתי בנובמבר 2010 להיות מש"קית חובלים בימ"פ. לאחר מכן יצאתי לקורס קצינים והמשכתי לכמה תפקידים ולבסוף, הייתי מפקצית בבה״ד 1.

עכשיו אני חלק מסגל האג"ם בבסיס אשדוד של חיל הים במופ"ז (מרכז הפיקוד הזירתי). שם אנחנו שולטים על כל הפעילות המבצעית שמתרחשת בזירה בזמן אמת. כנציגת אג"ם, אני אחראית על התכלול של הזירה מבחינה מבצעית בזמן אמת.

תחושת המשמעות. ילדתי בתחילת המלחמה ב-1 בנובמבר. הרגשתי חוסר שאני לא חלק מהלחימה, וברגע שזה התאפשר הצטרפתי, ואני פה מינואר. אני מרגישה שאני מהווה דוגמה לילדים שלי, אני עושה את זה בשבילם.

העבודה המשותפת וההדוקה עם חיל האוויר ועם הכוחות המתמרנים, שבסוף מתנקזת לסגירות מעגל וביצועים מאוד יפים בזמן אמת. אני לוקחת חלק רחב בתקיפות, גם בדברים רגישים יותר.

לרועי הבן זוג האהוב שלי, וליובל יעל ויואב. שמאפשרים לכל זה לקרות.