בדקנו את האפליקציה שעוזרת להגן על הכוחות המתמרנים מ-PTSD

רובנו חווינו את זה: אנחנו הולכים ברחוב, ולפתע נדרכים מסיבה כלשהי - משהו נופל מאחורינו, רכב עוצר בחריקת בלמים או אדם באזור מתחיל לצעוק. המתח שנוצר בגופנו בזמן שחשים לא בטוחים הוא תוצר של מערכת הקשב במוח, המאפשרת לנו להתמקד באיום כדי להיות מוכנים לפעולה.

ולאלה מאיתנו שאינם פרופסורים למדעי המוח: אפשר לחשוב על מערכת הקשב כמסננת שמחליטה למה להקצות את הקשב בכל רגע נתון, כאשר לאיומים אמורה להיות עדיפות גבוהה. בשדה הקרב, למשל - המערכת הזאת צריכה להיות דרוכה וממוקדת בסכנות, כי לכל אחת עלולה להיות משמעות של חיים ומוות.

חיילים שנטייתם הטבעית היא להסיט את הקשב מהאיום, כך נמצא במחקר של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם צה"ל לפני כעשור, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח פוסט טראומה לאחר חשיפה לאירועי מלחמה משמעותיים.

"על בסיס ההבנה הזו, החלטנו לנסות להתערב בתהליך ופיתחנו כלי למיקוד הקשב באיומים", מסביר פרופסור יאיר בר חיים, פסיכולוג קליני ומוביל המחקר מאונ' תל אביב. משם, נערך מחקר נוסף ב-2013 בקבוצת לוחמים שאומנו בעזרת אותו הכלי, והשפעותיו נבדקו 14 חודשים מאוחר יותר - כארבעה חודשים לאחר "צוק איתן".

"ערכנו ראיונות קליניים לכלל החיילים בחטיבה, לראות מה התוצאה כפונקציה של האימון", מספר פרופ' בר חיים, "והגענו לתוצאות מדהימות: בקרב, 7.8% מהלוחמים שלא קיבלו את האימון פיתחו תסמיני PTSD. לעומתם, רק 2.6% מאלה שכן קיבלו את האימון - הציגו סימפטומים של פוסט טראומה. חזרנו על הניסוי כמה פעמים, וראינו שהתוצאות נשארות זהות".

עם פרוץ המלחמה, התקבלה החלטה בחיל הרפואה וביחידת שחר באגף התקשוב ליצור גרסה של האימון כאפליקציה לטלפון הנייד - "קשב קרבי". לפני תחילת התמרון, ניהלו צה"ל ופרופ' בר חיים, יחד, מרוץ נגד הזמן כדי להנגיש את המאמן ללוחמים בשטחי הכינוס, רגע לפני הכניסה הקרקעית לעזה.

"אחרי 7 באוקטובר, היה ברור שאתגר מרכזי שהולך להיות הוא הסיפור של הנפש, זה היה מאוד מדובר", מעידה סא"ל יהל, רע"ן רפואה ביחידת שח"ר, "הדרך הכי טובה להתמודד עם אתגרים בתחום שלנו היא להקדים רפואה למכה, תרתי משמע, ואם לא מצליחים למנוע אז לטפל. רצינו לעשות אותו דבר גם בעולמות בריאות הנפש, וכבר היה לנו כלי מוכח בידיים".

הכלי עצמו הוא אימון דיגיטלי פשוט שאורך כ-3 דקות, ארבע פעמים בסך הכול, כשבין שני האימונים הראשונים לשניים האחרונים תקופת המתנה של 6 שעות - כדי לתת ללמידה זמן להתבסס במוח.

מסך הכניסה למאמן "קשב קרבי"

על מסך האימון בטלפון מופיעים שני פרצופים זה תחת זה, כאשר אחד זועף ואחד ניטרלי. על אחד מהפרצופים מופיעה נקודה אדומה, עליה צריך המשתמש ללחוץ כמה שיותר מהר.

בכל מסך לאורך האימון מתקיימת "תחרות" בין גירוי ניטרלי וגירוי מאיים. "אדם שנמנע מהאיום יעדיף להתמקד כנראה בפרצוף הניטרלי", מוסיף פרופ' בר חיים, "כיוון שאנחנו רוצים להרגיל את המוח לתעדף את הגירוי המאיים, הנקודה האדומה תימצא ברוב המסכים על הפרצוף הזועף, ותהווה מטרה שצריך להגיב אליה".

כך נוצר צימוד בין המטלה (הלחיצה), לבין המיקום של המטרה (באיום). החיילים לומדים באופן לא מודע שאם הם יפנו את הקשב לפרצוף המאיים, הנקודה תופיע שם והמטלה תהפוך קלה יותר לביצוע. הצימוד מוביל לשיפור בביצועים שלהם ולאט לאט דוחף את הקשב שלהם כלפי האיום.

בחיל הרפואה עוקבים אחרי השימוש במאמן, ובהמשך יאספו את התוצאות על מנת לנתח אותן לעומק. בינתיים, כפי שמספר לנו רע"ן רפואה תעסוקתית בחר"פ, סא"ל ד"ר יעקב, נעשים מאמצים להגיע עם "קשב קרבי" עד לאחרון החיילים המתמרנים: "זה כלי שנגיש במכשיר הסלולרי של כל משרת, רק צריך להזדהות עם מספר אישי ולהיכנס. הפצנו את המאמן בהודעות דרך רופאי היחידות והקב"נים, ועבדנו מול המפקדים ביחידות כדי לוודא שזה מגיע לכמה שיותר מהסד"כ המתמרן. עד עכשיו, השתמשו בזה מאות לוחמים".

"הרצון לצמצם את מספר הנפגעים מפוסט טראומה עומד לנגד עינינו כל הזמן", מצהיר סא"ל ד"ר יעקב, "מדובר במהלך מורכב, שמתחיל בראש ובראשונה בדאגה לרווחת החיילים - שינוחו ויאכלו טוב, ושיבינו את המשימה אליה נשלחים. הטמעת המאמן בשטח היא רובד נוסף שנועד לתת שכבת הגנה נוספת. מדובר בכלי מוכח שמפחית את הסיכון בצורה ניכרת".

לפי פרופ' בר חיים, מדובר בכלי שיכול לחסוך עשרות שנים של טיפול ולתרום להחלמה ספונטנית מאירועי טראומה - טענה שנתמכת על ידי שני מחקרים בלתי תלויים ורחבי היקף שבוצעו בצה"ל, ומחקרים נוספים בעולם.

"אנחנו מאמינים שהמשמעות היא עזרה מונעת לאלפי חיילים בתחום הברה"ן", הוא מסכם, ואליו מצטרפת גם סא"ל יהל בקריאה לכוחות בשטח: "כמו שעל הגוף אתם לובשים אפוד קרמי והוא שומר עליכם - המאמן הזה הוא האפוד של הנפש".