מעיניי הרופא - איך מרגיש להיות בתוך עזה?

"תפקידו של הרופא בשדה הקרב לא יסולא בפז", פותח סא"ל (במיל') ד"ר גיא, אורטופד מומחה בשגרה וקצין הרפואה של אוגדה 99 במילואים, "אני צריך לדאוג שהכול יעבוד כמו שצריך כדי שכל חייל יטופל בצורה הכי טובה - לקשר עם מסוקים, לבחור נקודות חילוץ ולוודא שהפצועים יגיעו כמה שיותר מהר לבתי החולים".

סא"ל (במיל') ד"ר גיא לא חלם להיות רופא, ורק אחרי ששירת בצבא כחובש, זכה להציל חיים ואפילו קיבל צל"ש, התגבשה ההחלטה בראשו. "הלכתי ללמוד רפואה, חזרתי לצבא והוצבתי בגדוד 931 של חטיבת הנח"ל. לימים התמניתי למפקד פלוגת הרפואה הקדמית של החטיבה", הוא נזכר, "בצוק איתן נכנסתי איתם לרצועה, וקיבלתי תעודת הערכה על תפקידי".

לדבריו, ביחס לצוק איתן, ישנו שיפור עצום ביכולות הרפואה בצה"ל. "יש הרבה חידושים, כמו למשל היכולת להכניס עירוי של דם מלא לשטח", מספר הרופא, "וגם קיצור זמני הפינוי של פצועים לבתי החולים. אנחנו מדברים ישירות עם מסוקי הפינוי של חיל-האוויר במקום לעבור דרך חמ"לים - וזה מציל חיים".

מיד בתחילת המלחמה, סא"ל (במיל') ד"ר גיא גויס למילואים. כיום הוא נמצא ברצועת עזה כבר שלושה חודשים, ומטפל במסירות - גם במחיר של חייו. "אם אפצע, אדע שלפחות הצלתי חיים. זה הייעוד שלי, ואני מאמין שלמען זה נולדתי", משתף הקרפ"א.

"אני זוכר שבמוצאי שבת השחורה טיפלתי בבחור שנפגע מכדור בצוואר והעלתי אותו למסוק הפינוי", הוא משחזר, "לא ידעתי אם הוא שרד, אבל אחרי כמה ימים סיפרו לי שהוא חי ושלחו לי תמונה שלו. זה היה אחד מהרגעים המאושרים שלי".

אבל בתוך כל אלה, על אף המאמצים הרבים, לא תמיד אפשר להציל את כולם. "לפני כמה ימים נהרג חובש באוגדה, בחור שהיה צמוד אלי בבארי וטיפל איתי", סא"ל (במיל') ד"ר גיא מציין, "זה כואב וקשה, אבל בתוך עזה אני משתדל להתנתק כדי שאוכל לבצע את התפקיד שלי כמו שצריך".

"אני מאוד מתגעגע לאשתי ולילדים שלי", הוא ממשיך, "אבל אני לא חושב אפילו על חזרה לשגרה. הזכות הכי גדולה שניתנה לבן אדם היא להציל חיים, במיוחד בשדה הקרב, וזה עושה אותי מאושר".