ראיון פתוח עם הקצינה שמקשיבה לנפש הלוחמים כבר עשור

בעשור שחלף מאז 'צוק איתן', עבר עולם בריאות הנפש, בתוך צה"ל ומחוצה לו, שינוי תפיסתי עמוק. מי שראתה זאת מקרוב היא סא"ל ליאור טורחנסקי, כיום ראש ענף קב"נים, ומי ששימשה אז כע' קב"נית אוגדת עזה. 

"המון השתנה, אבל היסודות די דומים", היא פותחת, "בתוך כל הכאוס שהיה בבוקר 7 באוקטובר, הרגשתי שידעתי בדיוק מה אני צריכה לעשות. לא ציפינו לממדים האלה כמובן, אבל אני חושבת שבזכות הפרוטוקולים שנכתבו בעקבות 'צוק איתן', הצלחנו להתחיל לפעול ישר".

אחת המסגרות שליוו את הלוחמים במבצע, שגם פעלה מיד בשעות הראשונות של השבת השחורה, היא הצלת"ק (צוות לטיפול בתגובות קרב). מטרת הצוות היא להעניק מענה ללוחמים שחוו תגובת קרב במהלך הלחימה. בהתחלה הם מושהים מפעילות לטובת מספר ימי טיפולים ממוקדים, ולאחר מכן מתקבלת החלטה על המשך בריפוי או חזרתם לתפקיד. במקביל, שלושה עקרונות מובילים את הטיפול: קרבה למקום האירוע, מיידיות וציפייה לחזרה לתפקוד.

סא"ל טורחנסקי, שנכנסה לתפקידה כע' קב"נית באוגדת עזה זמן קצר לפני פרוץ 'צוק איתן', נזכרת באחד הטיפולים הראשונים שהעבירה במסגרת הצלת"ק, המלווה אותה עד היום: "ישבתי בבסיס שהקמנו ברעים, ולחדר נכנס איש מילואים ששב מאירוע מורכב מאוד ברצועה. הוא היה נסער ושיתף אותי במראות שנחשף אליהם, אמר שהוא מתקשה לישון ולהתרכז ושהתמונות מאותו אירוע לא עוזבות אותו".

"הייתי נוכחת, הקשבתי והסברתי לו שהתגובה היא נורמלית: שזה לא אומר שהוא משתגע, או שהוא יישאר ככה לכל החיים", היא משחזרת, "אנשים בעיקר צריכים לשמוע שזו תגובה הגיונית, ולדעת שהתסמינים ילכו ויפחתו בחלוף הזמן, ושאפשר גם להצליח לחיות לצד הזכרונות". 

כמה חודשים לאחר מכן, היא ערכה שיחת עיבוד חוזרת לאותה מחלקה: "הם ביקשו למסור שיש מישהו שלא יכל להגיע, אבל ביקש למסור תודה לקב"נית שהצילה אותו. מיד ידעתי במי מדובר. אבל הדברים שעשיתי שם היו מאוד פשוטים. בסוף, אנחנו מבינים שהכלי הטיפולי הכי טוב הוא המטפל עצמו. אתה צריך לפגוש אוזניים שמוכנות ויכולות להקשיב. אני חושבת שההבנה הזאת, מעבר לכך שהיא ריגשה אותי, ליוותה אותי גם בקבלת ההחלטות במלחמה הנוכחית".

אחד המאמצים העיקריים שנעשו בחודשים האחרונים הוא הנגשת הפנייה לקב"נים על ידי שיבוצם בכל חטיבה מתמרנת, והגעתם לכוחות הלוחמים. בהמשך המלחמה, הם נשלחו אף מעבר לקווי האויב - לראשונה בהיסטוריה. "הבנתי שאנחנו חייבים להיות בכל מקום", מדגישה סא"ל טורחנסקי , "אחרי צוק איתן ומלחמות עבר נוספות, כששמענו על לוחמים שיצאו מאירועים והרגישו שאף אחד לא דיבר איתם, היה לנו ברור שזה לא יכול לקרות שוב".

אחד מכלי הטיפול שהוטמעו לראשונה לפני עשור ומלווים את הקב"נים גם במלחמה הנוכחית הוא שיטת יהלו"ם (יצירת קשר, הדגשת מחויבות, לברר עובדות, וידוא סדר התרחשות, מתן הנחיות) לעזרה ראשונה נפשית בשדה הקרב.

"כשאנחנו מדברים עם מפקדים, אנחנו שומעים שזה ממש בלקסיקון שלהם", היא מספרת, "בעבר, זה היה ממש הפוך מהאינסטינקט הראשוני שלהם. היום אנחנו יודעים שהחזרה לתפקוד ולעשייה אקטיבית, משמעותית ממש כמו השיתוף של הדברים שחוו".

"במפגש עם איש המילואים ההוא בצוק איתן, הוא סיפר שלא ידע איך לשתף את המשפחה בבית במה שעבר עליו", נזכרת סא"ל טורחנסקי, "היום, לעומת זאת, אנחנו מכינים את המשפחות בעצמנו, מסבירים להם למה לצפות ואיך אפשר לעזור. בונים ללוחמים וללוחמות שלנו גשר בחזרה הביתה". 

"אם במלחמות עבר הייתה הרבה הסתרה ובושה, היום אנחנו כבר לא שם", היא קובעת, "המערך ממשיך כל הזמן להתפתח בהתאם למציאות המשתנה ולהתקדמות המערכה, כדי לא להשאיר אף אחד ואף אחת לבד".

למס' הטלפון של מוקד בריאות הנפש לחיילים: כוכבית 6690, שלוחה 3