אחרי שאיש לא האמין בכלל שישרוד - שי יוצא לעצמאות. צפו בפרק ה-1

אף אחד לא יכול להכין אותך לשיחה כמו זו שקיבלה לירון. זה קרה לפני ארבעה חודשים, אבל היא זוכרת בדיוק את השעה וכל מילה שקצינת הנפגעים אמרה לה. את הרגע הבלתי נתפס בו התבשרה שבעלה שי נפצע אנוש ברצועה, שהוא שוכב מורדם ומונשם בטיפול נמרץ - וכנראה לא ישרוד את הלילה. 

במקום לבכות או להיפרד, ובתוך כל הקושי שחוותה, היא בחרה לעשות משהו לא שגרתי, והלכה לקנות לו בגדים - כדי להתמקד בסיכוי הקלוש לסוף טוב. "החלטתי שאני מזמנת שהוא יתעורר וילבש אותם", היא משתפת, "אמרתי לעצמי שאני לא מוותרת עליו". שי שרד את הלילה הראשון, ואחריו גם את השני והשלישי, ובנתיים לירון רק קיוותה שיזכה להרים את שתי בנותיו הקטנטנות, שהצעירה מהן נולדה זמן קצר לפני שנפצע.

שי שמשרת בגדוד המילואים 8173, היה יחד עם הצוות שלו סמוך למנהרת טרור של חמאס, כשלפתע נשמע פיצוץ מחריד, ואז ברגע אחד - חושך. "היינו כל כך קרובים לזה, שכמעט ולא הייתה אפשרות לשרוד", הוא משחזר, "נפגעתי מרסיסים בכל הגוף, וכשהגעתי לבית החולים אמרו לאשתי שכנראה לא אשרוד - ושתבוא להיפרד".

כשחבריו שמעו על המצב הקשה, הם מיד שלחו ללירון הקלטה מחממת לב. "אמרנו לו כמה אנחנו אוהבים אותו ומחזקים אותו, ושהוא הגיבור שלנו", משתף חברו לצוות, "בזמן הזה הוא עדיין היה במצב קריטי, וביקשנו מלירון שתצמיד לו את זה לאוזן. מיד אחרי שהוא שמע את זה, זיהו אצלו עלייה במדדים בפעם הראשונה. זה נתן גם לו וגם לנו אנרגיה".

שלושה ימים לאחר מכן, שי התעורר - וכך התחיל התהליך המטלטל אל השיקום המיוחל. בחודשים שעברו מאז, ליווינו אותו בכמה מפגשים ולמשך 3 פרקים, ברגעי הטיפול המפרכים, במפגשים עם המשפחה והחברים בצבא ובפעם הראשונה שראה את האנשים שהצילו אותו. בתפר בין הייאוש לתקווה, הצטרפנו למסע של שי לעצמאות.