אין לוחם שלא פגש אותן, אבל בתחרות הזו - הכוונת היא עליהן

בחורף ובקיץ, כמעט בכל יום, מדריכות ומדריכי הירי מכשירים את מי שעתידים להילחם בקרבות פנים מול פנים - בכל הגזרות. ברביעי האחרון, ב"יום המדריך" המסורתי, הם הגיעו, 11 נבחרות, למתקן אדם - מבא"פ צפון ועד בהל"צ, על מנת לנקז את כל הידע והיכולות, להביא לידי ביטוי לקחים מהלחימה ולבדוק - באיזה בא"ח פוגעים בול במטרה?

השנה, התחרות כללה שני מקצים: הראשון - ירי לאחר ותוך כדי מאמץ, במצבים שונים - ועם משקלים כבדים. בשני, שהושפע מהלחימה, הירי התבצע אך ורק דרך חרכים - בדומה לקרבות בעזה. בניגוד למטווחים אחרים, בהם הקרקע שטוחה, עמדו המשתתפים על פירמידה שמדמה את תוואי השטח המאתגר ברצועה.

לא רק המקצים בתחרות המסורתית עברו שינוי מפרוץ המלחמה. משבעה באוקטובר, גויסו מילואמניקים רבים שנדרשו לשפר כשירות ירי בזמן מוגבל ביותר - ועברו דרך בית הספר המיומן בדיוק לשם כך. 

"אנחנו הגורם היחיד שמכשיר לקליעה בכל זרועות הצבא, ומאוקטובר התחלנו להכשיר גם כיתות כוננות, וגורמים במשטרה", מסביר מפקד בית הספר לירי, סא"ל חנן, "בגלל שהסד"כ גדל, הסגל נדרש להדריך מסביב לשעון - בכל דקה פנויה". בשל ההבנה שבית הספר נוגע בכל פינה בצה"ל, הם הפכו למערך חדש - "מערך הירי". 

אלמנט נוסף איתו נדרשו להתמודד הוא אמל"ח חדש שנכנס לשימוש - תוך כדי הלחימה. "כשהגיעו כוונות חדשות ומקלע הנגב 7, נדרשנו ללמוד את האמצעים, ולהטמיע אותם במהירות המירבית לחטיבות",  מתאר המפקד, "לצד החידושים האלו, יש גם את שיטות הפעולה של המחבלים שמשתנות במהירות - ודורשות מאיתנו להיות דינמיים וחדים". 

"הבנו שצריך להתמקד בפיתוח טכניקות לירי במרחב צפוף, מלא הריסות תוך התמודדות עם איום הרחפנים", הוא מפרט, "לאורך החודשים האחרונים, קיבלנו משובים חיוביים, שהראו שהיכולות שהמדריכות מעבירות מועילות בזמן אמת. לצד זה, אנחנו שואפים תמיד למצוא מה לשפר - ולפעול בהתאם". 

"זאת הייתה תקופה עמוסה ומאתגרת", מסכם סא"ל חנן, "התחרות הזאת היא הזדמנות להביט אחורה, לראות מה עברנו - ולהוקיר תודה למערך".