"ממשיכים עד הבית האחרון, לא מסיימים רגע לפני"
במשך 48 שעות בלתי נתפסות, נלחמו כוחות יהל"ם זה לצד זה בקרב על בארי - נאבקים להגיע לכל בית ולחסל כל מחבל. עבור סג"ם י', שאז היה לוחם סדיר, עוררו המראות הקשים והלחימה האינטנסיבית גם החלטה להפוך לקצין. שמענו ממנו על ההתרחשות בזירה ועל התחושות שמלוות אותו מאז
אין מי שישכח את הרגע את הרגע בו נחשף למתרחש בעוטף ב-7 באוקטובר. עבור סג"ם י', שהיה אז לוחם ביהל"ם, זה היה צלצול הטלפון עם הפקודה: להגיע ליחידה כמה שיותר מהר - יוצאים להילחם.
"בהתחלה אף אחד עוד לא הבין את גודל האירוע, אבל לאט לאט נופל האסימון - אנחנו עומדים להיכנס לגוב האריות", כך משחזר סג"ם י' 9 חודשים מאוחר יותר.
אחרי שאספו במהירות ציוד ביחידה, לוחמי יהל"ם התקדמו לעוטף. הם שעטו לכיוון הבתים באזור השכונה החדשה, ובעודם מחלצים אזרחים - "מקבלים את פניהם" מחבלים חמושים וצמאי דם. כך מתחילות 48 שעות רצופות של קרב על קיבוץ בארי.
"אי אפשר להסביר את התחושות שם", סג"ם י' מנסה לתאר, "אני זוכר שפשוט הסתכלנו אחד על השני והחלטנו - אנחנו ננצח את הקרב הזה בחיים". בעודם שקועים בחילוץ אזרחים וחיסול מחבלים הם קיבלו קריאה נוספת בקשר: 'יש אירוע רב-נפגעים בצנחנים'. הם מסייעים בסיכול המארב, ומשם כבר ממשיכים למשימה הבאה. אין שנייה אחת לאבד, להתמהמה.
הדיווחים לא מפסיקים לזרום, ובקשר מדווחים שיש קצין מהיחידה הרב-מימדית שדילג לכיוון איתור מסוים ולא חזר. "הגענו לשם וראינו שהוא נהרג", סג"ם י' משתף בכאב, "זה היה שובר לב - אבל ידענו שאנחנו חייבים להמשיך, אחרת המצב יהיה יותר גרוע".
באיתור הבא נפצע חבר שלהם לצוות; שתי יריות בגב, במצב בינוני-קשה. היחידה הרב-מימדית פינתה אותו. והמ"פ מוריד להם פקודה ברורה: ממשיכים עד הבית האחרון, לא מסיימים את הקרב רגע לפני.
מחלצים תושבים ומחסלים מחבלים, וחוזר חלילה. כך במשך 48 שעות: "את התיאורים של מה שראינו שם עדיף לחסוך. היה קשה מאוד, אבל נשארנו עד הסוף ועשינו כל מה שיכולנו".
גם עבור הלוחם המיומן ביותר, אירוע שכזה מעורר שינוי, ואצל סג"ם י' התקבלה החלטה חד משמעית - לצאת קצונה.
"הייתי אמור להיות מפקד טירונים, אבל אמרתי לעצמי שאין מצב שאני לא אמשיך בלחימה", הוא מעיד. "כבר צברתי ניסיון מבצעי - והבנתי באמת בשביל מה אני כאן. אני חושב שעבור כל מי שחווה מלחמה מתחזקת תחושת השליחות, ואיתה הרצון לעשות כל מה שאפשר בשביל לתרום למדינה".
לפני כשבוע, סג"ם י' נכנס לתפקידו החדש - מ"מ לוחמי הנדסה ב-603. "אני שמח שאני ממשיך להילחם, וגם כמפקד אני מאמין שאנחנו חייבים לאמן את החיילים שלנו בראי של מה שעברנו", הוא חורץ, "כדי שיהיו בעלי חוסן מנטלי ופיזי - ומוכנים לקרב. זאת חובתנו וזאת הסיבה שהתגייסנו להיות לוחמים".