רס"ל א' סוגר מעגל מודיעיני שמתחיל ב-8200 ונגמר באגוז

"מעולם לא היה לי ספק שאשרת במודיעין", כך מצהיר רס"ל א', מהיישוב בית חורון, כבר בתחילת השיחה שלנו. במשך כל שנות ההתבגרות הוא מצא עניין רב בעולם הטכנולוגיה והמחשבים, השיג ציונים טובים בבית הספר, ולאחר שנקבע לו פרופיל נמוך יחסית בצו הראשון, התקווה והאמונה שיגיע לאגף המובחר רק התחזקה. ואכן, בתום תהליך המיון המאתגר, הוא התקבל ל-8200. 

כשנה לפני הגיוס, כשהוא כבר התקבל למסלול מיוחד ביחידה, הכול השתנה. ביישוב של א' נפתחה קבוצת הכנה לגיוס, על שם סמ"ר ליאל גדעוני ז"ל מחטיבת גבעתי, שנפל במבצע "צוק איתן". יחד עם חבריו, הוא הצטרף אליה - בעיקר בשביל הכושר והחברה - אבל לא האמין שהיא תגרום לו לחשב מסלול מחדש.

אני זוכר שהסתכלתי על הכומתות הסגולות וראיתי את גאוות היחידה שיש להם, וזה נכנס לי ללב

"בקבוצת ההכנה לצבא היינו עושים אימונים, יוצאים למסעות ומקשיבים לסיפורי לוחמים", מתאר רס"ל א', "ביום שעלינו לקבר של ליאל, הגיעו חיילים מגבעתי כדי לדבר איתנו. אני זוכר שהסתכלתי על הכומתות הסגולות וראיתי את גאוות היחידה שיש להם, וזה נכנס לי ללב. באותו הרגע התעורר בי הרצון להיות לוחם כמוהם".

אבל בשלב הזה החלום החדש נראה רחוק. תאריך הגיוס שלו התקרב והפרופיל הנמוך עמד בדרכו. א' התחיל את המסלול שלו באגף המודיעין, כשהרצון לקרבי בוער בתוכו. "בשיחת הפתיחה עם המפקדת שלי, אמרתי לה שאני רוצה לעבור להיות לוחם", הוא נזכר, "התחלתי את הקורס, שהיה מעניין ומפתח מאוד, ובו זמנית גם ניסיתי להעלות את הפרופיל".

וכך, במשך שבועות שלמים, הוא הגיע לבסיס "צריפין", חיכה שעות כדי לראות רופאים מומחים ועבר ועדות וריאיונות רבים. "בסופו של דבר הצלחתי להגיע לגולני, עברתי גיבוש והתקבלתי ליחידת אגוז", הוא אומר בגאווה.

חששתי שאולי אני מסכן את הכול לחינם, או שפתאום לא אצליח ולא אמצא את עצמי

לוותר על התפקיד המודיעיני, משמעו גם לשנות את הדרך שהייתה סלולה לרס"ל א' מראש. "חששתי שאולי אני מסכן את הכול לחינם, או שפתאום לא אצליח ולא אמצא את עצמי", הוא מודה, "לקחתי סיכון ענק, אבל זה היה לי מספיק חשוב". 

למרבה האירוניה, גם ביחידת אגוז, הגיע רס"ל א' בשלב מסוים לתפקיד מודיעיני. "לפני כל יציאה לפעילות, הייתי הגורם המתווך בין צוות הלוחמים לבין המידע המודיעיני", הוא מסביר, "עשיתי גם קורס קשרים, חבלנים ומתשאלים, בו לומדים ערבית ועקרונות של תחקור חשודים והפקת מידע בשטח".

לקראת סוף שירות החובה שלו, קצין המודיעין של היחידה הציע לרס"ל א' לשרת בתפקיד אליו היה בטוח שיתחבר במיוחד - קמ"ן בט"ש. "זה אומר שאני אחראי לתכנון הפעילויות של היחידה בכל הגזרות בהיבט המודיעיני", הוא מפשט.

היום, כאיש מודיעין שמצטרף לפעילויות ושם עליו וסט ונשק, אני חי את האיזון בין השניים - כוח ומוח

אי אפשר להתעלם מעולם התוכן המשותף בין ימיו ביחידה 8200 לבין תפקידו בימים אלו. "בעיניי, התפקיד שלי כעת מושלם עבורי", הוא קובע, "כשהייתי במודיעין היו חסרים לי השטח והלוחמה. היום, כאיש מודיעין שמצטרף לפעילויות ושם עליו וסט ונשק, אני חי את האיזון בין השניים - כוח ומוח. זו לגמרי סגירת מעגל".

ומה הלאה? בעוד כמה חודשים, עתיד רס"ל א' לסיים את תפקידו ולהשתחרר, ולאחר מכן כנראה שיחזור אל תחום הטכנולוגיה והמחשבים, אבל את החלום שהגשים - הוא לא שוכח. "זה נשמע קלישאתי, אבל אני באמת מאמין שכל אחד שנמצא במצב דומה לשלי, חייב ללכת אחרי הלב שלו", הוא מסיים, "מי שמעז ולוקח סיכונים - בסוף יגיע למטרה. לעולם אל תוותרו על החלומות שלכם".