'תרגיל ההתגנבות' שהופך את לוחמי מגלן לבלתי נראים
דמיינו שהייתם צריכים ללכת ברחוב ולהיכנס למכולת השכונתית מבלי שאיש יבחין בכם. אם זה נשמע לא פשוט - אתם צודקים, וזה בדיוק מה שנדרשים לוחמי מגלן לעשות כחלק מההכשרה. הצטרפנו לתרגיל המיוחד, שמענו על 'תורת ההתגנבות', ובעיקר - התאמצנו מאוד למצוא אותם, ללא הצלחה
הם מגיחים במהירות אחד אחרי השני מתוך סבך שיחים. בעודם חומקים דרך פרצה בגדר היישוב, אותה הכינו מבעוד מועד, הם נעלמים לתוך הלילה, בדממה. רגע אחד הם היו ממש כאן, ומצמוץ אחרי - גם העין החדה ביותר לא תוכל למצוא אותם.
הסיטואציה הזו, שנשמעת כמו סצנה מסרט גיבורי על, היא למעשה חלק מתרגיל קבוע בהכשרה של מגלן. בכל פעם, חודשיים לפני סיום המסלול, הלוחמים מקבלים משימה - להתנהל בחשאיות, במקומות הכי חשופים שיש. "מדובר ב'שבוע ההתגנבות'", מתאר סרן א', מפל"ג ההכשרות ביחידה, "הם לומדים איך להיעלם בלב אוכלוסייה אזרחית עוינת, תחת תאורה, וללא מסתור".
הלילה התחיל כאשר הם נחתו ממסוקי חיל האוויר וצעדו 8 ק"מ אל היעד. וכשהם מגיעים, הלוחמים מתמקמים ומוכנים לפקודת ה"פעל". צוות אחד נמצא על הר סמוך, ומנסה לאתר את שני הצוותים האחרים. הם מצדם צריכים באותו הזמן להתגנב לתוך מרחב אזרחי, להגיע ליעד ספציפי, לבצע את המשימה, ולחזור.
"היום, המשימה שלהם היא 'לפרוץ' למכולת השכונתית ו'לגנוב' חלב", אומר רס"ל ת', נגד לוחמה בהכשרה של מגלן, בחיוך צופן סוד. כמובן שהתרגיל כולו נעשה בתיאום מראש עם היישוב ובהסכמת בעלי המכולת.
ולמרות שזה נשמע מסובך עד בלתי אפשרי, עבור לוחמי הקומנדו זה כבר טבע שני. "מדובר בתורה שלמה, שתקופה ארוכה הם לומדים אותה מ-א' ועד ת'", מציין נגד הלוחמה, "לתרגיל הזה ספציפית הם התכוננו במשך ימים. למדו את השטח, ונערכו לשלל בלת"מים שעלולים לצוץ".
להתגנבות חוקים ברורים. "אנחנו משתמשים הרבה במשחקים של אור וצל", הוא מעיד, "תתפלאי, אבל גם פנס ענק שמאיר את כל השטח יכול לשמש לטובתנו, אם יודעים לנצל אותו כמו שצריך. גם את הצלליות שלנו כבני אדם אנחנו יכולים לתמרן ככה שלא יהיה ניתן לראות אותן. כל זה קורה בזכות למידה מוקדמת של השטח, והבנה עמוקה של המוח האנושי".
לוחמי מגלן גם מפעילים מניפולציה על המרחב בעזרת איפור והסוואה. "בפנים שלנו יש חלקים עמוקים כמו עיניים, ובולטים כמו אף. בעזרת צבעים אנחנו יודעים לטשטש את מבנה הפרצוף, כך שגם מי שמסתכל על הלוחם ישירות לא יבחין בו", הוא מרמז.
ואכן, בדיוק כשהתרגיל מתחיל, אני מבינה למה רס"ל ת' מתכוון. אי אפשר להבחין בהם בכלל, אבל ברור לי שהם שם, בוחנים את האזור, מופיעים לשבריר שנייה, ומתפוגגים באפלה. וכשהם כבר בתוך שטח היישוב, מבצעים את המשימה, אף אחד מעוברי האורח לא רואה אותם: "תופתעי כמה אנשים עיוורים למה שהם לא מחפשים".
האימון הסתיים, ושביעות הרצון של המפל"ג מתפקוד הלוחמים ניכרת על פניו. אני עדיין לא רואה אותם, ובשלב מסוים מרימה ידיים ומפסיקה לנסות. כשהם ירצו שנמצא אותם, נוכל לנסות לאתר את הצללים הבלתי נראים ולחפש את לוחמי מגלן - אבל כנראה שלא נצליח.