עיטורים

שם העיטור

סרן מימון בן-דוד

ב-6 ביוני 1967 בירושלים, בעת שסרן מימון בן־דוד שימש קצין אפסנאי, הוא חילק תחמושת בקו העירוני תוך הפגזה ואש יעילה של האויב על עמדותינו. באחת מעמדות הקו העירוני הפעיל כּלי נשק ושיתק את עמדות האויב, והמשיך יחד עם הכוח שכבש את עמדת "הפעמון", ביזמתו ומבלי שקיבל פקודה לכך

סגן עמרם בן-חורין ז"ל

ב-5 ביוני 1967 בהתקפה על מוצב אל־קובה, פיקד סגן עמרם בן־חורין ז"ל על שלושה ג'יפי סיור. הוא סייע באש מטווח שמונים מטר לכבוש את המוצב כאשר היה תחת הפגזה קשה, ועזר בפינוי פצועים תחת אש ארטילרית. למחרת, ב-6 ביוני 1967, בלחימה על עזה, בעת פעולת טיהור מגנן נ"ט, נהרג

סמ"ר אלישע בן-עמי ז"ל

סמ"ר אלישע בן־עמי ז"ל שוחרר מתפקידו עקב שינוי במצב בריאותו. כשהתגייס גדודו, התייצב וביקש לחזור לתפקידו כמפקד טנק. בקרב על צומת קבאטיה, ב-6 ביוני 1967, נתקע הטנק שלו בתעלה, וכל הניסיונות לחלצו עלו בתוהו. סמ"ר אלישע בן־עמי ז"ל סירב לנטוש את הטנק, הוריד את הצוות ואת המקלע מהטנק, ארגן אותם להגנה והמשיך בניסיון לחלץ את הטנק. תוך כדי כך ניהל קרב עם האויב ואף הצליח לשבות מספר חיילי אויב. למרות האש החזקה שניתכה עליו מטנקי האויב, המשיך בניסיונותיו לחלץ את הטנק עד שנפגע ונהרג

סגן משה בנטוב

ב-6 ביוני 1967 בעמק דותן, ניהלה היחידה שבה שירת סגן משה בנטוב כמפקד מחלקת טנקים, קרב שריון בשריון. תוך כדי קרב זה נפגע הטנק שעליו פיקד ונשאר לעמוד בשטח פתוח, בטווח שמונה מאות מטר מטנקי האויב. סגן משה בנטוב המשיך בלחימתו, העסיק ושיתק ארבע מטרות. רק לאחר פגיעות נוספות בטנק שלו, נתן פקודה לנטשו. פעולה זו בוצעה בצורה מסודרת, תוך שליטה מלאה על הצוות

סגן חיים בקר

ב-10 ביוני 1967, במוצב אל־ג'לבינה, נפתחה אש כבדה על הכוח הפורץ מטווח קצר. סגן חיים בקר, מבלי שנצטווה ובלי שהיה זה מתפקידו המקורי, התפרץ עם עוד שני חיילים לתוך המוצב עוד לפני פריצת הגדרות, חיסל ברימונים שתי עמדות ואפשר לכוח לחדור לתוך המוצב. האש נורתה עליו מטווח קצר ביותר, אך על ידי איגוף מוצלח הגיע עד לפתח העמדה ממש, מבלי שנפגע איש מחולייתו

סגן ד"ר חנון בר-און

ב6 ביוני 1967, בתל זהרה, טיפל סגן ד"ר חנוך בר־און בהרוג ובשני פצועים תחת אש יעילה של טנקי אויב

רב"ט משה בר-נתן

ב-5 ביוני 1967 בירושלים, שימש רב"ט משה בר־נתן מש"ק קשר במחלקת המרגמות הגדודית. רב"ט משה בר־נתן קיים קשר בין המחלקה ליחידות המסתערות, כאשר שאר אנשי היחידה היו במחסה

סא"ל אברהם בר-עם

ב-5 ביוני 1967, החל מפתיחת המערכה בסיני ועד לסיומה, פיקד סא"ל אברהם בר־עם על הגדוד שנע ולחם בראש החטיבה במשך שמונים שעות רצופות, ללא הפסקה, בקרבות שניהל ליד ביר לחפן, בג'בל ליבני, בביר אל־חסנה, במעבר המיתלה ולאורך הצירים. הגדוד שבפיקודו השמיד מספר רב של טנקי אויב, תוך לחימה בתנאים קשים ובלתי רגילים. יש לציין במיוחד את קרב החסימה של מעברי המיתלה בפני גייסות האויב הנסוג, שנמשך שמונה-עשרה שעות. בקרבות אלה גילה כושר מנהיגות והיה לדוגמה אישית לפקודיו