עיטורים

שם העיטור

סגן עוזי רוזן ז"ל

ב-5 ביוני 1967 פרצה פלוגתו למוצבי עבד אל־עזיז. מפקד הפלוגה נהרג בפריצה ליעד. סג"ם רוזן ז"ל לקח הפיקוד על הפלוגה, והנהיגה במהירות ובקור רוח כשהוא הולך בראש. ב-6 ביוני 1967, בקרב על מוצב "המבתר", השמיד תותח ללא־רתע מטווח קצר. באותו זמן נפגע מרימון ונהרג

סמל יפתח רונן (סלומון)

ב-5 ביוני 1967, תקפה היחידה שבה שירת סמל יפתח רונן את מוצבי אל־קובה. תוך כדי הסתערות נתקלה היחידה בבונקר מאויש בשני מקלעי אויב בטווח של ארבעים מטר, ונעצרה. סמל רונן התנדב לחסל את העמדה, ועשה זאת במהירות תוך כדי זריקת רימונים. לאחר מכן פרץ לבד קדימה והמשיך בטיהור

רב"ט יעדור רזיטל ז"ל

ב-5 ביוני 1967, בקרב בח'אן יונס, זינק רב"ט רזיטל ז"ל תחת אש כבדה לתעלה שהיו בה פצועים, הגיש להם עזרה, והמשיך לרוץ תחת אש כדי להגיש עזרה לפצועים אחרים. תוך כדי ריצה להגשת עזרה לפצוע, נהרג

סמל אברהם רימון ז"ל

ב-9 ביוני 1967, בעת כיבוש תל פאח'ר, נלחם סמל רימון ז"ל בתעלות, בראש יחידתו. בעת שדילג מחוץ לתעלה נפגע מצרור כדורים ונהרג. לחייליו, אשר ניגשו לחלצו, אמר שלא יטפלו בו, אלא ימשיכו בהתקדמות לעבר האויב

סגן אליהו ריקוביץ

ב-5 ביוני 1967 קיבל פקודה ליצור מגע עם מתחם אל־ג'יר אדי ואם אפשר, גם עם אל־עריש. בקור רוח ובאומץ לב, תחת אש חזקה מכל כלי הנשק, חצה את מוצבי אל־ג'יראדי, כאשר הוא נוסע בג'יפ הראשון. הוא המשיך במילוי המשימה ויצר מגע עם אל־עריש, למרות שהיו נפגעים בקרב אנשיו. תחת אש ארגן את פינוי הפצועים ונשאר בשטח עד להתחברות עם החטיבה

סרן זאב (זאביק) רם

ב-5 ביוני 1967, בקרב על אחד ממערכי אבו עגילה, הסתער סרן רם בראש פלוגתו על יעד האויב. בלחימה אל היעד עלה הטנק שלו על מוקש ויצא מכלל פעולה. למרות השטח הממוקש והאש שניתכה סביבו נטש את הטנק הפגוע, חצה בריצה את שדה המוקשים, טיפס על טנק אחר והמשיך לפקד על פלוגתו ולהובילה עד להשלמת המשימה

טוראי משה שובל (שעבלי) ז"ל

ב-5 ביוני 1967 התנדב טוראי שובל (שעבלי) ז"ל לנהוג במכונית עמוסה חומרי חבלה תחת הפגזה. הוא סיכן את חייו והוציא את חומרי החבלה מהשטח המופגז. טוראי משה שובל ז"ל נהרג לאחר מכן, ביום כ"ח באייר התשכ"ז 7 ביוני 1967, בעלותו על מוקש עם ג'יפ תול"ר, בכניסה לבית לחם

סגן יעקב שוימר

ב-6 ביוני 1967 פיקד סגן יעקב שוימר על טנק שנפגע באש טנקי אויב, בקרב על רכסי ג'נין. למרות שהיה פצוע קשה ונקטעה ידו, הצליח לקפוץ על טנק אחר, להגיע למג"ד, ולדווח על הנעשה. סגן יעקב שוימר פונה רק לאחר שש שעות, וכל אותו זמן הבליג על כאביו ועודד פצועים אחרים