עיטורים

שם העיטור

סגן אורי ישראלי ז"ל

ב-5 ביוני 1967, מדרום לח'אן יונס, בהיותו מפקד מחלקה, נכנס סגן ישראלי ז"ל לקרב עם האויב תוך היתקלות, לאחר מסע רגלי של 16 קילומטר. בשעת טיהור אזור בתים, אש מתוך עמדת אויב עצרה את התקדמות הכוח. סגן ישראלי ז"ל הסתער עם חוליה, ללא סיוע, ונפצע בבטנו מצרור מַקלע. לאחר שנפצע זרק רימון לעבר העמדה, שיתק אותה, ארגן את פינוי הפצועים בעודו שוכב פצוע, ולאחר מכן פּוּנה. הוא מת בדרך לבית החולים, ב-6 ביוני 1967

רב"ט מאיר כהן ז"ל

ב-5 ביוני 1967, בכפר שאן שעל יד רפיח, הפעיל רב"ט כהן ז"ל ררנ"ט כנגד משאית אויב ופגע בה. לאחר מכן ירה מטווח ארבעים מטר בררנ"ט על טנק 34-T והצית אותו, כשהוא מפעיל את הררנ"ט מדופן הזחל"ם. רב"ט כהן ז"ל נהרג מפגיעה ישירה של פגז, שנורה מטנק אחר

רב"ט רפאל (רפי) כץ ז"ל

ב-8 ביוני 1967, באזור רוחמה, פעל במסגרת חוליה מיחידתו שעקבה אחר יחידת קומנדו מצרית. אש נפתחה על החוליה ורב"ט יצחק מסטבוים נפצע קשה. רב"ט רפאל כץ ז"ל רץ אליו להגיש לו עזרה ולחבשו. תוך כדי הטיפול בפצוע נפגע רב"ט כץ ז"ל בצרור כדורים. על אף היותו פצוע המשיך בחבישת חברו, ותוך כדי כך נפגע בצרור נוסף ונהרג

רב"ט יצחק לוי

ב-5 ביוני 1967, על יד עזה, כשהסתערו שני טנקים על כוח שנסוג עם פצועים למחסה, ירה רב"ט יצחק לוי בררנ"ט (נשק הנ"ט היחיד של הכוח), שש פצצות על טנק אויב, מטווח עשרים וחמישה מטר. הוא השמיד יחד עם חברו את הטנק, ומנע על ידי כך את השמדת הכוח. כל זאת עשה בהיותו פצוע מכדור בידו, ונתון לאש תותח הטנק ומַקלעיו. לאחר השמדת הטנק התקדם בריצה לעמדה אחרת וירה על טנק שני, ובפגיעותיו גרם לנסיגת הטנק

סגן שמואל (שמוליק) ליבנוִירט

ב-8 ביוני 1967, בוואדי אל־ג'ידי (הגידי), נסע סגן ליבנוִירט בג'יפ סיור כדי לאכן את טנקי האויב ולאפשר השמדתם. הוא התקרב עד טווח של מאה וחמישים מטר מטנקי האויב, דיווח לכוחותינו על מקום הימצאם, ועל אף האש שניתכה עליו, המשיך לדווח בקור רוח, באומץ לב ובדיוק מקסימלי — דבר שאפשר את השמדת טנקי האויב והביא להכרעה בקרב

רס"ן אריה־דוד מאיר ז"ל

ב-5 ביוני 1967, בהיותו מפקד פלוגת זחל"מים בתנועה לכיבוש מוצב אל־קובה ברצועת עזה, נפגע הזחל"ם שלו והחל לבעור. רס"ן מאיר ז"ל קפץ מהזחל"ם בהיותו פצוע ובוער. תחת הפגזת אויב דאג לפינוי אנשיו הפצועים ופקד להמשיך בקרב. בפעולתו זו הציל את חייהם של חייליו וקבע את המשכו של הקרב. הוא פּוּנה במצב קשה. מאחר שהיה חרוך ופצוע בכל חלקי גופו, מת כעבור שבועיים, ב-16 ביוני 1967

סגן אברהם מוניץ

ב-5 ביוני 1967, בקרב על מוצבי רפיח, נפצע מפקד מחלקת הטנקים, סגן אברהם מוניץ, בעינו. על אף פצעו הקשה ואובדן עינו, המשיך כל אותו יום לפקד על מחלקתו והשתתף בכיבוש מערכי שֵׁיח' זוֵיד, אל־גִ'ירַאדי ואל־עָרישׁ. רק לאחר השלמת משימות יום הלחימה הראשון, הועבר לבית החולים

סרן יעקב מורגן

ב-5 ביוני 1967, באזור רפיח-אל־עריש, הוביל סרן מורגן רביעיית מטוסי "פוגה" לתקיפת מטרות קרקע. הגה הגובה של מטוסו נפגע בצאתו מהתקיפה הראשונה. למרות זאת, ומאחר שעדיין נשארה תחמושת במטוסו, הוביל את הרביעייה מחדש לתקיפת המטרה. רק אחר כך הנחית את מטוסו בשדה התעופה בצורה מושלמת, בעוד הגה הגובה לא פועל כלל