דובר צה"ל בשיחה עם בוגרי קורס חובלים

דמיינו: אתם לקראת סוף קורס, אחרי הכשרה של כמעט שנתיים וחצי, מתכוננים כבר לטקס, ובזמן שאתם מעבדים את כל מה שעברתם, ומסתכלים קדימה לקראת התפקיד - דובר צה"ל מבקש להיפגש איתכם, ולקיים שיח פתוח על הקורס ואתגריו.

זה בדיוק מה שקרה לצמד צוערים מקורס חובלים 146. צוער יובל פניכל, בן 21 ממושב אודים, שעתיד להיות סגן צ'יף באח"י מגן, וצוערת ליאור מלץ, בת 22 מנתניה, שעתידה להיות קצינת ל"א באח"י עצמאות - זכו להזמנה מפתיעה מדובר צה"ל, תא"ל רן כוכב.

"למה קורס חובלים?", שואל תא"ל כוכב ללא עיכובים מיותרים. "קודם כל זה קורס מרתק ומעניין בטירוף", עונה צוערת מלץ, "הוא נתן לי כלים משמעותיים שיעזרו לי גם בעתיד – תחושת מסוגלות מטורפת, שאין שום אתגר שלא אוכל לצלוח. אלו חוויות לכל החיים, ולמדתי המון על עצמי".

"אצלי הסיבה העיקרית היא האנשים", מוסיף צוער פניכל, "החיבור שנוצר לי איתם, החוויות, הקשיים, העליות והמורדות - שירות כזה ארוך ואינטנסיבי הייתי שמח לעשות אך ורק איתם".

"החומר האנושי הזה מורכב מגברים ונשים יחד", ממשיך תא"ל כוכב, ומתעניין איך זה נראה בספינה. "השירות המשותף בחיל הים הוא מאוד חשוב וגם מתבצע בצורה טובה", מסבירה צוערת מלץ, "במהלך הקורס יש לנו בדיוק את אותן הדרישות ללא הנחות, וזה עושה בקורס אווירה מאוד בריאה ונכונה".

"זה שוויון הזדמנויות מאוד חשוב", היא מוסיפה, "המערכת כבר הוכיחה את היתרונות המטורפים שיש ללוחמות וקצינות בספינה. הייתי עם הלוחמות היותר טובות שיש, לא פחות מאף לוחם".

צוער פניכל מחזק את דבריה: "השילוב המגדרי הוא אחד הדברים הטובים שקרו בחיל הים. יצא לי להיות במחלקה עם לוחמות ובמחלקה ללא בנות - הן מוסיפות פן אחר ואיכויות אנושיות שאין בהכרח לגברים".

לאחר התשובה הזו, שואל תא"ל כוכב את השניים אם הם מרגישים שקיבלו את הכלים הנכונים מבחינה פיקודית, וצוער פניכל משיב מיד בלי להסס: "חד-משמעית כן. יש סיבה שהקורס הוא באורך כזה, אין הרבה הכשרות שאורכות שנתיים וארבעה חודשים".

הסוגיה הבאה מסקרנת לא פחות - מה לגבי הכושר? על זה אומר הצוער כי "הכושר הגופני חשוב כשלעצמו, אבל העיקר שלו זה להוציא מוציא מאיתנו את החוסן המנטלי שבאמת חשוב באותה נקודה. זה יכול לפגוש אותנו כשיש טיל על הספינה או כשצריך ליירט משהו לעבר האסדה. צריך לדמות לי את רגעי הלחץ האלה, כדי לבחון האם אני מסוגל להתמודד. אם זה הימ"פ, או הכושר, או הטבילות בלילה, זה מדמה לנו רגעי לחץ עתידיים בצורה מאוד טובה".

"לא התחלתם כלוחמים מהשורה", אומר תא"ל כוכב, "הקורס עוזר לכם להבין את השירות של הלוחם 'הפשוט'?", וצוערת מלץ מבהירה לו הכול: "הקורס ממיין אותנו ומביא אותנו לרמה בה נוכל לגשר על הפער הזה. זה פער שקיים ויש לנו מספיק אינטליגנציה רגשית להבין את הלוחם או הלוחמת בנקודה שהם מתחילים בה. יש לנו יכולות מספיק גבוהות להבין אותם ולתת להם את המענה שצריך. אנחנו עוברים מספיק סדנאות פיקודיות, סימולציות ושהיות ממושכות על הספינה כדי להבין אותם בצורה הטובה ביותר".

"אנחנו מבינים שלא היינו לוחמים מן המניין", מוסיף ומסכם צוער פניכל, "אך יש לנו את האחריות בבוא העת להיות המפקדים הכי טוב שנוכל להיות. בקורס שמים דגש על דוגמה אישית – החובה שלנו להיכנס למטבח, לבצע ביקורות עם כל המכונאים, לנקות את הספינה, לסגור שבתות בספינה, לעשות תורניות עם הלוחמים. המיון והדרך הארוכה שאנחנו עושים נועדו כדי שנצליח להיות מספיק רגישים לסיטואציה בשביל לקבל בבוא העת את ההחלטות הפיקודיות הנכונות עם הלוחמים והלוחמות".