אמא של א' גרמה לה להתגייס למילואים - באותו הגדוד. זה הסיפור שלהן

אומרים שהמודל לחיקוי הכי גדול זה ההורים שלנו - וגם בשביל סמ"ר (במיל) א'. אחרי שאמא שלה התנדבה למילואים בגיל 60 - היא הייתה חייבת להמשיך את השושלת המשפחתית, ולהצטרף בעצמה לאותו הגדוד. היום הן חולקות חדר, עולות לשמירות ומגלות אחת על השנייה צדדים שרואים רק על מדים

09.06.26
ליה אפשטין, מעין קוקיא, מערכת את"צ

את הקשר של סמ"ר (במיל') ג' וסמ"ר (במיל') א' אפשר להגדיר בכל מיני דרכים: חברות לגדוד או אפילו שותפות לחדר. אבל למעשה, התואר המקורי הוא אמא ובת - שבמקרה משרתות יחד במילואים. 

הראשונה לעשות את הצעד לפני כשנה וחצי, הייתה האמא ג', שבשירותה הסדיר הייתה מדריכת חובשים, והיום עובדת כאחות. "אחרי שבעה באוקטובר כמעט כל הבית שלנו התגייס למילואים", היא מספרת, "אז כשהפרויקט של חטיבות 'הבזק' רק התחיל - הבנתי שאני רוצה להצטרף".

ולמרות שעברה את גיל הפטור, ג' התגייסה לגדוד 'חרב שאול' בחטיבת יזרעאלי כחובשת בתאג"ד, אך למרות ניסיון העבר שלה - זו הייתה הפעם הראשונה שפעלה בגדוד תחת פעילות מבצעית. "זה הכי קרבי שהייתי", היא מודה, "מעין סגירת מעגל לרצון שמלווה אותי עוד מהשירות הסדיר".

לא הרבה זמן אחר כך, סמ"ר (במיל') א' החליטה ללכת בעקבות אמא שלה - והצטרפה לאותו הגדוד, כע' מפקד הפלס"ם. "אמרתי לעצמי שאם אמא שלי, שהיא בת 60, משרתת במילואים בהתנדבות, אז אין סיבה שגם אני לא אתרום", נזכרת א', "זה הרגיש כאילו קיבלתי צו 8 מאמא שלי". 

סמ"ר (במיל') א' (מימין) ואמא שלה, סמל (במיל') ג'

בנוסף לעשייה המשותפת שלהן בגדוד, א' וג' משלבות את הבית גם בבסיס עצמו - בתור שותפות לחדר. "אין דבר שעוזר לסיים יום אינטנסיבי ומורכב יותר משיחה עם הבת שלי, או לדעת שאם אני שומרת בש"ג, היא תבוא לבקר אותי".

"יש המון אמהות בגדוד, אבל אני היחידה שמשרתת עם אמא שלה", מציינת א', "אז אומנם אני לא קוראת לה 'אמא' כשאנחנו בצבא, אבל כולם יודעים שהקשר שלנו הוא מיוחד". בימים אלו, הגדוד שלהן תופס קו בגלבוע, באזור בו הן גרות. "בשבילנו, זו כל המטרה בשבילה אנחנו כאן", מסכימות שתיהן, "להגן על הבית, על אותם שבילים וכבישים שאנחנו מכירות כל כך מקרוב".

ולמרות שאין הרבה קשרים עם היכרות מעמיקה כמו אמא ובת - המילואים ביחד סיפקו להן זוית ראייה חדשה אחת על השנייה. "פתאום כשהתחלנו לעבוד ביחד ראיתי את העוצמות של א', האסרטיביות שלה והחיוניות שלה למקום", ג' מתגאה בביתה, "אלו דברים שכמובן ידעתי, אבל אף פעם לא יצא לי לחוות ממקור ראשון".

א' כמובן לא נשארה חייבת, וישר החזירה לאימה באותו המטבע: "כשאני עוברת בגדוד, אני כל פעם מופתעת מחדש כמה אנשים אוהבים ומעריכים את אמא שלי - בין אם בטיפול המקצועי שלה או פשוט בפן האישי. היא פשוט דמות להערצה".