"בין שדה הקורונה לשדה הקרב" - מערך מודיעין השדה במשימת 'סיוע אזרחי' - סא"ל י. ורס"ן א.

רקע

מאמר זה יסקור את השתתפות מחלקות המודיעין בדרג הנפרש במשימת 'הסיוע האזרחי', לקחים, תובנות ומשמעויות כפי שעלו מפעילות יחידות השדה במשימות פקע"ר. בנוסף, נבקש להניח פריזמה ללמידה לקראת 'גל שני' של הקורונה ולהיערכות לבאות.

במהלך משבר הקורונה נדרשו מחלקות המודיעין בשדה, במסגרת משימת הסיוע האזרחי למתן מענה למפקדים וליחידות בתחומי ארגון, ניהול ושליטה במידע. האתגר המרכזי עבור יחידות הביצוע ביישום משימת הסיוע בזמן הסגר ומימוש תהליך השליטה, ברשויות להן הוקצו -  היה ריכוז[1], עיבוד (כולל אימות ועימות למניעת כפילויות), מיצוי של המידע והפיכתו לידע, המופץ ומונגש ל'משמרות הזהב' לשם חלוקת מצרכים למשפחות הזקוקות להם ברשויות השונות. כך, הפכו הקמ"ן בשדה, כמו גם יכולות אמ"ן שרתם לצרכי המפקד - לשחקן מרכזי המכווין את הפעילות, הממצה ומנגיש, וכזה המשתנה ומתאים עצמו ורותם את יתרונותיו היחסיים במהירות, ביעילות ובמועילות.

הטיפול במידע, המשימות החדשות למודיעין, הנחיות משרד הבריאות והרפואה הצבאית כמו גם הצורך לשמור על רציפות התפקוד במשימה - גררו שינויים משמעותיים - תרבותיים, תודעתיים ניהוליים ופיקודיים עבור מחלקות המודיעין בשדה. אלו, הביאו בתורם, לשינויים (ולהתכווננות והתאמות בהתנהלות) טכנולוגיים שונים שנועדו לטייב את משימת המודיעין.

שינויים אלה, כללו בין היתר, השתלמויות וקורסים מתוקשבים, עבודה במרחב הבלמ"ס נגישות למאגרי מידע אזרחיים רשמיים (יותר ופחות), טיפול בייעול העבודה הלוגיסטית והאג"מית לאור המשמעויות מה-'מידע' ועוד. השינויים הללו מאלצים אותנו למפות ולאפיין היטב את שניקח עמנו הלאה להמשך ה-"פעילות בצל קורונה" ובפריזמה של התכוננות ל-'גל שני', כמו גם למפות את הדברים שאל לנו ללמוד לתהליכי המודיעין וליחסים בין הקמ"ן למפקד.

מאמר זה, עוסק בהשתנות מחלקות המודיעין בדרג הנפרש במשימת הסיוע האזרחי, ונוכח המציאות החדשה שנכפתה עלינו. המחקר מבוסס על תהליך למידה על יסוד תורת פקע"ר, תורות אמ"ן והתורה הבסיסית המטכ"לית, סיורים וראיונות עם שלל בעלי תפקיד (מפקדים וקמ"נים) ביחידות הדרג הנפרש שהוקצו למשימת 'הסיוע האזרחי'[2] וכן על שלל פרסומים שהוצאנו במהלך תקופה זו (לקחים ותובנות, פק"לים והוראות שונות ומסמכי היערכות).

המאמר ייחודי בהתמקדותו בתחום עבודת מודיעין השדה בתחומי 'הסיוע האזרחי'. צופה פני עתיד, נדרשות בחינה ולמידה במעלה הדרך באשר להשלכות הלקחים והתובנות של פעילות זו למוכנות ותפקוד המודיעין בדרג הנפרש במלחמה.

פקע"ר, כמכווין השתתפות צה"ל, הסתייע בצוותי חלוקה על בסיס יחידות השדה (אוגדות, חטיבות וגדודים), לטובת 'סיוע אזרחי' - משימה בביצוע כח צבאי כסיוע לגורם אזרחי ציבורי בביצוע תפקידו. מהותה שונה בתכלית ואינה נגזרת מייעוד היחידה וממשימותיה הצבאיות המובהקות (בשגרה ובחירום).

לשם מימוש משימתן, נדרשו היחידות לקיים תהליך 'שליטה' (כחלק מתהליך הפו"ש), במסגרתו המפקד ארגן, הכווין ותיאם את פעילות הכוחות שהועמדו לרשותו. השליטה כוללת גם 'בקרה ואכיפה'[3].

האתגר המרכזי עבור יחידות הביצוע ביישום משימת הסיוע בזמן הסגר ומימוש תהליך השליטה, ברשויות להן הוקצו -  היה ריכוז[4], עיבוד (כולל אימות ועימות למניעת כפילויות), מיצוי של המידע והפיכתו לידע, המופץ ומונגש ל'משמרות הזהב' לשם חלוקת מצרכים למשפחות הזקוקות להם ברשויות השונות. כך, הפכו הקמ"ן בשדה, כמו גם יכולות אמ"ן שרתם לצרכי המפקד - לשחקן מרכזי המכווין את הפעילות, הממצה ומנגיש, וכזה המשתנה ומתאים עצמו ורותם את יתרונותיו היחסיים במהירות, ביעילות ובמועילות.

על החבירה -

ראשיתו של ניהול המשבר, בצורך להקצות יחידות צבאיות למשימת 'סיוע אזרחי'. התזמון במקרה דנן, היה בסמיכות לחג הפסח ולאור הסגר שהושת על העיר בני ברק. כך, התמודדה עוצבת האש עם תרחיש מאתגר במסגרתו הרשות העירונית ואגפיה, כולל היקל"ר (יחידת הקישור לרשות של פקע"ר) מצאו עצמם בבידוד או לחלופין חולים. נוסף על כך, מאופיינת פעילות הרשות במקרה זה בשלל ארגוני סיוע אזרחיים (גמ"חים וארגוני צדקה) המחזיקים במקביל לשירותי הרווחה, רשימות חוסים ומסתייעים משלהם.

באופן טבעי, שאר היחידות שצריכות היו ליתן מענה למשימות 'סיוע אזרחי', כגון חטמ"ר עציון (בית"ר עילית) או פקמ"ז (לעיר מודיעין עילית) - לא נתקלו בתרחיש מורכב מסוג זה. ההיקפים בהם היו מצומצמים יותר, מול רשות שמהווה הגורם הדומיננטי במרחב ובתשתיות המאפשרות "לסייע לרשות לעזור לעצמה" ולהכינה ל-"יום שאחרי" בצורה מיטבית.

הגם שכך, יש להתעכב מעט על תפקיד ותפקוד היחידות שהוקצו למשימה. לרוב, ייעודן כמסגרות בט"ש (חטמ"ר עציון / פקמ"ז) או מתמרנות (עוצבת האש על חטיבותיה, גדודי הנח"ל שהוקצו למשימה בירושלים), שונה מהותית מהמשימה שהוטלה עליהן (להבדיל מחטיבת החילוץ וההצלה המחוברת למשימות פקע"ר ומורגלת בהן מהשגרה). משכך, אימוניהן והיערכותן לא יכלו להכינן למשימה מסוג זה. נדרשה חשיבה אחרת ומותאמת לנסיבות שנוצרו ולמשימת 'הסיוע האזרחי'. בלשון ציורית לא היו "אויב בעין" או פרישה והיערכות של "מסגרות אויב קורונה" אותן ניתן לתאר או לטהר במסגרת עולם המונחים של התמרון והלחימה.

מעגל הפו"ש עוסק במידע וייצור תוצרי מידע - ניהול מידע לשם ייצור תוצרי חשיבה והחלטה, וביצוע תהליכי פיקוח הנחוצים להבטחת ביצוען הנכון של החלטות המפקד. לאור זאת, חשוב להבהיר, כי הפעולות המבוצעות בענפי המודיעין אינן תהליך עבודת המודיעין (איסוף, עיבוד והפצה), אלא תומכים בייעול מעגל הפו"ש, היינו, סיוע למשימות המפקד כנגזרת מהיות הקמ"ן קצין מטה מקצועי בטיפול במידע[5].

קציני המודיעין בשדה (פקמ"ר - גדוד) המורגלים בתרגום תוצרי אמ"ן במסגרת נוהל וניהול הקרב, נדרשו להסתגלות למצב החדש. לא עוד ארבעת תהליכי המודיעין (שטח, אויב, מטרות ואיסוף), אלא תמיכה ביכולת המפקד לפקד, לשלוט ולבקר את המשימה שהוטלה על יחידתו.

מעבר לכך, נוכח הנחיות משרד הבריאות וצה"ל, עברו חלק מהיחידות לתצורת עבודה הגוזרת הפרדה בין בעלי התפקידים (חלקן אף הפרידו את בעלי התפקידים לשני מקומות גיאוגרפיים שונים או לחלופין לעבודה במשמרות שלא נפגשות) ונדרש היה למצוא פתרון לעבודת המשמרת הנמצאת בכוננות. הפתרון שנמצא, כרך את חופש הפעולה ברשת האזרחית כמו גם, את הגבלות משרד הבריאות ואפשר טיפול במידע ותמיכת תהליך הפו"ש, בחלק מהמקרים מביתם של המשרתים.

משימת הסיוע האזרחי אילצה שינוי תודעתי עמוק לאנשי אמ"ן בכלל ובהם לקציני המודיעין בדרג הנפרש, שכן זו התקיימה כולה בתווך האזרחי הבלתי-מסווג - בו אמ"ן אינו מורגל. מעבר לשינוי התרבותי וההתנהגותי שנגזרו ממציאות חדשה זו (עליהם לא נרחיב ביריעה זו), עצם היות כלל המידע הרלוונטי למפקד בפלטפורמות אזרחיות (סלולר, מחשבים אזרחיים וברשת האינטרנט) פתח שלל אפשרויות חדשות לשיתוף המידע לשם ייעול התהליכים, כמו גם אתגרים חדשים, בעיקר משפטיים עליהם נרחיב בהמשך.

המודיעין בדרג הנפרש -

קציני המודיעין ביחידות, המורגלים בהתמודדות עם אויב במערכה, יכלו לכאורה, למצוא עצמם במשימות 'משמרות הזהב' לאחר שהיחידה מקבלת את כל המידע הדרוש לה מהרשות ומפקע"ר. אך, כמו בכל סיפור טוב, כאן התפתחה העלילה בצורה אחרת.

מחלקות המודיעין בדרג הנפרש עובדות בשגרה, כמו במלחמה, בריכוזי מאמץ ובאופן המאפשר "לראות את הלבן בעיניים" של כלל בעלי התפקידים, פנים מודיעין ומחוצה לו. DNA זה, הביא לכך שכבר מראשית הדרך, כאשר היה ברור כי המחלקות תדרשנה למשימת הסיוע האזרחי - נקראו כלל המשרתים במחלקות, באופן רציף וללא משמרות (כמקובל ביחידות השדה) אל היחידות לטובת דיוני היערכות וקידום מוכנות למשימות - "נוהל קרב". מרכיב תרבותי-התנהגותי זה, הביא לפגיעות המחלקות לקורונה - ואכן, שתי מחלקות מודיעין בדרג הנפרש, מצאו עצמן מושבתות למשך 14 ימים.

בראשית הדרך, פעלו מחלקות המודיעין באופן כמעט פבלובי ("When you don't know what to do, you do what you know") בהיערכותן לנוהל קרב על פי ארבעת תהליכי המודיעין (שטח, אויב, איסוף ומטרות), כמו גם דרישות לאמצעים (מדפסות, מפות ותצלומי אוויר) - במקום לעצור ו"לחשב מסלול מחדש" על פי המציאות המתהווה בשטח ("בעיר").

הרי נהיר לכל, שאין ניתוח קרקע בשטח הבנוי בתוך ישראל (אין צורך בניתוח אפשרויות תנועה ותמרון, אש תצפית והסתר ומחסה); הקורונה אינה אויב מגן או מתמרן ואינו נוקט בתחבולות אותן יש לבטא במרשם תמונת מצב אויב (תמ"א) וכיוון שאין אויב, אין גם מטרות שדורשות "הפללה" ותקיפה. האיסוף, לא נדרש לתצפיות או להפעלת מערכי אמ"ן השונים על מנת לקבל את המידע, כיוון שהלה - גלוי, קיים בידי הרשות (או בידי ארגונים נוספים) ונדרש רק לבקשו.

ההשתנות וההתאמה למציאות החדשה אכן הגיעו לבסוף למחלקות אך לקחו זמן כיוון שקציני המודיעין נדרשו לשנות את דפוסי החשיבה ממצב לחימה ומלחמה ל-'סיוע אזרחי', מצב אותו מעולם לא דמיינו ומכאן שלא נערכו אליו - מעין 'ברבור שחור' של המערך.

ב-DNA של המודיעין בדרג הנפרש קיימת ההכרה בצורך לחבור לחבירים המהווים מומחים בתחומם, על מנת לטפל ולייעל את התהליכים עליהם אחראים קציני המודיעין. החבירים, במקרה דנן, היו אנשי מחלקת אוכלוסייה מפיקוד העורף שסייעו בידי מחלקות המודיעין לחבור לרשויות במסגרת ההכנות המקדימות לשם קבלת תמונת מצב מהמחוז כמו גם להכיר את התנהלות הרשות וארגון המרחב; ליצור קשר ישיר עם היקל"ר וקציני האוכלוסיה, וכן עם קב"ט הרשות וארגונים אזרחיים הפועלים במרחב הרשותי[6].

האתגר המשמעותי שעמד לפתחו של המודיעין ביחידות שקיבלו את משימת 'הסיוע האזרחי' היה מידע עצום בהיקפו (Big Data) שהגיע מהרשויות - חלקי, לא מדויק, ממקורות רבים ומגוונים (משרדי ממשלה, ארגונים אזרחיים שונים, רשות מקומית ועוד), ומשכך דרש:

• ריכוז מידע - ריכוז כלל הטבלאות והרשימות מארגוני הרווחה והרשויות.
• עיבוד - באמצעות יצירת תקינה המאפשרת דיוק וביטול כפילויות, כמו גם חיתוכים עפ"י שאילתות.
• מיצוי - למול משימה, במקרה דנן, חלוקת מצרכים וסיוע נוסף על פי התווית הרשויות.
• הנגשה והפצה - של המידע באופן ממוקד לצוותי 'משמרות הזהב'.

השינוי התודעתי שעבר אמ"ן, הביא, בתורו להירתמות מרשימה של יחידות ויכולות אמ"ן לצרכי הקמ"נים בדרג הנפרש, שבא לידי ביטוי בנציגים חבירים המומחים לטיפול במידע - כאמור, האתגר המרכזי.

לאור מצב עניינים זה, במסגרתו נדרשה היחידה להעניק כתובת מדויקת לכל חבילת מזון, נדרש המודיעין לרתום את יתרונו המובנה בטיפול במידע הרב וארגונו לכדי פרקטיקה. כך, אורגן המרחב הרשותי ליחידות גיאוגרפיות לשם ייעול חלוקת המצרכים, כלל טבלאות האקסל והקבצים שהגיעו מהרשות ומהארגונים השונים הותכו לכדי מאגר מידע אחוד והמודיעין הצליח לגבש תוצר מבצעי ממוקד עבור שליחי 'משמרות הזהב' וייעול התהליך במרכזים הלוגיסטיים.

תהליך הלמידה החל כבר מראשית ההתארגנות למשימת הסיוע האזרחי, במסגרתו פורסמו לקחים, תובנות ונכתבו הנחיות "תוך כדי תנועה" (מאפיין חריג לכתיבה תורתית) באשר לעבודת מחלקות המודיעין במשימה זו.

תובנות ולקחי עומק -

א. מיצוי מידע -

• התמודדות עם כמות ומורכבות - רתימת יכולות אמ"ניות לשם התמודדות עם מורכבות ניהול ואיסוף מידע. כך, לטובת יחידות המודיעין בדרג הנפרש נרתמה יחידה 8200 עם צוותי טיפול בנתונים ויצירת כלים רלוונטיים לייעול התהליך.
• מידע מדויק / סטטיסטי - מודיעין פקע"ר מנהל מידע סטטיסטי שלא עונה לצורך משימת הסיוע האזרחי הנדרשת מהיחידות שהופעלו לערים. הצורך הוא במידע מדויק הכולל שמות (בעדיפות כולל ת"ז), כתובות ומספר נפשות בכל דירה.
• חוסר סדר במידע ובמקורותיו - הצורך בחיבור עם רשויות מקומיות ואגפיהן, ארגונים אזרחיים, ריכוז המידע וארגונו - חדשים עבורנו במרחב האזרחי-ישראלי שכן אנו כקמ"נים מורגלים בעבודה מול אויב. נוסף על כך, ריבוי מקורות מידע לא רשמיים (ארגוני סיוע אזרחי לא ממשליים) הביא לקושי ביצירת התקינה למידע.
• עבודה ברשת אזרחית ומתוך הסגר / הפרדת משמרות - המשך העבודה במאמץ המרכזי של צה"ל גם מבלי להתייצב ביחידה. כך למשל, כפי האמור לעיל, הופעלו חלק מבעלי התפקידים ביחידות מביתם או ממקום סגור ומבודד - ברשת האינטרנט, שהיוותה הפלטפורמה המרכזית למידע, כמו גם לקשר עם הרשות, ארגוני סיוע אחרים, מפקדים וחיילים.

ב. רציפות התפקוד -

• שעון הפעילות במשימת סיוע אזרחי - משימה מסוג זה דורשת ריכוז מאמץ למול זרימת המידע והצורך בארגונו, הפצתו ומימוש תכנית חלוקת המצרכים במהלך שעות היום, ללא יתרון לעבודת לילה וללא משמרות רציפות.
• משימות הבט"ש - נדרשת הפרדה ברורה בין משמרות העוסקות במשימות ההגנה והמב"ם ואלו העוסקים במשימת 'הסיוע האזרחי' והקפדה על המשמעת.
• צורך במיגון עצמי ומשמעת לאור החשיפה של החיילים לאוכלוסייה.
• מופעים מרובי משתתפים - שימוש באמצעי תקשורת שאינם מהשגרה הצבאית (זום, ויסי, עבודה מהבית) כדי לשמור על הכשירות מבלי לפגום בפו"ש.

ג. אתגר ההתנהלות הבטחונית והמשפטית -

1. רגישות המידע -

• המידע הדרוש למשימת סיוע אזרחי רווי ברגישות כיוון שמגיע מרשויות הרווחה, מאגרי מידע של ארגוני סיוע אזרחי, ממשרד הבריאות (מידע רפואי אישי ואף מידע משטרתי (אלימות במשפחה ועוד).
• כיוון שהשימוש בהם שלא לשם ביצוע משימת הסיוע האזרחי מהווים עבירה פלילית, נדרשו קציני המודיעין לוודא כי המידע המאובטח וחשוף רק לאלו הזקוקים לו לשם ביצוע תפקידם וכי האיסוף נעשה לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש.

2. סוג מידע זה מכתיב לנו את ההימנעות מהכנסתו למערכות אמ"ן ומאידך מאפשר לנו עבודה בתווך הבלמ"ס מרחוק.

ד. הפו"ש בסיוע האזרחי - הערך הגדול במקרה הנבחן, היה בשימור המרכיבים הצבאיים הקלאסיים, היינו, קיום תהליכי פיקוד שליטה ובקרה. עצמתן של היחידות הייתה לשאול את היכולות הללו ממצבי השח"מ אל משימת הסיוע האזרחי, בכלל היטלי תכנון, ארגון וביצוע המשימות המוטלות עליהן.

ה. המפקד והמפקדה - עצמתה של המפקדה באה לידי ביטוי בהיות כלל קציני המטה הרלוונטיים, לצד מפקד - במפקדה גופא, ולא בחפ"ק נייד בשטח. זאת, לאור מאפייני הפעילות כמו גם, האיום בהידבקות וקל וחומר נוכח עצמת זרימת המידע והחיבור לרשויות השונות ולארגוני החילוץ וההצלה. יחד עם זאת, יציאת המפקד לכוחות שפעלו בשטח, חשובה בהיבטי הפיקוד ורוח הגייסות, וכן על מנת לעמוד מקרוב על סוגיות ופערים שונים לפתחה של המפקדה.

ו. הערכות ל"יום שאחרי" - הרשויות המסתייעות והצבא נדרשים להיערך "ליום שאחרי" סיום משימת הסיוע האזרחי בשני היבטים - "לעזור להם לעזור לעצמם":

• היכולת לנהל מאגרי מידע ולעדכנם כל העת - כך למשל, אפליקציות ומאגרי מידע שנוצרו במהלך משימת הסיוע האזרחי על ידי אמ"ן יימסרו לרשות כדי שזו תוכל לעשות בהם שימוש בהמשך.
• היכולת לחלק את מארזי המזון, התרופות וכד' לאוכלוסייה הנזקקת והמבודדת.

• ז. "תחרות הלמידה" אינה רק למול אויב ובלחימה - אלא גם בהתמודדות עם משימות חדשות ומורכבות. הלמידה בסד זמנים לחוץ לפתרון הבעיה הלאומית אלצה למידה יעילה, מהירה בתפוצה רחבה, בין גזרתית ובנכונות לשתף מידע, ידע ותובנות.

צופה פני עתיד -

בסיטואציה בה מצאנו עצמנו, נדרשנו להתנהלות ולשיח הדומים במאפייניהם למלחמה או למתיחות, ללא תהליכי המודיעין המוכרים לנו מצד אחד; אך מצד שני, נדרשים לתפקוד בהקשרי הפו"ש כפי שנדרש במלחמה - לרבות שיח עמוק על נתונים ומשמעויות עם המפקדים, בדיוק כפי שמקיים קצין המודיעין במכלולים ובמרכזים בדרג הנפרש.

נדרשת התבוננות עמוקה שתוביל ללמידה ולגזירת משמעויות למצבי השח"ם. שומא עלינו לייצר במעלה הדרך, מחקר בין מערכי, פנים אמ"ני - שיעמת אותנו בנקודות בהן נדרש ונרצה ללמוד ולהקיש באשר להתנהלות מחלקות המודיעין בדרג הנפרש.

בתוך כך, הסוגיה המרכזית שלא נדונה במאמר זה, ושלטעמנו יש להעמיק בה (בשלל זוויות ההתבוננות), היא אופן הטיפול באוכלוסייה אזרחית, אם בהקשרי המידע הזמין, התודעה והמודיעין הלוגיסטי.     

בכל אחד ממצבי השח"ם נדרש לתהליך למידה משמעותי, בנוהל ובניהול הקרב על מנת לאפשר שיתוף הידע בין גזרות, יחידות, מערכים, חילות וזרועות. המפגש הבינאישי, בשטח, במכלולים ובמרכזים, כמו גם במקומות הלא רשמיים (בפינת הקפה ובין מופעי שעון הלחימה) - הכרחי על מנת לאפשר את תהליך הלמידה העמוק, שלצידו תוצרים ממוקדי צורך ודרג בתזמון רלוונטיים.

מלבד הלמידה, המתקיימת במחלקות המודיעין כמו גם על ידי מחלקת מוד"ש, הרי נדרשת מאיתנו יכולת שליטה, בקרה וחניכה לכח האדם למול המשימות. זאת, כיוון שמדובר בכח אדם חביר (ממערכי אמ"ן) שאינו מעורה בקודים, בתרבות ובקצב של הדרג הנפרש - מהיר, קצר רוח, לא סובלני לטעויות, ממוקד מטרה, מקדש תמצות וגזירת משמעויות מיידית.

דווקא משום שבחירום ובמלחמה לא ניתן יהא להתנהל בתווך הבלמ"ס, בו התקיים הסיוע האזרחי והמאמץ למול הקורונה (על יתרונותיו), הרי שהמקום בו ההיקש יהא המשמעותי ביותר הוא בשגרה. כך, ניתן לחסוך משאבים רבים (בהם זמן ודלק) להעברת מרב הדיונים העוסקים בבניין הכח אל המרחב המקוון. בתוך כך, דיוני היערכות לתרגילים, חשיבה ותכנון, עמ"טים מבוזרים (רב חיילים / רב זרועי). בנוסף, אחת התובנות שהפקנו במהלך תקופה זו, ולאור הצלחה בקיום הכשרה מתקדמת מקוונת בתווך המסווג, אנו סבורים שנכון יהא לקיים הכשרות מתקדמות מקוונות לכלל המערך ובשלל נושאים.

בהיבט התפישתי - ארגוני יהא נכון לטעמנו להטמיע תכני העצמת חוסן נפשי למפקדים בכלל מחלקות המודיעין בדרג הנפרש, כבר בהכשרות היסוד (תרגיל מחשבתי ולאו דווקא בהרצאות), זאת לאור חוסר הוודאות בה היו מצויים אנשינו במשך זמן רב במהלך תקופת הקורונה הדומה בחלק ממאפייניה למלחמה לכל דבר ועניין. סוגיה נוספת, לה ראוי להידרש היא שינוי תרבותי - התנהלותי עמוק הנדרש בקרב מפקדים ולאפשר קיום חלק מהתפקודים בנוהל הקרב ובבניין הכח בתווך המקוון. זאת, בניגוד לגישה הרווחת לפיה הקמ"ן צמוד למפקדו בשדה.

סיכום -

מחלקות המודיעין בדרג הנפרש, הוטלו למשימת 'סיוע אזרחי' והביאו אליה את היתרון היחסי בעיבוד תיווך מידע מגוון ומורכב למפקד ולרשויות. התגייסות זו, לא באה אך ורק מצד מחלקות המודיעין אלא הייתה נחלתם של צה"ל ואמ"ן כמערכת.

הגם שהשתנות המערך בשדה, היתה איטית ואף פבלובית בראשיתה - הרי שבמעלה הדרך, קציני המודיעין (המורגלים במחשבה, דמיון ותכנון למול אויב בנוהל ובניהול הקרב) נאלצו להגיב למציאות שהתהוותה, כמו גם לצרכי המפקד (פו"ש) והביאו עמם את יכולות אמ"ן אל המרחב האזרחי, בקצב גובר - נוכח הלחץ שהופעל מהרמה הלאומית. 

משימת 'הסיוע האזרחי' הייתה משימה שדרשה מקצין המודיעין ליתן משקל רב יותר ליכולותיו כקצין מטה התומך ומסייע למפקד בשליטה ובבקרה כמתבקש מקצין מטה מקצועי ולא כקמ"ן האמון על ארבעת תהליכי המודיעין בנוהל ובניהול הקרב. הצורך לרכז ולטפל במידע באופן יסודי - גזר תהליכי חבירה לפקע"ר ולרשויות שכללו בתוכם, גם את לימוד המרחב וכתולדה מאופי המשימה - גם שינוי תרבותי, תודעתי ופו"שי.

הגם שתמה משימת 'הסיוע האזרחי' בשלב זה, הרי שומא עלינו להיערך לבאות בלמידה, הפקת לקחים התמודדות עם המידע, רציפות התפקוד והיערכות ליום שאחרי. בתוך כך, על הלמידה להמשיך ולהתקיים בכלל מצבי השח"ם בתווך בלתי אמצעי. תהליכי שליטה ובקרה בכ"א חביר, אף שנבחנו רק בזעיר אנפין הרי שמהווים אינדיקציה להתמודדות הצפויה לנו עימם בחירום ובמלחמה ובדגש להקשרי החוסן הנפשי ויכולת המפקדים להתמודד עם האתגרים.

הערות שוליים:

[1] אין המדובר בתהליך "איסוף" שכן להבדיל מאיסוף שכוונתו לחשוף אויב או מידע חסוי / חשאי, הרי שכאן כל הדרוש הוא לפנות למקור המידע ולקבל את המצוי אצלו, כאשר האתגר הוא בריבוי מקורות המידע המעוניינים למסרו.

[2] הראיונות התקיימו עם: רזמ"ט, קמ"ן עוצבת האש ואנשיו, מפקד מחוז חיפה בפקע"ר, מפקד וקמ"ן חטיבת החילוץ, רע"ן המרחב החכם בפקמ"ז, קמ"ן עציון, קמ"ן צנחנים, קמ"ן הקומנדו, קמ"ן וס' קמ"ן פקע"ר, קמ"ן עוצבת הפלדה, קמ"ן עוצבת געש וע' ק' הגמ"ר עציון.

[3] אמ"ץ - תוה"ד (2006). עקד פיקוד ושליטה.

[4] אין המדובר בתהליך "איסוף" שכן להבדיל מאיסוף שכוונתו לחשוף אויב או מידע חסוי / חשאי, הרי שכאן כל הדרוש הוא לפנות למקור המידע ולקבל את המצוי אצלו, כאשר האתגר הוא בריבוי מקורות המידע המעוניינים למסרו.

[5] אמ"ץ - תוה"ד. (2006). עקד פיקוד ושליטה. עמ' 60. מקמנ"ר - מוד"ש (2020). לקחים ותובנות למשימת סיוע אזרחי ענף התורה והתפישות - ימי "קרן אור" (פרסום מס' 2).

[6] מקמנ"ר - מוד"ש (2020). פק"ל חבירה - מחלקת מודיעין אוגדתית / חטיבתית לפקע"ר (פרסום מספר 1).