המושג 'ניצחון' כשיקול אסטרטגי בתפיסת ההפעלה לניצחון – ד"ר אור ברק

תקציר

למרות שורת המסקנות הצבאיות המתריעות, כי הבנה שגויה של מושגים עלולה לגרור כשלים טקטיים ואסטרטגיים כבדי משקל, נושא ההמשגות בצה"ל כמעט לא נחקר. מאמר זה יעסוק בבחינה של ההחלטה להמשיג את תפיסת ההפעלה של צה"ל באמצעות המושג 'ניצחון'. הטענה המרכזית שתוצג הינה שהשימוש במושג 'ניצחון' נועד להוביל לשינוי תפיסתי עמוק באופן בו צה"ל תופס את מטרת המלחמה ואת תכלית ההיערכות לקראתה. בשל החשיבות שיש להמשגה בהנעת שינוי תפיסתי, קוראת מחברת המאמר להעניק לנושא ההמשגה משקל גדול מבעבר בתהליכים ארגוניים בצה"ל.

מבוא: המשגת מטרות ארגוניות

צה"ל הוא ארגון צבאי הפועל כמערך רציונלי שיטתי שתכליתו להגשים מטרות קבועות ומוגדרות מראש. מטרות אלו, שהן "ייעודו וייחודו של צה"ל" (בן־גוריון, 1950) ומכונות בספרות המקצועית "אידאולוגיית הגרעין של הארגון", מגדירות את ערכי הארגון ואת עקרונותיו ומעניקות השראה לחבריו (Collins & Porras, 1994). אידיאולוגיית הגרעין של ארגון מובעת באמצעות המשגה הממסגרת את דרכי הפעולה, הנתפסות כאפשריות ורצויות או כבלתי אפשריות ובלתי רצויות (Bacchi, 2004; Fairclough, 1992). אידיאולוגיה זו עונה על השאלות מדוע אנחנו כאן, לשם מה אנו קיימים, מהם הערכים החשובים לנו, מהו ה'אני מאמין' שלנו ולקראת מה אנחנו הולכים (Locke, 1968).

יכולתו של ארגון לבצע את תפקידיו בהצלחה תלויה בעומד בראשו ובכוחו להגדיר מראש את מטרותיו הארגוניות (Braverman, 1974; Conger & Kanungo, 1987; Nanus & Warren, 1985; Scott, 1987). בניגוד לעורך מילון, למשל, שאינו יכול לכפות על הקוראים פרשנות מושגית מסוימת, למפקד הצבאי יש סמכות להורות על פירוש מושגי חד־משמעי ולגיטימציה להעניק למושג משמעות מצמצמת או מרחיבה ביחס למשמעותו המקובלת (רוזנאי, 2012).

כל אלו מקבלים ביטוי גם בצה"ל, שהרכבו, מאפייני השירות בו, משך זמן השירות, מעמדו בחברה הישראלית והשפעתו על דמותה "הם הגורמים לכך שיש לשירות הצבאי השפעה מעצבת על אישיותם, על עמדותיהם ועל התנהגותם של חיילי צה"ל ומפקדיו" (אתר צה"ל, ייחוד וייעוד צה"ל, 18.11.2020). השפה הצבאית ומאפייניה מעצבים "את תודעת המשרתים בצבא וכתוצאה מכך גם את המציאות המבצעית היום־יומית" (סנדר, 2015, עמ' 44). הגדרת המטרות הצבאיות, הנעשית באמצעות השפה עצמה, נועדה להגשים תכלית ספציפית שבה "מקבל הפקודה יבין את משימתו [...] ויוכל לזקק מן הפקודה את המידע שנחוץ לו [כדי] לתכנן ולנסח את התוכנית המבצעית שלו" (ניר, 2019, עמ' 66).

מכאן שקשה להפריז בחשיבות של אותן מילים שנבחרו להמשיג את המטרות הצבאיות. במרוצת השנים נערמו אזהרות רבות המתריעות על חוסר בהירות בצה"ל ביחס לשורה ארוכה של מושגים. כך למשל, במסקנות שהוסקו לאחר מלחמת יום הכיפורים הצביעו חברי ועדת אגרנט על רצף של משמעויות וביטויים מבצעיים מעורפלים, ביניהם הפקודות "לבלום" ו"להתקדם בזהירות", שהובילו לבלבול מושגי. אותה תופעה התבטאה גם במלחמת של"ג, שבה ניתנו פקודות שפרשנותן המבצעית הייתה "לא להתקדם ואם להתקדם אז ללא נפגעים" (קובר, 2017, עמ' 220).

גם במלחמות המאוחרות יותר, הגדרות לא בהירות הובילו לבלבול טרמינולוגי שהשפיע על היבטים מבצעיים ואסטרטגיים. אחת מהן הייתה דיווחו של מפקד אוגדה 91 במלחמת לבנון השנייה, על שליטה בבינְת ג'בייל, דיווח שיצר רושם מוטעה שהיה אפשר להסיק ממנו שכוחות צה"ל כבשו את העיירה (Cody & Wilson, 2006).

הטיעון המרכזי

למרות שורה של מסקנות צבאיות הקובעות פעם אחר פעם כי המשגה רלוונטית משפיעה על נכונותם של החיילים להילחם (סא"ל רז, 20011) וכי הבנה שגויה של מושגים עלולה למנוע ממפקדים "לצקת תכנים מעשיים באותם מונחים" (וגמן, 1999, עמ' 91), באופן שיסב "נזק אסטרטגי" (בידץ ואדמסקי, 2014, עמ' 7) ואף לגרום להבנה מוטעית של הפקודה (ליבל, 2021; שרביט, 2019), צה"ל לא התייחס אל המשגה רלוונטית כאל עיקרון אסטרטגי רוב המחקר ההמשגתי התקבע בשדה הלשונאי. בהסתמך על התפיסה הצבאית העדכנית המכירה בכך ש"הוספת עקרונות מלחמה... היא ציווי מקצועי מתבקש בהתאם לשינויים במאפייני המלחמה" (ברעם וטורגן, 2022, עמ' 4) ובעקבות מחקרים המתריעים כי המנהיגות הצבאית אינה מביאה בחשבון את "השפעתה הדרמטית של השפה" (סנדר, 2015, עמ' 49) וכי סופן של המשגות עמומות "לחזור לצבא ולרמטכ"ל כבומרנג" (תמרי, 2016, עמ' 148), בחרנו למקם את המאמר הנוכחי דווקא בשדה הצבאי.

בלב מאמר זה עומדת המטרה הצבאית כפי שהמשיג אותה הרמטכ"ל הנוכחי, רא"ל אביב כוכבי, במסמכי תפיסת ההפעלה לניצחון. תפקידם של מסמכים אלו, המובאים באמצעות השפה, "להתוות עולם מושגים המסייע לפיתוח אסטרטגיות אלו [צה"ל]" (פינקל, 2020ב', עמ' 4). היות וגורמים צבאיים קושרים מפורשות בין "האופן שבו המנהיג או המפקד משתמש בשפה" (צוונג, 2007, עמ' 32) לבין יכולת הלוחמים "להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניהם בעת הלחימה" (שם), מובן שהמשגה רלוונטית מהווה שיקול אסטרטגי בפני עצמו. קשירה זו נסמכת על אסטרטגיות שיח המשפיעות על יצירת כוח, שאותן השתית הסוציולוג האמריקני ג'ון תומפסון (Thompson, 1990) ונשענים על עיקרון אוניברסלי שלפיו האופן שבו מישהו מגדיר 'ניצחון' הוא מהותי לשאלה האם המדינה השיגה ניצחון (Martel, 2011). ומכאן שבהחלטה להמשיג את תפיסת ההפעלה באמצעות המושג 'ניצחון' טמון שיקול אסטרטגי ראשון במעלה, המבטא את יחסי הגומלין שבין המשגת המטרה (קרי, ניצחון) ובין השגתה.

הגדרת מסגרת המחקר ומאפייניה

ממחקריו החלוציים והמקפים של חוקר ההיסטוריה התרבותית של המלחמה המודרנית, ג'יי וינטר (2021), עולה כי מושגי לחימה מושפעים מתהליכים היסטוריים, חברתיים ותרבותיים.  המשמעות היא שאף שהגדרת המטרה הצבאית באמצעות המושג 'ניצחון' היא בבחינת אחד מהאמצעים האסטרטגיים להשגתה, היא לא תמיד הוגדרה באמצעות המושג 'ניצחון'. ואכן, די בבחינת הרצף ההיסטורי המשורטט משנת 1948 על ציר הזמן הישראלי, כדי להיווכח שמושג זה ידע עליות ומורדות הן בצה"ל והן מחוצה לו.

גבולות הגזרה של מאמר זה מתחילים במלחמת לבנון השנייה (יולי 2006) ומסתיימים סמוך לכתיבת שורות אלו (יוני 2022). יריעה זו קצרה מכדי להביא את הסיבות הבינלאומיות והלאומיות שהובילו במרוצת השנים לתמורות ביחס למושג 'ניצחון'. עם זאת, חשוב לציין כי תמורות אלו היוו גורם מרכזי לחוסר הבהירות שדבקה במשך הזמן במושג 'ניצחון' ואף הובילה לבלבול טרמינולוגי בין המושג 'ניצחון' למושגי לחימה אחרים (ברק, 2021).

התחקירים שנערכו לאחר המערכה בלבנון ב־2006 הצביעו על כשלים צבאיים פנים־ארגוניים, ובכלל זה היעדר שפה מושגית משותפת (אלטשולר ואחרים, 2006). גם ועדת וינוגרד הממלכתית שקמה במטרה לחקור את המחדלים שאירעו במלחמת לבנון השנייה וקבעה בדוח שלה כי "[תפיסת ההפעלה] לא הייתה ברורה דיה" התייחסה למושג 'ניצחון'.^[1]

בהקשר זה טענה הוועדה בין היתר כי "ישראל לא תוכל לשרוד באזור הזה ולא תוכל להתקיים בו בשלום או אף ברגיעה, בלי שהיא עצמה, ובסביבתה יאמינו כי צה"ל יכול לנצח" (ועדת וינוגרד, 2008, עמ' 46). מסקנה זו התבססה על ההבנה שערך הניצחון הורחק מערכי הארגון. גם הדרג הפיקודי שביטא ב"מסמכי היסוד הביטחוניים והצבאיים – מהותם ייעודם וארגונם" השקפות דומות, דרש להחזיר את המושג 'ניצחון' לקדמת הבמה (שם, עמ' 371).

למרות המודעות לחשיבות הרבה שבעיגון אסטרטגיה צבאית עדכנית באמצעות המשגה רלוונטית, כל הניסיונות לנסח תפיסת הפעלה עדכנית לצה"ל בעשור העוקב "לא הבשילו לכלל מסמך מתוקף" (סיבוני, 2016, עמ' 46). בעשור העוקב לסיום מלחמת לבנון השנייה הצטיירה ישראל "כמי שהפסידה במלחמה, או לכל הפחות כמי שהחמיצה הזדמנות לניצחון ולא השיגה דבר" (ישראלי, 2016, עמ' 64). מציאות זו גרמה לקיבעון מחשבתי (יעלון, 2017).

קיבעון מחשבתי מוביל לקיבעון המשגתי –ולהפך

קיבעון מחשבתי הוא תופעה מוכרת בהיסטוריה הצבאית הבינלאומית. כך למשל, הוגה הדעות הצבאי היפני טדטקה איקזאקי (Ikezaki, 1930), ממנסחי האסטרטגיה הימית היפנית בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה, הזהיר מקיבעון מחשבתי בצורת "קללת הניצחון" (ביפנית, בתעתיק לאנגלית – Senshobyo) שעלול לפקוד את יפן בעקבות ניצחונות צבאיים יזומים מצידה נגד ארצות הברית (מגידו, 2022).^[2]

גם בעבודת מחקר שכותרתה Victory Disease and the US Army After the Cold War, שנכתבה במסגרת האקדמיה לפיקוד ומטה של הצבא האמריקאי (Allen, 2012), ובחוברת צבאית־מחקרית (Karcher, 2012), המתחקה אחר מקרים שבהם צבאות מנצחים "נופלים קורבן", לתסמונת קללת הניצחון, נקבע כי מקורה של התסמונת בקיבעון מחשבתי (מגידו, 2022).

סרטונים הממחישים את הכשלים של מלחמת לבנון השנייה וכותרות דוגמת "לקראת שיקומו המלא [של צה"ל] מהשפל החמור שהתגלה במלחמת לבנון השנייה" (פישמן, 2007, אצל ישראלי, 2016). הוסיפו למַצֵב את הזיכרון הקולקטיבי של מלחמת לבנון השנייה ככישלון צורב (Astrid, 2017). מציאות זו עיצבה תודעה שקשרה בין המושג 'המלחמה הבאה' למושג 'הכישלון הבא', בבחינת "על חורבות הכישלון נכתבה תורה המנציחה אותו" (וגמן, 2002, עמ' 76). מסרים של בכירי חיזבאללה שצוטטו פעם אחר פעם בתקשורת הישראלית תרמו לכך ש"נרטיב הניצחון של חיזבאללה על ישראל במלחמת לבנון השנייה נותר איתן ושריר לאורך השנים" (ולנסי ושוייצר, 2016, עמ' 102).

כעשור אחר מלחמת לבנון השנייה פורסמו מסמכי "אסטרטגיית צה"ל" (2015). מסמכים אלו, שהוגדרו כ"מצפן להפעלת הכוח ולבניינו" (מסמך אסטרטגיית צה"ל, 2015, עמ' 3), היוו את "תפיסת ההפעלה של צה"ל" (סיבוני, 2016, עמ' 46) ועודכנו כשלוש שנים מאוחר יותר. המסמכים המעודכנים כללו שינויים מהותיים ביחס לאסטרטגיות קודמות, ובכלל זה ביחס למושג 'ניצחון' (אבן ומיכאל, 2016). העובדה שהמושג הופיע במסמך אסטרטגיית צה"ל (2015) שישה עשר פעמים ובמסמך אסטרטגיית צה"ל המעודכן (2018) הצטמצם אזכורו לשבע פעמים בלבד (קרי, כ־55% פחות), מבטאת היטב את המשך התרחקותו מהתודעה הצבאית והציבורית. המשמעות היא שהקיבעון המחשבתי, שתסמיניו דומים לאלו שאפיינו את "סינדרום לבנון" (בן דור, 2019;Mintz & Wayne, 2016), הוביל גם לקיבעון המשָׂגָתי.

מצב זה, שבו מערכת מאבדת מגמישותה המחשבתית או ההמשגתית כתוצאה מקושי להגיב באופן ממשי למפנה קריטי ברצף האירועים, מוגדר בספרות המקצועית כמשבר (צור, 2004). בעיתות משבר מתרחשים שינויים סביבתיים והכרתיים שהוזנחו, הודחקו, הוכחשו או לא זכו לתשומת הלב הדרושה ויצרו מציאות חדשה המחייבת "מפנה קריטי", כלומר דרך התמודדות שונה מזו שהונהגה (שם, עמ' 50).

מבחינה זו אפשר לראות במצבי משבר הזדמנות ליצירת שינויים עקרוניים, שכן ממילא המציאות מחייבת שינוי. ההיסטוריה מלמדת כי לצד עקרונות אסטרטגיים וצווי מלחמה להפעלת הכוח שנוסחו על ידי מצביאים והוגים צבאיים, הועברו מדור לדור ונותרו רלוונטיים עד היום, יש עקרונות שנגרעו בשל חוסר הרלוונטיות שלהם לעידן הנוכחי ומנגד עקרונות חדשים, שנוספו בהתאם לרוח התקופה, צרכי השעה ומאפייניה. כך למשל, "רשימת עקרונות המלחמה בבריטניה שעיצב פולר, נוסחו באופן סופי ב־1929, אך לאחר מלחמת העולם השנייה שינה אותם גנרל לו מונטגומרי. הרשימה הבריטית עודכנה שוב ושוב במהלך השנים, ונכון ל־2011 פורסמה במסמך 'דוקטרינת הביטחון של הממלכה המאוחדת'" (ברעם וטורגן, 2022, עמ' 6).

עם זאת, אופי השינוי תלוי בדפוסי המנהיג. מנהיגים טרנספורמטיביים ינצלו את המשבר להאצת פתרונות יצירתיים שיובילו לשינויים רדיקליים (Leighton, 1965). לעומתם, מנהיגים טרנס־אקטיביים עשויים לספק באותה שעה פתרונות קצרי טווח שיאפשרו התמודדות עם המצב הקיים בלי לזעזע את המערכת באופן שישפיע גם על העתיד (צור, 2004).

בין שמדובר בשינוי מתגמל ובין שבשינוי מעצב, השינויים מתרחשים בעקבות המסרים של המנהיגים. הרטוריקה וההמשגה שהם בוחרים מחדדות את ההבחנה בין טיפוסי המנהיגים; בעוד שמנהיגים טרנספורמטיביים ימשיגו את השינויים לתמורות מן היסוד, המנהיגים הטרנס־אקטיביים ינסו לשכנע את הציבור כי האירוע בשליטה וכי נדרשת המתנה פאסיבית (Pines, 1980).

מאמר זה מבקש, במסגרת גבולות הזמן שהוגדרו לו, להוכיח כי החלטתו של כוכבי להמשיג את תפיסת ההפעלה דווקא באמצעות המושג 'ניצחון', היא החלטה אסטרטגית התואמת את מאפייני המנהיג הטרנספורמטיבי, שיעדיף לנצל את המשבר לטובת שינוי רדיקלי (Leighton, 1965), המוגדר במאמר זה כשינוי אסטרטגי־המשָׂגתי.

הרמטכ"ל כוכבי בכנס פורום ספ"כ, (צילום: דובר צה"ל).

המשגת המטרה (ניצחון) כאמצעי להשגתה: הנחת היסודות

הקביעה שלפיה "אחד מהתפקודים הנדרשים מרמטכ"ל הוא זיהוי מוקדם ככל הניתן של מצב חדש ו'הכרזה' על שינוי כזה תוך כדי התפתחותו, כדי להניע את המערכת הגדולה של צה"ל להתכונן אליו" (פינקל, 2018, עמ' 25) מתארת נאמנה את יריית הפתיחה שנורתה ב־15 בינואר 2019 במטרה לכבוש את הלבבות ואת המוחות. המושג 'ניצחון', שהפציע כאבחת חרב בטקס כניסתו של כוכבי לתפקיד הרמטכ"ל, סימל את תחילת המסע שמטרתו להחזיר מושג זה לקדמת הבמה בישראל, לאחר שתדירות השימוש בו הגיעה לשפל חסר תקדים מאז מלחמת לבנון השנייה.

הקביעה ש"צה"ל הוא צבא הגנה בייעודו אך יוזם והתקפי באופיו וניצחון – כל מהותו" (כוכבי, 15 בינואר 2019), שנוסחה הן בעל פה (בטקס כניסתו של כוכבי לתפקיד) והן בכתב (כחלק מפקודת היום), תואמת את השקפת עולמו הרואה בעקרון הרלוונטיות את "תכלית קיומו של כל ארגון" ואת חוסר הרלוונטיות כ"מצב החמור ביותר שארגון בכלל וארגון צבאי בפרט יכולים להיקלע אליו" (כוכבי, 2021, עמ' 14). התפיסה ש"מצביא צריך בראש ובראשונה להנהיג לעצמו ולאנשיו פיתוח ידע למצב הייחודי שבו נתונה המערכת ולפתח מענה מותאם לקשר החדש" (שם), הניחה כר פורה לכנס את הצמרת הצבאית לשלושה ימים של 'סדנת ניצחון', שבה התבקשו המשתתפים לעצב את המתכון לניצחון (יתח, 21 בספטמבר 2020).

"בתהליך המקיף שהתקיים ב'סדנת הניצחון' חקר הפיקוד הבכיר את רלוונטיות הפעלת הכוח ובניינו, את שיטות הלחימה ואת אמצעי הלחימה שפותחו בצה"ל לאורך השנים ומה נדרש לשנות על מנת להגביר את אפקטיביות הצבא מול צבאות הטרור תחת פונקציית המטרה שהגדיר הרמטכ"ל – ניצחון מובהק במלחמה" (בסיוק ואחרים, 2020, עמ' 262).

תוצרי סדנה זו גובשו לתוכנית רב־שנתית ששמה 'תנופה'. המטרה הבלעדית של שני העקרונות המושתתים בה (מוכנות והשתנות), שיושגו, כך על פי התוכנית, באמצעות קטלניוּת ורב־זרועיוּת, היא לספק לצבא את הניצחון המיוחל שנשחק בשל מאפייני העימותים בעת הנוכחית. שיאם של תהליכי החשיבה האסטרטגיים גובשו לתפיסת ההפעלה לניצחון (אורטל, 2020; פינקל, 2020א). הרעיון המגולם בביטוי 'תפיסת ההפעלה לניצחון' מקפל בתוכו שיקול אסטרטגי־המשגתי רב ערך.

מִסגור תפיסת ההפעלה באמצעות המושג 'ניצחון' משרטט את מפת הדרכים שבין שני המושגים, מדגיש את הקשרים המשותפים שבין המקור (תפיסת ההפעלה) לבין המטרה (ניצחון) ומטשטש את ההבדלים ביניהם (Jia & Smith, 2013). "הצירוף הכבול" (לנדאו, 1971) שנוצר בביטוי 'תפיסת ההפעלה לניצחון' מתפקד כתבנית מחשבתית הקושרת בין מרחבים מנטליים (Mental Spaces) המבוססים על ביטויים ומושגים לשוניים.

מכאן שהקשירה הלשונית מאפשרת להתוות מדיניות רצויה (שקולניקוב, 1971). מרחבים אלו, המצויים באידאולוגיית הגרעין של הארגון, בערכיו, במטרותיו ובחבריו, מקובעים במוחנו. הקשירה המושגית בין המרחבים השונים מייצרת בתודעתנו מבנה מחשבתי חדש (Blended Spaces). מבנה זה אינו רק מבטא את מטרתה של תפיסה ההפעלה (לנצח), אלא גם ממצב אותה בכוונת מכוון כחלק בלתי נפרד מהניצחון (Fauconnier, 1994; Fauconnier & Turner, 2002). בבסיס התהליך הסמנטי־קוגניטיבי המכונה "סובייקטיביזציה של המשמעות" (subjectification of meaning), המנצל את המטען הריגושי הטמון במושג 'ניצחון' לצביעת המשמעות הניטרלית הטמונה במושג 'תפיסת ההפעלה', עומד שיקול אסטרטגי כפול: מצד אחד – לקשור בין הניצחון לתפיסת ההפעלה, מצד אחר – להדיר מתפיסת ההפעלה את כל מה שאינו מתיישב עם המושג 'ניצחון'. אסטרטגיה זו שולטת במִנעד הפרשנויות היכולות לנבוע מתפיסת ההפעלה לניצחון, ובה בעת מרחיקה מהקשירה המושגית קטגוריות מחשבתיות העלולות לאיים עליה (גבריאלי נורי, 2010; סיידון, תשע"א).

המשגת המטרה (ניצחון) כאמצעי להשגתה: הטמעה

"ידע מערכתי בכלל וידע חדש בפרט הם עולם ומלואו, אולם תהא הבשורה אשר תהא, כדי לקשרה לכל החלקים הרלוונטיים בארגון נדרשת עבודת תקשורת והסברה ארוכה, מעמיקה ושיטתית. קבוצת למידה בכירה יכולה לייצר 'יהלומים', אך אם אלה לא ירדו לכל דרגי הארגון, התהליך והידע יהיו חסרי משמעות" (כוכבי, 2021, עמ' 24). לכן, חשובה ככל שתהיה, הקשירה המושגית לכשעצמה אינה מספיקה כדי להתוות את המושג 'ניצחון' כעיקרון אסטרטגי.

הטמעת הקשירה המושגית מחייבת שורה של יוזמות אקטיביות, ביניהן "דפי מפקד, סקירות עומק כתובות, סרטוני וידאו של הרצאות, ימי עיון, 'שולחנות עגולים', השתלמויות, שיחות קצינים פתוחות, ועוד ועוד ועוד" (שם). יתרה מכך, היעדר ניסיון שיטתי בהטמעת המושג 'ניצחון' יכול להצביע לכאורה שמדובר ברעיון נקודתי, ולא בהמשגה אסטרטגית כוללת המבטאת את אידיאולוגיית הגרעין של הארגון (Collins & Porras, 1994).

פרק הזמן הקצר מאז הומשגה תפיסת ההפעלה לניצחון בצה"ל ועד היום משקף תמונה צרה יחסית. עם זאת, כבר בשלב זה ניכר היטב כי הידע משובץ בשורה של פקודות יום של הרמטכ"ל ושגור בפיהם של סוכנים, המדגימים שימוש חוזר ונשנה במושג 'ניצחון' כדי להנחילו. הידע מוטמע גם באמצעות מאמרים מקצועיים, ימי עיון וכנסים, המרחיבים בצורה משמעותית את הפוטנציאל הגלום בלמידה.

יוזמה אקטיבית נוספת להשרשתו המחודשת של המושג 'ניצחון' מובעת במסגרת הענקת "אות מערכה מבצעי", שהענקתו משנת 2020 על ידי הרמטכ"ל וביוזמתו "כביטוי סמלי של הוקרה" מספקת גם היא הזדמנות להנחיל את הבשורה. נוהג חדש שהונהג במעמד טקס הענקת האות, שבו נדרשים הקצינים לחתום על אמנת הקצין, המגדירה את מהותו וחובותיו של הקצין ואף מכילה את הסעיף "אחתור למילוי המשימה, לאור המטרה ולהשגת הניצחון בכל דרך, תוך חתירה למצוינות", מנחיל גם הוא את ערך הניצחון לתרבות הארגונית (אמנת הקצין החדשה בצה"ל). כשנה לאחר סדנת הניצחון התקיימה סדנת "תנופה עד כאן" ובעקבותיה גם כנס "תנופה לקצה ובקצה". מטרת הכינוסים היא להוסיף ולהטמיע בקרב הדרגים הפיקודיים בארגון את תפיסת ההפעלה לניצחון על ידי עדכון בתהליכים ובפרויקטים שבוצעו במסגרת התר"ש בשנת 2020 ולהציג את הכיוונים לשנת 2021.

לבסוף, הידע מוטמע גם במסגרת טקסית. הטקס מסמל התנהלות חברתית המיוצגת ברצף של פעולות סמליות, המתרחשות על פי תכתיב שנקבע מראש. ככזה, הוא מאפשר למארגניו להחדיר סמלים ולהנחיל אידאות וערכים ספציפיים ולתווכם לקהל המשתתף בטקס (טרנר, 2004; Liebman & Don Yehia, 1983; Lukes, 1975).

שורת הדוגמאות שיוצגו להלן נועדו להמחיש את הבניית המציאות הרצויה באמצעות שיח מקדם ניצחון והיא מלמדת יותר מכול שתהליך המשגת המטרה באמצעות המושג 'ניצחון' מקפל בתוכו החלטה אסטרטגית, בעלת תכלית חד־משמעית.^[3]

1. הטמעה באמצעות פקודות יום:

1.1. "[ו]מהדהדת חובתנו ללכת בדרכם וּלהמשיך את משימתם – הגנה, ניצחון בכל עימות או מלחמה, וגישה משׂימתית" (כוכבי, אצל זיתון, 7 במאי, 2019).

1.2. "לצה"ל יש ייעוד וייחוד וכדי לעמוד במשימותיו ולנצח... זה המפתח להיותו צבא העם, זה המפתח לניצחון..." (כוכבי, אצל לוי ובוחבוט, 10 בנובמבר, 2019).

1.3. "זוהי הרוח הייחודית של צה"ל, וזו הרוח שנשבה בשורותיו גם תחת פיקודו של רבין כשהוביל את הצבא לגדול ניצחונותיו במלחמת ששת הימים" (כוכבי, 29 באוקטובר, 2020).

1.4. "התגברנו, ניצחנו וזכינו בעצמאות, אך חלק בלתי נפרד מהניצחון טמון ביכולתנו להמשיך ולזכור" (כוכבי, אצל כהן ולב־טל, 7 באפריל 2021).

1.5. "נרים ראש ונזכור: צה"ל הוא פני הניצחון" (כוכבי, 7 באפריל 2021).

1.6. "נמשיך למלא את ייעודנו – להגן, להתכונן ולנצח" (כוכבי, 13 באפריל 2021).

1.7. "צה״ל הוא צבא הגנה בייעודו, אך יוזם והתקפי באופיו, וניצחון כל מהותו" (כוכבי, 24 במאי 2021).

1.8. "צה"ל הוא פני הניצחון" (כוכבי, 5 באוקטובר, 2021).

2. הטמעה באמצעות סוכנים:

2.1. "אנו נדע [...] לממש את המצופה מאיתנו, ליצור מכפילי כוח בשדה הקרב ולהגיע לניצחון מהיר בכל זירה ולמול כל איום" (בר אצל רוחקס דומבה, 22 ביוני 2020).

2.2. "'גולני' בשבילי זו [...] החתירה למגע ודבקות במשימה עד הניצחון [...] זו החטיבה שתנצח את המלחמה הבאה" (קלפר, 2 באוגוסט 2020).

2.3. "נפעל במקצועיות, בדיוק, באיכות ובנחישות כשאר המבחן הוא האפקטיביות המבצעית המובילה ל'ניצחון'" (פינקלמן, אצל רוחקס דומבה, 15 באוקטובר, 2020).

2.4. "נחתור למגע בכל תנאי עד הניצחון" (לוי, אצל מרום, 19 ביולי 2021).

2.5. "נחתור לניצחון מהיר ומובהק על האויב" (סטריק, אצל מרום, 19 ביולי 2021).

2.6. "...בתקופה האחרונה נעשו שינויים רבים בחיל, במטרה לשפר את המערך הלוחם כך שבכל מפגש יהיה קטלני וינצח" (גולדפוס, אצל מרום, 19 ביולי 2021).

2.7. "אני סומך עלייך שיחד עם המפקדים תמשיכו להוביל את העוצבה לניצחון" (וינטר אצל ברנס, 22 באוגוסט, 2021).

2.8. "ללא אט"ל – לא יוכל צה"ל למלא את משימותיו, להכריע כל אויב, ולחתור אל הניצחון" (ינקו, 24 בנובמבר 2021).

2.9. "הפיקוד הלוגיסטי יניע את צה"ל לכל זירה שיידרש, בכל נתיב או ציר שיבחר ובכל דרך אפקטיבית אשר תתמוך את מוכנות הכוחות וניצחונם, זאת מחויבותי, זאת אחריותנו" (תורג'מן, 24 בנובמבר 2021).

2.10. "אנו נתמרן לאן שנדרש וננצח" (ברעם, 25 בנובמבר 2021).

2.11. "...אני שייך לחבורה זו, שיום יום קמה [...] בבוקר בתודעה שהיום מלחמה, והיא נכונה ומחויבת לניצחון. היא עסוקה בדבר אחד ויחיד – להעמיד כוח מוחץ נוכח פני אויב ותחת אש שינצח באופן מובהק בכל מפגש" (בנג'ו, 25 בנובמבר, 2021).

2.12. "אנחנו רוצים הפעם ניצחון מובהק" (בר, אצל יהושוע ווייס, 22 בדצמבר, 2021).

3. הטמעה במאמרים מקצועיים:

3.1. כותרת מאמר: "תנו למטכ"ל לנצח: המפתח להתמודדות עם איראן נמצא בפיתוח הכוח הטריטוריאלי"  (ידעי ואורטל,22 באוקטובר, 2022).

3.2. מטרת מאמר: "הבהרת מרכזיותה של המהלומה הרב־ממדית בתפיסת הפעולה המתגבשת של צה"ל, וחשיבותה בקיצור משך הלחימה ובהשגת ניצחון ישראלי" (נורקין, 2020, עמ' 229).

3.2. הנחת יסוד של מאמר: "ערך הניצחון במלחמה ניצב במרכז העשייה" (בסיוק ואחרים, 2020, עמ' 257).

3.3. טענה מרכזית במאמר: "הקמת עוצבת הקומנדו לפני חמש שנים הוסיפה כלי מבצעי בארגז הכלים של צה"ל... [ש]תוכל להוות רכיב משמעותי בניצחון המיוחל" (בלוט, 2021, עמ' 73).

3.4. סיכום מאמר: "זאת בדיוק התפיסה שעמדה בבסיס רף פצ"ן – להטיל את הכוחות לשדה שידמה להם את האתגר המבצעי שיפגשו בלחימה בלבנון, לבחון את כשירותם לעמוד בו ולסגור את הפערים במוכנות עוד לפני הלחימה, שכן זוהי העת לחשל את הניצחון, עד אליה" (ברעם ופרל פינקל, 2021, עמ' 15).

4. הטמעה בימי עיון ובכנסים:

4.1. "היעד המרכזי של צבא, מעבר להגנה, הוא לעסוק מבוקר ועד ערב בשיטות שמשכללות את היכולת להשיג ניצחון ובפרק זמן קצר יותר" (כוכבי, 25 בדצמבר 2019).

4.2. "... העצמאות והניצחון שלובים זה בזה. הניצחון שהביא לנו בראשית קיומנו כמדינה את העצמאות ועצמאותנו עלי הימים היא זו שתביא את הניצחון" (שרביט, 28 ביולי 2021).

4.3. "תיאום הציפיות בין צה״ל לבין העם הוא מרכיב ראשון בניצחון" (טולדנו, 24 בנובמבר 2021).

5. הטמעה במסגרת הוקרה:

5.1. "עלינו לראות בניצחון ערך, עלינו לראות בו מצפן המכוון אותנו כל העת ובכל נושא – בפעילות המבצעית ובאימונים, בשגרה ובחירום, בעורף ובחזית. ערך הניצחון איננו מונח ששייך למלחמות בלבד. הוא חלק מהותי מזהות החייל ומפעולת יחידה יום־יום" (כוכבי, אצל זקן, 21  בדצמבר 2020).

5.2. ״יחידות המילואים נמצאות בכל אוגדות ההתקפה, ובכל אוגדות החזית, ומהוות חלק בלתי נפרד מיכולתו של צה״ל להכריע ולהבטיח ניצחון במערכה הבאה" (כוכבי, 3 במאי 2021).

6. הטמעה במסגרת טקסית:

6.1. "מבחננו העליון הוא השגת התוצאה הרצויה וניצחון" (כוכבי, אצל הומינר, 12 באוקטובר, 2021).

6.2. "זכות גדולה לכם, היו גאים בהיותכם כוח מגן ערכי האוחז בעוז נתיבי ימים לביצור עצמאות העם והארץ ולהבטחת ניצחון ישראל" (שרביט, 30 באוגוסט 2021).

6.3. "... כשנדרש להפעיל את התמרון, כמו בתוכניות המלחמה הכוללות, הוא יחדור לשטח האויב בעוצמה כדי להביא לניצחון מובהק..." (כוכבי, 12 באוקטובר 2021).

6.4. "אח"י ניצחון – היא כלי מלחמה ימי מהמשוכללים והעוצמתיים שיש בעולם, אמל"ח חדש ומודרני המבטא יותר מכל שני ערכים מרכזיים שחרתנו על דגלנו – ערך הניצחון וערך ההשתנות. ייעודו המרכזי של צה״ל הוא לנצח במלחמה ועלינו לעשות זאת בתוצאה המובהקת ביותר, בזמן הקצר ביותר ובמחיר הנמוך ביותר; זהו היעד שהצבנו לעצמנו כאשר פיתחנו את ׳תפיסת ההפעלה לניצחון׳״ (כוכבי, אצל רוחקס דומבה, 31 באוגוסט 2021).

6.5. "גדוד נצח יהודה ערוך ומוכן לכל משימה שיידרש, ומטרה אחת לנגד עינינו – ניצחון, בכל מפגש עם אויב. נעלה, נלחם וננצח" (שבח, 28 בנובמבר, 2021).

סיכום ומסקנות

"הצורך לבחור בתמהיל הנכון של עקרונות המלחמה בעת לחימה והצורך לממש עקרונות מופשטים הופכים את המקצוע הצבאי לאומנות ודורשים מהמפקדים להיות אמני מלחמה כדי לנצח את אויביהם" (ברעם וטורגן, 2022, עמ' 5). אולם במשך שנים ארוכות ההמשגה נעדרה מהתמהיל. כתוצאה מכך, ההמשגה לא היוותה כלי ממשי להתוויית אסטרטגיית צה"ל ולא השפיעה באופן ישיר על עיצוב תפיסת הביטחון הצבאית. מאמר זה, שהתחקה אחר התופעה על ציר הזמן הישראלי מאז 2006 ועד לכתיבת שורות אלו, זיהה תפנית משמעותית שחלה עם כניסתו של כוכבי לתפקיד הרמטכ"לות בינואר 2019.

בהדגמת המשמעויות הרטוריות וההשלכות התודעתיות העומדות מאחורי ההחלטה של אדריכלי תפיסת ההפעלה להצמיד את המושג 'ניצחון' לתפיסת ההפעלה כ"מתווה קונקרטי לפעולה בעבור צה"ל" (כוכבי, 2020, עמ' 10), ביקש המאמר להוכיח את טענתו, לפיה בהמשגה רלוונטית טמון שיקול אסטרטגי רב ערך.מסקנת המאמר היא כי על מנת למקסם את המטרה הצבאית (ניצחון) על צה"ל להכיר בכך שבכוחה של תפיסת הפעלה צבאית לצמצם או להרחיב אסטרטגיות צבאיות באמצעות המשגה רלוונטית. מסקנה זו מחייבת את הדורות הבאים של ההנהגה הצה"לית לאמץ את היוזמה עליה חתום הרמטכ"ל ה־22 ולהעמיד את ההמשגה הרטורית בשורה אחת עם יתר העקרונות האסטרטגיים העומדים במרכזה של כל תפיסת הפעלה צבאית.

תודה והערכה לתא"ל (מיל.) ד"ר מאיר פינקל על הערותיו המלומדות שתרמו תרומה משמעותית לגיבוש המאמר לצורתו הסופית.

הערות שוליים:

^[1] בהקשר זה יש לציין כי חוסר הבהירות המושגית השתקף גם במסגרת ועדת וינוגרד הממלכתית, שלאורך הדוח השתמשה מעל 60 פעם במושג 'ניצחון', בלי שהגדירה אותו ולו פעם אחת במסגרת הדוח ובלי שהיה ברור שכל הנוגעים בדבר מפרשים את המושג באותו אופן (ברק, 2021).

^[2] עידו מגידו (2022) מתרגם את המונח ל"קללת ניצחון", גבריאלי נורי (2014) מתרגמת ל"נקמת ניצחון", ויש גם מי שמתרגם ל"מגפת הניצחון" או ל"מחלת הניצחון".

^[3] ההדגשות אינן מופיעות במקור. מטרתן למקד את תשומת הלב לעבר השימוש במושג 'ניצחון', ובכך להמחיש את ההטמעה המושגית בארגון.

רשימת מקורות:

• אבן, שמואל ומיכאל, קובי (2016). "אסטרטגיית צה"ל' בממד הזמן". בתוך: מאיר אלרן, גבי סיבוני וקובי מיכאל (עורכים). אסטרטגיית צה"ל בראי הביטחון הלאומי. המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב, עמ' 45־54.
• אורטל, ערן (אוקטובר 2020). "פתח דבר". בין הקטבים, גיליון 28־30, עמ' 12־
• אלטשולר, אלכס, אבן, שמואל, אלרן, מאיר ושחם, יונתן (2016). "החזית האזרחית בישראל עשור לאחר מלחמת לבנון השנייה: מה נשתנה?" בתוך: אודי דקל, גבי סיבוני ועומר עינב (עורכים). העשור השקט: מלחמת לבנון השנייה ותוצאותיה, 2006־2016. המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב, עמ' 53־62.
• בידץ, יוסי ואדמסקי, דימה (2014). "התפתחות הגישה הישראלית להרתעה – דיון ביקורתי בהיבטיה התיאורטיים והפרקטיים". עשתונות, גיליון 8, עמ' 7־43. המכללה לביטחון לאומי.
• בלוט, אבי (2021). "קומנדו – מאז ולתמיד". בין הקטבים, גיליון 31־32, עמ' 73־92.
• בן־גוריון, דוד (1971). יחוד ויעוד. מערכות.
• בן דור, ישראל (2019). "לבנון איננה 'משולש ברמודה' – מהו 'סינדרום לבנון' וכיצד ראוי להתמודד עימו". בין הקטבים, גיליון 22־23, עמ' 201־226.
• בנג'ו, יעקב (25 בנובמבר 2021). "דברים שנשא בטקס חילופי מפקד מערך התמרון והגיס הצפוני". אתר צה"ל.
• בסיוק, עודד, פכט, איל, מינקה, הדס, יונה, חיים וגואטה, אביעד (2020). "מעצבים עשור – מתכננים תר"ש מה נשתנה ב'תנופה'". בין הקטבים, גיליון 28־30, עמ' 270־257.
• ברנס, שמחה (22 באוגוסט 2021). "המפקד הסרוג של חטיבת הקומנדו נפרד". אתר כיפה.
• ברעם, אמיר (25 בנובמבר 2021). "דברים שנשא בטקס חילופי מפקד מערך התמרון והגיס הצפוני". אתר צה"ל.
• ברעם, אמיר וטורגן, שגיא (2022). "אומנות הקִדמה היא שימור של סדר במהלך שינוי". מערכות, גיליון 493, עמ' 11־4.
• ברעם, אמיר ופרל פינקל, גל (2021). "רף פצ"ן – לחשל את החרב". מערכות, גיליון 491, עמ' 15־8.
• ברק, אור (2021). "מ'הכרעה' ל'ניצחון': התרת הבלבול בטרמינולוגיה הצבאית בישראל". עדכן אסטרטגי, כרך 24 גיליון 2, עמ' 16־29.
• גבריאלי נורי, דליה (2010). "'השלום ינצח את כל אויבינו': על הטשטוש הסמנטי שבין 'שלום' ל'מלחמה' בשיח הפוליטי". עיונים בשפה ובחברה, כרך 3 גיליון 2, עמ' 166־179.
• גבריאלי נורי, דליה (2014). נקמת הניצחון. המכון למחקר ע"ש טרומן למען קידום השלום באוניברסיטה העברית ירושלים.
• הומינר, אלעד, (12 באוקטובר, 2021). "אביב כוכבי: "מבחננו העליון הוא השגת התוצאה הרצויה וניצחון". אתר כיפה.
• הלוי, הרצי (2019). "הגנה רב־ממדית". בין הקטבים, גיליון 28־30, עמ' 241־254.
• וגמן, יהודה (2002). "מלכוד העימות המוגבל". מערכות, גיליון 385, עמ' 77־68.
• וינטר, ג'יי (2021). המלחמה מעבר למילים: שפות של זיכרון ממלחמת העולם הראשונה ועד ימינו. תרגום: איילת סקסטין. למדא – האוניברסיטה הפתוחה.
• ולנסי, כרמית ושוייצר, יורם (2016). "תפיסת ההרתעה של חיזבאללה כלפי ישראל על פי נאומי נצראללה: ממלחמת לבנון השנייה ועד היום". בתוך: אודי דקל, גבי סיבוני ועומר עינב (עורכים). העשור השקט: מלחמת לבנון השנייה ותוצאותיה: 2006־2016. מזכר 161. המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב, עמ' 101־112.
• ועדת וינוגרד (אפריל 2007). מלחמת לבנון השנייה: דין וחשבון חלקי. הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006. אתר מכון ראות.
• ועדת וינוגרד (ינואר 2008). מלחמת לבנון השנייה: דין וחשבון סופי, כרך א'. הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006. אתר מכון ראות.
• זיתון, יואב (7 במאי 2019). "איגרת הרמטכ"ל ליום הזיכרון: 'אנו מרכינים ראש וזוכרים'". Ynet.
• זקן, דני (21 בדצמבר 2020). "הרמטכ"ל כוכבי: "אם איראן ושותפיה יתקפו, צה"ל יתקוף בעוצמה". גלובס.
• טולדנו, אליעזר (24 בנובמבר 2021). דברים שנשא בכנס "ביטחון לאומי ודמוקרטיה" שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה. אוחזר מתוך:
• https://www.idi.org.il/events/36583
• טרנר, ויקטור (2004). התהליך הטקסי: מבנה ואנטי־מבנה. רסלינג.
• ידעי, תמיר ואורטל, ערן (22 באוקטובר 2022). "תנו למטכ"ל לנצח: המפתח להתמודדות עם איראן נמצא בפיתוח הכוח הטריטוריאלי". בין הקטבים, גיליון 39.
• יהושוע, יוסי ווייס, ראובן (22 בדצמבר 2021). "מפקד חיל האוויר הנכנס: 'בלבנון השלישית תהיה עוצמה שחיזבאללה לא יודע לדמיין". Ynet.
• ינקו, מישל (24 בנובמבר 2021). "דברים שנשא בטקס לכניסתו לתפקיד ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה". אתר צה"ל.
• יעלון, משה (2017). "מלחמת ששת הימים: הניצחון שהביא לקיבעון". בתוך :גבי סיבוני, קובי מיכאל וענת קורץ (עורכים), שישה ימים וחמישים שנה. המכון למחקרי בטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב, עמ' 97־104.
• ישראלי, ציפי (2016). "'ניצחנו או הפסדנו?': השיח התקשורתי בישראל על מלחמת לבנון השנייה, 2006־2016". בתוך: אודי דקל, גבי סיבוני ועומר עינב (עורכים). העשור השקט: מלחמת לבנון השנייה ותוצאותיה: 2006־2016. המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב, עמ' 63־73.
• יתח, ינון שלום (21 בספטמבר 2020). "רשימת המנצחים המלאה באליפות צה"ל בקליעה". אתר צה"ל.
• כהן, משה ולב־רם, טל, (7 באפריל 2021). "הרמטכ"ל כוכבי: 'התגברנו, ניצחנו וזכינו בעצמאות'". מעריב.
• כוכבי, אביב (25 בדצמבר 2019). "דברים שנשא בכנס "צה"ל והחברה הישראלית" ע"ש רא"ל אמנון ליפקין־שחק". אתר צה"ל.
• כוכבי, אביב (2020). "הקדמת הרמטכ"ל". בין הקטבים, גיליון 28־30, עמ' 7־11.
• כוכבי, אביב (2021). "להיות מצביא". בין הקטבים, גיליון 33, עמ' 13־27.
• כוכבי, אביב (29 באוקטובר 2020). "פקודת יום מטעם הרמטכ"ל ליום הזיכרון לזכר יצחק רבין". אתר צה"ל.
• כוכבי, אביב (5 באוקטובר 2021). "פקודת יום מטעם הרמטכ"ל יום הזיכרון לשואה". אתר צה"ל.
• כוכבי, אביב (7 באפריל 2021). "פקודת הרמטכ"ל ליום הזיכרון לשואה ולגבורה". אתר צה"ל.
• כוכבי, אביב (13 באפריל 2021). "פקודת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה". אתר צה"ל.
• כוכבי, אביב (3 במאי 2021). דברים שנשא בטקס הענקת תעודות הצטיינות לקצינים, נגדים וחיילים במערך המילואים. אוחזר מתוך:
• https://www.0404.co.il/?p=746613
• כוכבי, אביב (24 במאי 2021). "פקודת יום סיום מבצע שומר החומות". אתר צה"ל.
• כוכבי, אביב (27 ביולי 2021). דברים שנשא בטקס לרגל אח"י לניצחון". אתר צה"ל.
• כוכבי, אביב (12 באוקטובר 2021). "דברים שנשא בטקס חילופי תפקיד זרוע היבשה". אוחזר מתוך:
• https://twitter.com/idfonline/status/1447943185381134352
• לוי, לירן ובוחבוט, אמיר (10 בנובמבר 2019). "'להותיר את המחלוקות בחוץ': דברי הרמטכ"ל לרגל יום הזיכרון ליצחק רבין". וואלה!.
• ליבל, סיני (2021). "בין פקודת מבצע לפקודת משימה מנהלתית – החשיבות שבהסדרת פורמט". מערכות, גיליון 66־67, עמ' 490.
• מגידו, עודד (2022). "קללת הניצחון". במה להיסטוריה צבאית. אוחזר מתוך:
• http://www.mh־stage.com/?p=1702
• מערכת (8 ביוני 2021). "אמנת הקצין החדשה בצה"ל". אתר צה"ל.
• מרום, אורי (19 ביולי 2021). "תא"ל גיא לוי נכנס לתפקידו כקצין חיל הרגלים והצנחנים הראשי". אתר חדשות מבזק לייב.
• נורקין, עמיקם (2020). "מהלומה רב־ממדית בתפיסת הניצחון". בין הקטבים, גיליון 28־30, עמ' 229־239.
• ניר, עידן (2019). "איכות היא שם המשחק ייעול פקודת המבצע". מערכות, גיליון 484, עמ' 66־69.
• סיבוני, גבי (2009). "מלחמה וניצחון". צבא ואסטרטגיה, כרך 1 גיליון 3, עמ' 41־
• סיבוני, גבי (2016). "לקחי צה״ל ממלחמת לבנון השנייה ויישומם". בתוך: אודי דקל, גבי סיבוני ועומר עינב (עורכים). העשור השקט: מלחמת לבנון השנייה ותוצאותיה: 2006־2016. מזכר 161. המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב, עמ' 45־52.
• סיידון, ורד (תשע"א). "על הזיקה שבין הרגש בלשון המקרא: עיון תחבירי־סמנטי בפועל 'חשב'". לשוננו, גיליון ע"ג, עמ' 7־25.
• סנדר, עמיר (2015). "לכודים בשפה: על הגלוי ועל הסמוי בשפה הצבאית". מערכות, גיליון 461, עמ' 44־49.
• פינקל, מאיר (2018). הרמטכ"ל. מודן ומערכות.
• פינקל, מאיר (2020א). "עליונות בצה"ל – הצעה לגישה אינטגרטיבית". בין הקטבים, גיליון 28־30, עמ' 29־37.
• פינקל, מאיר (2020ב). ״אסטרטגיית צה״ל" – ניתוח המסמכים משנת 2002 עד 2018 – מה הם מלמדים על הרמטכ״לים ועל צה״ל?". עדכן אסטרטגי, כרך 23 גיליון 4, עמ' 3־13.
• צוונג, אביבה (2007). "נאומי הניעה לעידוד רוח הלחימה: מהעת העתיקה ועד מלחמות ישראל". מערכות, גיליון 416, עמ' 32־28.
• צור, נדיר (2004). רטוריקה פוליטית: מנהיגים ישראלים במצבי לחץ. הקיבוץ המאוחד.
• צור, נדיר (2010). "כיצד דשדש צה"ל במלחמת הנחילים הראשונה: אוצר המילים של מלחמת לבנון השנייה". חלקת לשון, גיליון 41, עמ' 85־105.
• קובר, אבי (2017). "מודל המלחמה של 1967: מפנים ואתגרים". בתוך: גבי סיבוני, קובי מיכאל וענת קורץ (עורכים). שישה ימים וחמישים שנה. המכון למחקרי בטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב, עמ' 211־221.
• קלפר, שי (2 באוגוסט 2020). "דברים שנשא בטקס סיום תפקידו כמפקד חטיבת גולני". אתר צה"ל.
• רוזנאי, יניב (2012). "כשהמחוקק אומר 'דג' – למה הוא מתכוון? על חשיבותן של ההגדרות בחקיקה". עיונים בשפה וחברה, כרך 5 גיליון 1־2, עמ' 106־127.
• רוחקס דומבה, עמי (15 באוקטובר, 2020). "ראש חטיבת מבצעים חדש: תת־אלוף ירון פינקלמן". ישראל דיפנס.
• רוחקס דומבה, עמי (22 ביוני 2021). "'הרמטכ"ל: "הגרעין האיראני אינו האיום היחידי. איראן מחזיקה גם בנשק קונבנציאונלי'". ישראל דיפנס.
• רוחקס דומבה, עמי (31 באוגוסט 2021). "האסדות בטוחות: אח״י ״ניצחון״ הגיעה לישראל". ישראל דיפנס.
• סא"ל רז (2001). "השפה המסוכנת של העימות המוגבל". מערכות, גיליון 380־381, עמ' 54־55.
• שבח, מתי (28 בנובמבר 2021). "מג"ד נצח יהודה בטור מיוחד: אנחנו המכבים של ימינו". אתר כיפה.
• שקולניקוב, שמואל (1971). "לניסוח מחדש של בעיית השדה והמעתקים הסמנטיים". לשוננו, כרך 35 גיליון 3־4, 254־271.
• שרביט, אריה (2019). "פקודות, הוראות ונהלים לתורת לחימה – הבט"ש כמקרה בוחן". בין הקטבים, גיליון 19, עמ' 101־118.
• שרביט, אליהו (28 ביולי 2021). "דברים שנשא בטקס אח"י לניצחון". אוחזר מתוך:
• https://navy.idf.il/Article/5507
• שרביט, אליהו (30 באוגוסט 2021). "דברים שנשא בטקס אח"י לניצחון". אתר חמ"ל.
• תורג'מן, איציק (24 בנובמבר 2021). "דברים שנשא בטקס לכניסתו לתפקיד ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה". אתר צה"ל.
• תמרי, דב (2016). "האם מדובר במסמך אסטרטגי והאם יש לצה"ל אחריות חברתית?". בתוך: מאיר אלרן, גבי סיבוני, קובי מיכאל (עורכים). "אסטרטגיית צה"ל" בראי הביטחון הלאומי. המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב, עמ' 147־153.

• Allen, John W. (2012). Victory disease and the US army after the cold war. Biblio Scholar books.
• Bacchi, Carol (2004). Policy and discourse: Challenging the construction of affirmative action as preferential treatment, Journal of European Public Policy, 11(1), pp. 128־
• Braverman, Harry (1974). Labor and monopoly capital: The degradation of work in the twentieth century. Monthly Review Press.
• Cody, E., and Wilson, S. (2006). Israelis, Hezbollah keep up attacks. Washington 24 Post Foreign Service, July 28. Retrieved from:
• http://www.washingtonpost.com/wp־dyn/content/ article/2006/07/27/AR2006072700714.html
• Collins, James C., and Porras, Jerry I. (1994). Built to last: Successful habits of visionary companies. Harper Collins Publishing.
• Conger, Jay. A., and Kanungo, Rabindra N. (1987). Towards a behavioral theory of charismatic leadership in organizational setting. The Academy of Management Review, 12(4), pp. 637־ Retrieved from:
• https://doi.org/10.5465/amr.1987.4306715
• Fairclough, Norman (1992). Discourse and social change. Polity Press.
• Fauconnier, Gilles (1994). Mental spaces: Aspects of meaning constructions in natural language. Cambridge University Press.
• Fauconnier, Gilles, and Turner, Mark (2002). The way we think: Conceptual blending and the mind's hidden complexities. Basic Books.
• Jia, Lile, Smith, and Eliot R. (2013). Distance makes the metaphor grow stronger: A psychological distance model of metaphor use. Journal of Experimental Social Psychology, 49(3), pp. 492־
• Karcher, Timothy (2012). Understanding the victory disease, from the Little Bighorn to Mogadishu. Global war on terrorism. Occasional paper 3. Combat studies institute. Create Space Independent Publishing Platform.
• Leighton, A. H. (1965). Leadership in a stress situation. In A. W. Gouldner (Ed.), Studies in Leadership. Russell & Russell, pp. 605־
• Liebman, Charles S., and Don־Yehia, Eliezer (1983). Civil religion in Israel: Traditional Judaism and political culture in the Jewish state. University California Press.
• Locke,Edwin (1968). Toward a theory of task motivation and incentives. Organizational Behavior and Human Performance, 3(2), pp. 157־189. Retrieved from:
• https://doi.org/10.1016/0030־5073(68)90004־4
• Martel, William C. (2011). Victory in scholarship on strategy and war. Cambridge Review of International Affairs, 24(3), pp. 513־ Retrieved from: https://doi.org/10.1080/09557571.2011.617356
• Mintz, Alex, and Wayne, Carly (2016). The polythink syndrome: U.S. foreign policy decisions on 9/11, Afghanistan, Iraq, Iran, Syria and ISIS. Stanford University Press.
• Warren, Bennis, and Nanus, Burt (1985). Leaders: The strategies for taking charge. Harper & Row.
• Pines, M. (1980). Psychological hardiness. In Psychology Today, 14(2), pp. 38־
• Scott, W. Richard (1987). Organizations: Rational, natural and open systems. Prentice־Hall, Englewood Cliffs.