המלצות חוקרי דדו לרגל חודש הספר

פורסם לראשונה ביוני 2022.

תא"ל ערן אורטל, מפקד מרכז דדו:

תסתכלו עליהם ותראו אותנו

הספר "מלחמה משלו" מאת פרופסור אורי בר־יוסף (הוצאת כנרת זמורה־דביר, 2021) הוא מרתק וקונטרוברסלי כאחד. הוא עוקב אחר אחד הסיפורים הגדולים של מלחמת יום הכיפורים – סיפור התרומה השולית יחסית של חיל־האוויר למאמצי הבלימה והמתקפה של צה"ל, פערי הציפיות טרם המלחמה ופערי התפיסות שהתגלעו בין מפקד חיל האוויר והרמטכ"ל במהלכה.

גם בלי להכריע בדיון הער שהתעורר בעקבות הספר, בין המסנגרים והמקטרגים על מפקד חיל־האוויר במלחמה האלוף בני פלד, הספר מאפשר לנו מראה חשובה ומעשית לבחינת עצמנו, צה"ל, גם בעידן הנוכחי.

כאז כן היום נשען צה"ל באופן דרמטי על עוצמתו האווירית. כמו אז גם כיום חלק ניכר מההשקעה בבניין הכוח מופנית לחיזוק יכולות המודיעין והתקיפה מהאוויר. כאז, גם היום, הנסיבות האופרטיביות השתנו מהותית. ב־1973 היו אלה טילי קרקע־אוויר שהחליפו את איום חילות האוויר הערביים. היום אלה הטילים, הרקטות וכלי־הטיס הבלתי־מאוישים שהפכו לאיום העיקרי. הספר מחייב אותנו לדיון במידת התלות שאנו מקיימים בכוח האווירי, ובהנחות היסוד הסמויות שלנו. הוא מאפשר לנו לעשות זאת על בסיס תמלילים, נתונים כמותיים וכתיבה בהירה וחדה של בר־יוסף.

(ספרו של תא"ל אורטל, "המלחמה שלפני", על סיפור ההשתנות של צה"ל, יצא לכבוד חודש הספר לחנויות הספרים)

סא"ל (מיל.) ד״ר משה אלבו, חוקר בכיר במרכז דדו:

הספר "גשרי הכלכלה – ההזדמנויות החדשות במזרח התיכון" מאת אייל השקס, הוא ספר מרתק הכתוב בצורה קולחת ובהירה המציג תזה אופטימית הטוענת שמדינות ערב רוצות בקשר עם ישראל לא כי הן אוהבות את ישראל (הן לא), אלא כי הן אוהבות את עצמן, ונוכח היקף בעיות היסוד הגוברות עימן הן מתמודדות (עוני, אבטלה, טרור, גרעון וחוב חיצוני, דמוגרפיה לא נשלטת ועוד), ישראל נתפסת לראשונה כפתרון ולא כבעיה לאזור. הספר מציג מודל ייחודי לקידום גשרים אמיתיים עם מדינות האזור המבוססים על אינטרסים משותפים שיכולים אף להביא להישגים גיאופוליטיים ממשיים. במסגרת זאת הספר מציג את פוטנציאל השת"פ האנרגטי, את דרך הבשמים החדשה, עיר העתיד הסעודית "NEOM" והקשר לישראל ועוד. מומלץ בחום.

אל"ם (מיל.) עינת גפנר־גולדשטיין, חוקרת בכירה במרכז דדו:

הספר "Putin's Playbook: Russia's Secret Plan to Defeat America" מאת רבקה קופלר, מומחית למודיעין ארה"ב ילידת רוסיה, ששימשה כמומחית לדוקטרינה ואסטרטגיה רוסית בסוכנות הביון הביטחונית. בעבודה עם ה־DIA והשירות החשאי הלאומי של ה־CIA, היא הובילה צוותים "אדומים" במהלך משחקי מלחמה וייעצה לבכירים בפנטגון. ספרה עוסק בתוכניתו ארוכת הטווח של פוטין ־ להחליש ולהכניע את ארצות הברית, תוך שהוא מתכונן למלחמה שלדעתו היא בלתי נמנעת.

המטרה העיקרית של פוטין היא לערער את עליונותה של ארה"ב, להוציאה מאיזון ואם יהיה הכרחי גם – להביסה צבאית, והוא בונה את ה־master plan לכך כבר 20 שנה, לרבות פיתוח שני כלים מרכזיים בעשור האחרון ־ סייבר וטילים בליסטיים גרעיניים.

לטענתה פוטין רואה באסטרטגיה זו של רוסיה אסטרטגיה הגנתית, שכן, רצועת המדינות הגובלת ברוסיה באירו־אסיה הינה קריטית לביטחון רוסיה ועליה להישאר נקייה מהשפעה אמריקאית. היא חוזרת וממחישה כיצד הממשל האמריקאי אינו מבין את האסטרטגיה המתהווה של פוטין ומתעלם לחלוטין מהאיתותים המספרים את התהוות האיום הרוסי.

סא״ל ד"ר איתי חימיניס, ראש ענף פיתוח ידע במרכז דדו:

"נשק גרעיני ומדיניות חוץ" מאת מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, פרופסור הנרי קיסינג'ר. זהו ספרו השני של קיסינג'ר והוא מבוסס על עבודת צוות חשיבה שהוביל קיסינג'ר במועצה האמריקנית ליחסי חוץ. הספר עוסק במספר שאלות וסוגיות שכולן רלוונטיות לימינו. במוקד – כיצד מפעילים כוח צבאי באופן שמצד אחד ירתיע ובמידת הצורך יפגע באויבנו ומצד שני נמנעים מהסלמה לא רצויה.

שאלה זו הפכה להיות חשובה מבעבר בעת כתיבת הספר לנוכח החשש מעימות גרעיני בין מעצמתי שיפרוץ על רקע עימות מקומי היכן שהוא בעולם. התשובות שמספק קיסינג'ר לשאלה זו חשובות ורלוונטיות גם בהקשר העימות בין ישראל לאיראן, בין אם ייחתם הסכם גרעין נוסף ובין אם לא.

שאלה חשובה נוספת שנשאלת בספר ובעלת רלוונטיות לימים אלה כיצד ניתן לתרגם את מדיניות הפעלת הכוח בה עסקנו בשאלה הקודמת לתוכנית בניין כוח בנסיבות בהן כל זרוע נלחמת לקבל משאבים רבים יותר עבור כלי נשק גדולים וקטלניים יותר. קורא חלק זה של הספר עוד עשוי לחשוב שהוא נמצא באחד מדיוני התר"ש בצה"ל.

תא"ל (מיל.) ד"ר מאיר פינקל, ראש תחום המחקר במרכז דדו:

ספרו של ההיסטוריון האמריקני רוברט דווטי "The Seeds of Disaster" מתאר את תהליכי הלמידה של הצרפתים והגרמנים ממלחמת העולם הראשונה ויישומם בואכה השנייה. כרמ"ח תו"ל תפיסות במז"י אחרי מלחמת לבנון השניה הוא המחיש לי עד כמה העשייה בימות שלום בתחומים אלו, מעצבת את התנאים להצלחה או כשלון בשדה הקרב של המלחמה הבאה.

אל"ם (מיל.) דביר פלג, חוקר במרכז דדו:

אני ממליץ בחום על הספר ״טילים על ישראל״ של אל"מ (מיל.) ד"ר שמעון גולן. הספר שעוסק בקבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית במלחמת המפרץ הראשונה, הוא מהספרים הבודדים שעוסקים במלחמה חשובה זאת. חשיבות המלחמה היא בכך שאיתגרה את תפיסת הביטחון הישראלית בצורה הדרמטית ביותר והביאה את ישראל לנקוט באסטרטגיה של הבלגה, נוכח אי מוכנותה לאתגר של מלחמה נגד מדינה במעגל השני המממשת את איום ירי הטק״ק. הספר עוסק בקבלת ההחלטות של ההנהגה האסטרטגית של ישראל אשר מצאה עצמה נטולת הרתעה, עם התרעה שנמדדת בדקות, וללא יכולת הכרעה. הנושאים בהם עוסק גולן רלוונטיים גם לעצם ימים אלו שכן אותו איום הלך והתרחב, ישראל מתמודדת עם בסיסי טמ״ר (טילים, מוטסים ורקטות) שנבנו על גבולותיה וברחבי המזה״ת ואיום ממעגלים רחוקים אף התעצם. למרות שגם ישראל התקדמה רבות מאז שנות התשעים, היא הקימה מערך הגנ״א מתקדם, את פיקוד העורף והצטיידה ביכולת לוויינות ואף פועלת כנגד איומי הטמ״ר הקורא עשוי למצוא עצמו נתרם בהבנת השיקולים האסטרטגיים הכרוכים במלחמות החדשות מהסוג הזה.

דנה פרייזלר־סווירי, חוקרת בכירה במרכז דדו:

הספר " NL ARMS Netherlands Annual Review of Military Studies 2020" שערכו פרנס אוסינגה וטים סוויג'ס, שיצא לאחרונה, הוא אסופת מאמרים שדנה בשאלה מהי הרתעה בימינו, מהזווית התרבותית לאומית. הספר מביא תמונת מצב מרתקת על השינוי שחל בתיאורית ההרתעה מאז המלחמה הקרה ועד לימינו, וגם על ההבדלים המהותיים בין ההרתעה הרוסית, הסינית והאיראנית ועד כמה הן שונות מההבנות בנוגע להרתעה במערב. מי שהיה קורא את הספר בזמן, כלל לא היה מופתע מהמלחמה באוקראינה. בין הכותבים גם שני חוקרים ישראלים, ד"ר איתן שמיר ופרופסור דימה אדמסקי. מומלץ, לחובבי הז׳אנר.

גל פרל פינקל, חוקר במרכז דדו:

אני ממליץ על הספר המצוין "אות קריאה "כאוס"" (הוצאת מודן ומשרד הביטחון, 2022), שכתב גנרל הנחתים בדימוס ומזכיר ההגנה האמריקני לשעבר, ג'ים מאטיס. זהו ספרו של מפקד קרבי מעולה שהשכיל לשלב בו תובנות מן המסד הטקטי ועד לטפח האסטרטגי, בנוסף ללקחים על מנהיגות, פיקוד והובלת אנשים.

מאטיס הוא מפקד חושב ולומד, ומהקריאה בספר ניכר הדגש שהוא שם, בדומה לגנרל פאטון בשעתו, על חובת המפקד לקרוא וללמוד היסטוריה צבאית, והרבה. "כל מפקד שטוען כי "הוא עסוק מדי מכדי לקרוא" הולך למלא שקים בגופות חייליו, תוך שהוא לומד לפקד בדרך הקשה" (עמוד 54), קבע.

אחד הפרקים המאלפים בספר תיאר את לחימת גדוד החי"ר שעליו פיקד במלחמת המפרץ. על גדוד הנחתים בפיקודו הוטל לפרוץ את מערך המוצבים העיראקי. המח"ט שלו ייעץ לו: "אל תיתקע בהתקפה אפילו פעם אחת. אם דבר אחד אינו עובד, שנה לדבר אחר; החלף כל הזמן הילוכים, אל תאבד מומנטום. אלתר" (עמוד 40). יש בגישה דמיון לקביעתו של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, יוצא גולני, לפיה את התמרון יש לבצע "במקסימום כוח, מינימום זמן, רצוי גם עם הרבה מאוד תחבולה".

כשהחלה המתקפה הקרקעית הבקיע גדודו, שתרגל זאת חזור ותרגל, את קו המוצבים במהירות. בהמשך הלחימה, כתב, העביר את השליטה על הגדוד לקצין מטה, "על מנת שאעבור לפקד מלפנים על ההתקפה הגדודית" (עמוד 241). הוא עשה כן משום שהבין, כמאמר תא"ל גיא חזות בהרצאה לצוערי בה"ד 1, שאף שהמקום הטוב ביותר לשלוט ממנו הוא מאחור, הרי ש"המקום הטוב ביותר לפקד הוא מלפנים". האתגר הוא במציאת האיזון הנכון בין השניים. היעד, מיותר לציין, נכבש במהרה.

בפקודה, קבע, "המידע הקריטי זו 'הכַּוָּנַה' |המטרה| שלך המסתכמת בביטוי "על מנת"" (עמוד 56). היכולת של מפקד להבהיר אותה לפקודיו היא שתאפשר להם לפעול בעצמאות מתואמת, המבוססת "על הבנה משותפת של "למה, ומדוע" של המשימה, והיא המפתח שמאפשר תעוזה" (עמוד 56).

מאטיס שהוביל גדוד נחתים, כוח משימה ואוגדה בלחימה, שינן לעצמו כל העת כי "שדה הקרב אינו סולח על שגיאות" (עמוד 102) ופעל בהתאם. ספר נטול כחל וסרק של מי שהבין את השינויים באופי הלחימה אך ידע שטבע המלחמה לא השתנה.