מבצע "נחשון" הסתיים ב-15 באפריל 1948, עת חזר מפקד המבצע לגבעתי ועימו חלק מהכוח שהשתתף במבצע. את האחריות על הדרך לירושלים קיבלה חטיבת הפלמ"ח "הראל", שהוקמה זה עתה. יצחק רבין מונה למפקדה והיא מנתה שני גדודים - הגדוד הרביעי שהופקד על הקטע המזרחי (גדוד זה פעל בגיזרה במבצע "נחשון"), והגדוד החמישי שהופקד על הקטע המערבי. העלאת השיירות לירושלים נמשכה, אך המבצע כונה כעת "הראל", והוא נמשך שישה ימים בלבד, עד ה-20 באפריל.
כוחות "הראל" כבשו את הכפר סאריס, וב-17 באפריל הועלתה שיירה גדולה לירושלים. בהמשך תוכננו פעולות פשיטה והעלאת שיירות נוספות, אולם בינתיים החמיר המצב בירושלים. ב-18 באפריל 1948 נתפס בית-החולים הגרמני שעל הר הצופים בידי הערבים, וניראו ריכוזי כוחות בכפר עיסוויה ובוואדי ג'וז. לאלה נוספו ידיעות על כוונת הבריטים להקדים פינוי נקודות מפתח במרכז ירושלים ובדרומה. מפקד המחוז, דוד שאלתיאל, דרש תגבורת מיידית כדי להשתלט על נקודות אלה, ולהגיע להכרעה בעיר לטובתנו.
בנסיבות אלו החליט הפיקוד העליון להפסיק את מבצע "הראל", ולהעלות את החטיבה לירושלים, כדי לפעול בעיר ובסביבתה במבצע שכונה "יבוסי". הכוונה הייתה לנצל את השיירה שתוכננה לעלות ב-20 באפריל, והעלות בה את הגדוד החמישי וכוחות נוספים מהחטיבה.
פירוט אירוע ההיעדרות
לפי הידיעות שמצויות בידינו, נהרג יעקב זריהן ז"ל, שהיה נהג בפלמ"ח, ביום 20 באפריל 1948. באותו היום עלתה לירושלים שיירה גדולה ובה דוד בן-גוריון ז"ל ועימו מספר חברי הנהלת הסוכנות, יצחק שדה ז"ל ומפקדים וחיילים של חטיבת "הראל", שפוזרו בין 250 המשאיות. החלק הקדמי של השיירה הגיע במהירות ובבטחה לירושלים, הכוח המשוריין חולק לשתי יחידות בחוד ובמאסף, והשיירה השתרעה על פני כ-8 ק"מ ולא ניתן היה לשלוט בה אלא על ידי פיצול הכוחות המגנים.
הערבים שלא הספיקו להפריע למעבר ראש השיירה התארגנו והחלו צולפים ביעילות על המשאיות מהרכס שמדרום לבאב-אל-ואד וכאשר אחת המשאיות הכבדות נפגעה, נחסמה הדרך ונוצר פקק של כ-80 משאיות נטולות הגנה.
יצחק רבין ז"ל, שהגיע עם משורייני המאסף, פרץ דרך המשאיות התקועות והחיש תגבורת מקריית ענבים. במהלך יום הקרב היו גילויי גבורה רבים של מגני השיירה שניסו להתארגן ולאגוף את התוקפים הערבים. בסופו של היום נמנו חמישה עשר הרוגים וארבעים וארבעה פצועים. יתכן שיעקב זריהן ז"ל היה בין הלוחמים שנפלו ביום זה.