לקראת סיום מלחמת העצמאות, החלה תנועה חזרה של כפריים ערביים, שנמלטו מאזור הנגב לאזור הר חברון. כדי לחסום את תנועת המסתננים לשטח מדינת ישראל, נשלחה בלילה של ה-20.4.1949, מחלקת חיילים מגדוד מס' 8 של חטיבה מס' 12, כדי להתמקם על גבעה שולטת, על הציר שבין הכפרים אידנא (בשיפולי הר חברון) והכפר דווימה (היום אזור אמציה).
המחלקה התבססה במקום המארב ומנעה, בירי, את תנועת המסתננים מערבה לכיוון שטחנו. כתוצאה מהירי נתגלה מיקום המחלקה וכוח ערבי גדול שיצא מהכפר אידנא תקף את כוחותינו. עם התגברות ההתקפה החליט המ"מ לסגת, מאחר ואזלה כל התחמושת ומרבית הלוחמים, כולל מפקד המחלקה, נפגעו. מבין שלוש הכיתות הצליחו לסגת בשלום רק שתיים. הכיתה השלישית נלכדה באש האויב ורק בודדים מאנשיה הצליחו לחזור לכוחותינו. לכוח היו שניים עשר הרוגים. למחרת היום חזרו כוחותינו לשטח והשתלטו עליו, תשעה מתוך החיילים שנהרגו נמצאו.
זמן מה לאחר האירוע, הוחזרו על ידי הצלב האדום, שני חללים נוספים, דרך מעבר הגבול בירושלים. שתי הגופות זוהו והובאו לקבורה בסמוך תשעת חבריהם. ליד 11 הקברים נמצא קבר נוסף של חיל אלמוני.
מפעולה זאת עדיין נעדר אחד החיילים ושמו ארתור גסנר ז"ל.