חוף עזה - עזה

תאריך התרחשות האירוע: 09.07.1948

רקע כללי

ב-15 במאי תקף הצבא המצרי את מדינת ישראל בשני טורים. הטור הראשון נע לאורך כביש החוף מאל-עריש דרך רפיח, עזה, מג'דל, והגיע עד אשדוד, שם נעצר בגשר הקרוי "גשר עד הלום". שני ישובים נפלו, ניצנים ויד-מרדכי, אך נירים, סעד, בארות יצחק וניר-עם עמדו בפני הכוח הצבאי העדיף. הטור השני נע בכביש עוג'ה אל-חפיר (ניצנה), לבאר-שבע ומשם לחברון. שני הישובים היהודיים הקטנים שהיו סמוכים לדרך רביבים ובית אשל לא יכלו למנוע, כמובן, את התקדמות הטור המצרי ונותרו מנותקים מאחור. עד לתחילת ההפוגה הראשונה, ב-11 ביוני 1948, עסקו כוחות חטיבת הנגב בעיקר במגננה ובביצוע פשיטות על נקודות תורפה במערך המצרי. המרחב שבין שני צירי התנועה, כביש החוף המערבי וציר ג'וליס-חוליקת-ברייר, שהיו תפוסים ע"י הכוחות המצריים, טוהר ע"י הכוחות המקומיים שקודם לפלישה היו תוקפים ומטרידים את היישובים העבריים ואת קו המים.

יוסף שולרר ז"ל, שהיה חייל ביחידת הפשיטה, השתתף בימים שקדמו לנפילתו בקרב על יד-מרדכי, ונסוג מהמקום עם שאר הלוחמים ב-25 במאי 1948.

פירוט אירוע ההיעדרות

רוברט ויקמן ז"ל שרת כטייס קרב בטייסת 101 שפעלה משדה הרצליה. ארבעת הטייסים שצוותו לגיחה היו לו לנרט, סטנלי אנדרוס, ביל פומרנץ, ורוברט ויקמן ז"ל. ב-9 ביולי בשעה 06:30 המריא מוביל הגיחה לו לנרט אולם בן זוגו סטנלי אנדרוס התרסק בהמראה. לו לנרט חג באוויר מעל הרצליה כחמש דקות עד שסטנלי אנדרוס חולץ מתא הטייס של מטוסו המרוסק ובשעה 06:35 המריא ביל פומרנץ ועמו רוברט ויקמן ז"ל. השלישייה טסה דרומה בגובה נמוך מאד אולם, מסיבה שאינה ברורה די צורכה, בסיס חיל האוויר המצרי באל ע'ריש לא הותקף. בדרכם חזרה תקפו שלושת המטוסים סירות ויעדים שונים בסביבת נמל עזה כמטרות מזדמנות אולם להרצליה חזרו שני מטוסים בלבד. רוברט ויקמן ז"ל לא שב מהמשימה.

במסגרת דיווח על המצב בחזית בשעות הערב של 10 ביולי מסר רדיו קהיר על הפלת מטוס "מסרשמיט" ישראלי "דרומית מערבית לעזה".

ב-11 ביולי 1948 נשבה קצין מצרי בשם קפטן (סרן) עבס חפז עותמן שמסר בחקירתו "אני בעצמי הובלתי טייס שהופל ליד עזה מרפיח לע'ריש. הוא לא היה פצוע אך סבל מכאבים בגבו". במועד לא ידוע הקצין המצרי ברח ממחנה השבויים ברחובות ושב למצרים.

ב-4 בינואר 1949 התפרסמה בעיתון המצרי אל-אהראם תמונה של קבוצת חיילים מצרים אוחזים בשבר של מטוס 199-S. קיימת סבירות גבוהה עד כדי ודאות שחלק המטוס שצולם על ידי אל-אהראם הוא אכן חלק ממטוסו של רוברט ויקמן ז"ל. החלק נראה שלם יחסים ללא סימני שריה או חבטות כלשהן. הצביעה של החלק עדיין מקורית (כחצי שנה אחרי ההתרסקות) וסימני הנזק היחידים הנראים לעין הם מעשה ידי אדם: חיתוך בקו ישר ופרוק חלקים קטנים מהחלק העיקרי.

לפי עדות מאוחרת (מתאריך לא ידוע) של טייס מצרי בשם עבד אל-מונעם מיקאטי הוא נתקל במטוס מסרשמיט ישראלי כשטס מקהיר לא עריס במטוס מיושן מדגם לייסנדר. לטענתו מטוס המסרשמיט ניסה לתקוף את מטוסו האיטי אולם באחד התמרונים צלל המטוס הישראלי לים. לאחר פרסום עדותו של מיקאטי בספר בשנת 1994 דחה לו לנרט מכל וכל את עדותו של הטייס המצרי למרות שהוא עצמו לא ראה את רוברט ויקמן ז"ל מתרסק.

בחודשים נובמבר-דצמבר 1993 התקבלה עדות של דייג עזתי, לפיה בקיץ 1948 ראה מטוס ישראלי שתקף ספינות דיג מצריות מתרסק על חוף עזה. לפי עדות הדייג המטוס בער ומקומיים שהגיעו למקום הוציאו את הטייס ושרפו אותו. את המטוס פרקו ומכרו את החלקים כגרוטאות מתכת.

נעדרים וחללים-

רוברט-לסטר (בוב) ויקמן