קרבות מלחמת העצמאות התנהלו באוויר, בים וביבשה. עוד לפני פלישת ארצות ערב הסדירים לשטח מדינת ישראל, הצליחו כוחות ההגנה להשתלט על מרבית חופי הארץ ולכבוש את היישובים הערביים. מראש הנקרה ודרומה, עד אזור ואדי סוכריר (ליד אשדוד), היה החוף כולו בשליטת כוחותינו, למעט נקודות אחיזה ערביות בודדות. היה חשש מניסיונות נחיתה של כוחות מצריים מכיוון הים. חיל הים, שעמד לרשות המדינה שבדרך, היה דל וציודו מועט והאיום המצרי להנחית חיילים בשטחנו היה איום מוחשי, במיוחד באזור יפו.
ביום שישי 4 ביוני 1948, לפני הצהריים, התקרבו לחוף תל אביב שלוש אוניות חיל הים המצרי: אונייה נושאת גייסות ושתי אניות מלחמה מלוות. מטרת מסען לא ברורה, חלק המקורות הישראלים מתייחסים לניסיון הנחתת כוחות בחוף תל אביב או הפגזתה, אך סביר שמשימתן הייתה חיפוש והצלה. יום קודם לכן הופלו שני מטוסי דקוטה מצרים (בידי מטוס מסרשמידט ישראלי מוטס על ידי סא"ל מודי אלון ז"ל) שהיו במשימת הפצצה מעל תל-אביב, ואחד מהם התרסק באזור שפך ואדי רובין, ולכן מתקבל על הדעת שמשימת השייטת המצרית אכן הייתה חיפוש והצלה.
פירוט אירוע ההיעדרות
אוניית חיל הים (אח"י) "אילת", שהייתה בסיור שגרתי, יצאה דרומה לקראת השייטת המצרית, ואיתרה אותה בשעה 13:40, כש"אילת" הייתה 3 מייל מהחוף, מייל אחד דרומה מנבי רובין. חילופי האש החלו בשעה 14:25, כש"אילת" נסוגה צפונה לכיוון תל-אביב, והספינות המצריות במרחק של כ-2.5 עד 3 מייל ממנה. "אילת" נפגעה משני פגזי 3 אינץ', ואילו פגזיה של "אילת" כלל לא סיכנו את האוניות המצריות, שהיו מחוץ לטווח עבור תותחי "אילת".
החל משעה 15:20 הוזנקו לקראת האוניות המצריות שלושה מטוסים, מטילי פצצות, מטייסת תל אביב, אשר ישבה בשדה דב, בפיקודו של בוריס סניור. סה"כ ביצעו מטוסי חיל האוויר 7 גיחות הפצצה.
בשעה 16:55 המריא משדה דב מטוס פיירצ'יילד נושא פצצות. אנשי הצוות היו סגן אהרון דוד שפרינצק ז"ל (טייס) וסג"מ מתתיהו (מתי) סוקניק ז"ל (מטילן). הם קיבלו הוראה להטיל את הפצצות על הספינות המצריות. בסביבות השעה 17:20 התרסק מטוסם לים כנראה מפגיעת נשק אויב מהאוויר או מהים בקרבת האוניות המצריות, לאחר שהטילו, כנראה, את הפצצות והחטיאו את המטרה. התרסקות המטוס נצפתה ע"י אנשים שהיו באותה העת בתל אביב וכן על ידי מלחיי האח"י אילת. שברי המטוס נצפו בשעות אחר הצהרים המאוחרות על ידי הטייס אדם שתקאי (ממטוס דראגון ראפיד) שיצא לגיחת חיפוש, אך אנשי הצוות לא נראו יותר, למרות החיפושים שנערכו על ידי מטוסים וספינות מיד לאחר נפילתם וכן למחרת. גם חיפושים אשר נערכו שנים רבות אחר כך, על קרקעית הים מול חוף תל אביב, לא העלו דבר.
לקראת סוף היום, הספינות המצריות, שלא נפגעו באופן משמעותי במהלך הקרב, הסתובבו מסיבה לא ברורה, ונסוגו לכיוון דרום.