בליל 28-29 במאי 1948 כבש הפלמ"ח את מלכיה מידי האויב והחזיק בה עד ל-1 ביוני 1948. ב-1 ביוני 1948 הוחלף כוח הפלמ"ח שכבש את מלכיה, על ידי פלוגה א' של גדוד 11 מחטיבת "עודד" שהחל להתבצר במלכיה. הפלוגה חולקה לכמה כוחות משנה. מחלקה אחת התפרסה ליד בית המכס, מתחת לכפר ליד צומת הדרכים מכביש הצפון לעטרון בלבנון. כוח אחד התמקם בכפר מלכיה, שם גם התמקמה מפקדת הפלוגה. כוח נוסף התמקם ב"קמפ" ובגבעת העץ ("גבעת גנדי") וכוח נוסף התמקם על הגבעה המזרחית. לקראת כניסת ההפוגה הראשונה לתוקפה, ניסה כל צד לשפר עמדותיו ובמסגרת זו תקף כוח לבנוני מגובה בשריוניות סוריות ושריוניות של צבא קאוקג'י את מלכיה.
ביום ה-5 ביוני 1948, משעה 12:00, התחיל קרב ההגנה על מלכיה, שבו לחמה פלוגה א' מגדוד 11 (חטיבת עודד), ועד חשכה (שעה 19:30 בערך), עת החלו להתארגן לקראת נסיגה. בחצות הלילה החלו לסגת לכיוון רמות נפתלי.
האויב היה כוח של הפוג' השלישי של צבא לבנון, מתוגבר (כנראה ע"י כוח סורי וכוח של קאוקג'י).
פירוט אירוע ההיעדרות
ההתקפה החלה בתקיפה מן האוויר, אחריה בשעה 12:20 החלה הרעשה ארטילרית של תותחים ומרגמות, ובשעה 13:30 החלה תקיפת החי"ר. בשעה 14:00 נפגעו אנשי עמדת ה"פילבוקס" (ממחלקת בית המכס) ונסוגו.
הכיתה שתפשה את גבעת תל מחפר נסוגה ונערכה בתעלה בשולי הכביש. בשעה 15:00 החלו טורי שריון של הלבנונים לנוע לכיוון מלכיה, טור אחד ממערב והשני ממזרח. הטור המזרחי נעצר ע"י פגיעה של הפיאט שפגע במשוריין אחד או שניים. והטור המערבי נבלם כאשר אחד המשוריינים עלה על מוקש ליד המחנה הבריטי. בשעה 16:00 נכבשה הגבעה הסלעית -תל מחפר ע"י החי"ר הלבנוני, והתקפת השריון על בית המכס התחדשה. בהתקפה זו נהרג צוות הפיאט. שאחד מאנשיו היה שמואל מולדבסקי. בשעה 16:30 נותק הקשר בין בית המכס ומפקדת הפלוגה. פצועים שהגיעו לכפר (למפקדת הפלוגה) סיפרו שחלק מהלוחמים נהרגו וחלק מהפצועים מנסים להגיע לכפר. בשעה 17:30 טשולק נהרג בעמדת המקלע. (גופתו נמצאה ע"י אנשי הרב"צ קבורה בקבר רדוד סמוך לבנין הצפוני של מבני תחנת המכס).
בשעה 18:00 חליווה עולה לכפר ישעיהו (שייקה) רודוי -מפקד כיתה בגבעת העץ מודיע שהלחץ עליו גובר. הוא קיבל פקודה להחזיק מעמד עד לחשכה, כדי למנוע איגוף, ונפצע. בשעה 18:15 הכיתה מגבעת העץ נסוגה עם רודוי הפצוע אל המחנה והשאירו במקום את דב פרמט גוסס. בשעה 19:30 עם רדת החשכה נפסקה האש והכוח שלנו החל להתארגן לנסיגה.
בשעה 24:00 החלה נסיגה לכיוון רמות נפתלי. האויב נכנס לכפר.
פרוט המקומות בהם נפלו חילי הפלוגה שלא נמצאו:
על פי עדויות שנאספו מהלוחמים נראה ששמואל ברנשטיין שהיה מפקד המחלקה בבית המכס, נפגע ליד המבנה הדרומי מבין מבני תחנת המכס, ולא נסוג עם הכוח שהגיע לפנות ערב לכפר.
יעקב ליבוביץ ז"ל, סליג שרגא היו חוליית הפיאט והתמקמו מצפון מערב (יש עדות שממקמת אותם מצפון מזרח) לצומת הדרכים מקדש לסאסא ולבלידה. כ- 50 מטר ממערב למעביר המים. ונהרגו שם. גופתו של שרגא סליג נמצאה קבורה בשולי הכביש בתעלה ליד בית המכס. יעקב נעדר.
יצחק גליק ז"ל נפל תוך כדי נסיגת הפצועים במעלה הגבעה מדרום לבית המכס וגופתו נשארה בשטח.
עמנואל קאלווארי ז"ל היה בכתה שהתמקמה ליד בית המכס לא רחוק ממעביר המים. אין עדות לגבי מקום פגיעתו. גופתו נמצאה על ידי הרב"צ קבורה בשטח שמעבר לכביש מצפון לבית המכס.
שמואל מולדבסקי ז"ל היה כנראה בכתה שנסוגה בתחילת הקרב מתל מחפר (חרבת חפור?) והתמקמה בתעלה בשולי הכביש מצפון לבית המכס. יתכן ששמואל היה רגם 52 מ"מ והתמקם בקפל קרקע מצפון לבית המכס ומצפון לכביש.
דב פרמט ז"ל נפגע כנראה על גבעת העץ (משלט גנדי) וגופתו נשארה על פסגת הגבעה, כ-3 מטרים מעמדה רדודה שהייתה במקום.
שלמה קרון ז"ל היה קצין מרגמות והיה צריך להגיע לעמדת המרגמה 120 מ"מ שהייתה בכפר מלכיה. הוא לא הגיע ליעדו. הוא נתקל כנראה בחסימה לבנונית בדרכו ונהרג. איננו יודעים איפה היה מקום פגיעתו.
על פי עדויות אנשים מהכוח הלבנוני, הם קברו שמונה גופות חללי האויב (גופות חללינו) וביניהם קצין, והציבו שלטים עם שמות החללים על כל קבר.
ב-30 באוקטובר 1948 במסגרת מבצע "חירם" עברה מלכיה לידי צה"ל, ומאז נשארה בידינו.
בראשית חודש נובמבר 1948 נמצאו במלכיה שניים מנעדרי הקרב של גדוד 11 על ידי חבריהם לגדוד מהפלוגה המסייעת.