מועד הקרב, ראשית דצמבר 1947, אירע בשלב הראשון של מלחמת העצמאות, בו הייתה בדרך כלל היוזמה בידי הערבים המקומיים. יוזמה זו התבטאה בהתקפות ירי על שכונות יהודיות, בערים מעורבות, חסימת דרכים וירי על כלי רכב, במגמה לנתק את היישובים העבריים ופעולות חבלה.
בנגב היה קו צינור המים יעד לפעולות חבלה רבות. הצבא והמשטרה הבריטית שלטו עדיין בשטח, וכוחות אלו לא פעלו בנחישות לבלימת הפעילות הערבית. כוח המגן העברי היה בשלבי התארגנות ויציאה מהמחתרת, והנוכחות הבריטית הכבידה על פעילותו. בשלב זה הייתה פעילותנו הגנתית בעיקרה, עם יוזמות מקומיות, כדי למנוע פעילות ערבית ולהקטין את נזקיה.
בגזרה משמר הנגב, התבטאה הפעילות בסיורים לאורך קו צינור המים. סיורים אלו היו רגליים ברובם, נערכו על ידי כוחות קטנים, לאור יום, ומטרתם הפגנת נוכחות, מניעת חבלות ואיתורן, במקרים בהם הצליחו הערבים לחבל בצינור.
בשל נוכחות הבריטים היה ציודם הצבאי של הסיירים מוגבל וכלל מקלות, אקדחים, ורימונים המוחבאים מפורקים על גופם.
בנגב התקיימה חלוקת גזרות כאשר בחלק שמצפון לכביש מג'דל-עירק סואידן-פלוג'ה אחראית חטיבת גבעתי ומדרום לו פלוגה יב' של הפלמ"ח.
מרבית החבלות בוצעו בחלקו המרכזי של הצינור בין משמר הנגב לחצרים. הסיורים עצמם יצאו ממשמר הנגב ומחצרים לאורך הצינור.
מנחם חונן ז"ל, מרדכי קלמן ז"ל ואברהם ברוקס ז"ל היו חברי הכשרת "עמלים" שהייתה מיועדת להתיישב בצובה. הם הגיעו זמן קצר לפני הקרב למשמר הנגב, כתגבורת של רזרבת הפלמ"ח מגבעת ברנר. היכרותם עם השטח, עם הלוחמים האחרים ועם העשייה המבצעית הייתה קצרה.
לאירוע ממנו נעדרים מנחם ומרדכי ז"ל, קדמו שתי היתקלויות, עם הרוגים ופצועים לכוחותינו, ב-30 בנובמבר וב-9 בדצמבר 1947, וקרב נוסף לאחריו ב-13 בדצמבר 1947.
פירוט אירוע ההיעדרות
ב-11 בדצמבר 1947, נתקלה חוליית לוחמים, בפיקודו של ישעיהו ספקטור ז"ל, בערבים במהלך סיור באזור משמר הנגב, בסביבות קו המים המזרחי. אין אנו יודעים במדויק את נסיבות ההיתקלות אך ייתכן ששלושה לוחמים נהרגו בראשית הקרב והם: ישעיהו ספקטור, אברהם ברוקס ונח דסקל זכרם לברכה, ואילו מרדכי קלמן ומנחם חונן זכרם לברכה ברחו או נשבו וגורלם לא נודע. גופותיהם של ספקטור, ברוקס ודסקל הוחזרו, לאחר מספר ימים, על ידי הבריטים לאחר שאותרו מדרם לעיר אופקים של היום. והם נקברו זמנית במשמר הנגב, ולאחר מכן הועברו לקבורת קבע בנחלת יצחק. מרדכי קלמן ומנחם חונן זכרונם לברכה נחשבים חללים שמקום קבורתם לא נודע מקרב זה.