הלוחמים, רב"ט ליאון כהן ז"ל, ורב"ט נדיב מרדכי ז"ל, נפלו בלילה הראשון של מלחמת יום כיפור, במסגרת התקפת נגד של גדוד 46 על כוחות מצרים מדיביזיה 7, שחצו את התעלה.
גדוד 46 ירד בצהרי ה-6 לאוקטובר 1973, מביר תמדה, בציר הגידי, לעבר אזור מעוזי ליטוף, ונכנס לקרבות עם הכוחות הראשונים של הצבא המצרי. הטנק, בו נלחמו השניים, התעכב עקב תקלת חשמל. במהלך הלילה, נע הטנק בכדי לחבור לכוח העיקרי, ונפל, תוך כדי התנועה הלילית, במדרון תלול של דיונה, לתוך שקע והתחפר בחול. לאחר זמן נפגע הטנק מפגז. שני אנשי הצוות נהרגו ונותרו בתוך הטנק. איש צוות שלישי (נחמיה בן ציון) הצליח לחבור לכוחות ישראליים. מפקד הטנק, סמל משה ניסנהאוז, נפצע קל ונותר ליד הטנק. ב-7 לאוקטובר 1973, אחר הצהרים, נשבה על ידי כוחות מצריים והובל לשבי בקהיר.
מאוחר יותר, נגרר הטנק מהמקום, ובמהלך מבצע סריקה הגיעו למקום צוותים ישראלים אך לא זיהו קברים. נמצאו מספר פריטים מהטנק וכן נמצא נרתיק הפצה של גד' 46 עם השמות: טור' מרדכי אפריאט, טור' נדיב מרדכי, סמל דוד לאל.
פירוט אירוע ההיעדרות-
מהלך החקירה-
במהלך השנים שחלפו, הגיעו צוותי איתור נעדרים למקום הקרב מספר פעמים, אך לא נראה כל סימן לנעדרים.
ב-1999 מונה באית"ן צוות חקירה חדש, לסייע למשלחת לאיתור נעדרי צה"ל במצרים. בחקירה נמצא חומר ארכיוני רלוונטי, בחיל המודיעין ובין השאר תצלום אויר, מ-16 אוקטובר 1973, שבו נראות שתי תלוליות עפר בסמוך לטנק. תצלום אויר מאוחר יותר מראה כי התלוליות נעלמו לאחר מספר ימים, כתוצאה מעבודת ביצורים שעשו המצרים.
על בסיס המידע החדש נערכה המשלחת הקבועה, במתכונת רחבה, לביצוע חפירות באזור בו נראה הטנק לאחרונה. נשכר מחפר, והגיע צוות מודדים צבאי מצרי, אשר הסתייע בנתונים, שהוכנו בארץ, על מנת לסמן בצורה מדויקת את המקום. באזור החפירה סומן ריבוע בגודל של עשר על עשר מטר, והוחל בחפירתו.
אתר החפירה נמצא בתוך דיונה פעילה, אשר התארכה מאז 1973 בכ-180 מ', החתך שלה השתנה לחלוטין, קו הרכס שלה נדד מזרחה בכ-20-30 מטר והאזור בו נראה הטנק ולידו התלוליות, החשודות כקברים, בתצ"א משנת 1973, כוסה כולו בחול. המחפר שנשכר על ידי המשלחת, החל בחפירה ביום ה' 11 לנובמבר 2000. שיטת העבודה הייתה שכל פעילות כף של המחפר כוונה על ידי שני אנשי המשלחת, בתחתית החפירה, וריקונה מחוץ לאזור החפירה התבצע בהשגחתם של שני אנשי משלחת נוספים. נחפרה רצועה ברוחב של כ-12 מ', באורך של 25 מ' ובעומק של כ-3.5 מ'. בעת חפירת רצועה זו הועלו ממצאים קטנים, המעידים על נוכחות (בעבר) של טנק במקום. חלק מהממצאים מאשרים את זהות הטנק כטנק המבוקש שמפקדו היה משה ניסנהאוז נהגו רב"ט נחמיה בן ציון יבל"א ובו היו הנעדרים ליאון משה ונדיב מרדכי ז"ל. הממצאים היו: פריטים ממנות קרב צה"ליות (שקית מלח שולחן משנת ייצור 1971, לחם ברמן מיום חמישי, שקדם לשבת, בה פרצה המלחמה), מכסה תא טען של מג"ח, פגז מעיך ללא תרמיל, פתק כביסה החתום על ידי נדיב מרדכי ז"ל, כיסוי תחבושת אישית (שבה חבש הנהג את המט"ק), קרעי עיתונים, דף מספר כיס בעברית (מאוחר יותר נמצא המשכו של הספר). נמצאו גם קופסאות שימורים מצריים וניירות בערבית באותו מיפלס.
למחרת (יום ו'), הורחבה החפירה לכיוון דרום, ונמצאו ממצאים נוספים, הכוללים מכסה של זרקור קסנון, קרעים של רשת הסוואה, עם כתובת בעברית, טופס אפסנאות החתום על ידי ליאון כהן ז"ל. עם הרחבת החפירה דרומה נתגלו גופותיהם של ליאון כהן ז"ל ושל נדיב מרדכי, כשהן טמונים זה ליד זה ולבושים בסרבלי טנקיסטים צבאיים, בסמוך למקום שבו עמד הטנק בתום הקרב. הקברים היו בעומק של של כ-3.8 מ', מפני השטח, תחת הדיונה. עם תום החפירה היא כוסתה מחדש על פי בקשת המצרים.
לאחר זיהוי ודאי של הגופות במכון לרפואה משפטית, הם הובאו לקבורה בישראל, בדצמבר 1999 בטקס צבאי מלא.