בתאריך 12 במאי 1948, בשעות אחר הצהריים, יצא כוח של חטיבת גבעתי, ב-6 משוריינים, כדי לבדוק את הדרך מחולדה לשער הגיא . באזור דיר איוב נתקל הכוח במשוריינים, שבדיעבד התברר כי הם בריטים, שפתחו לעברו באש. מהאש נפגעו מספר לוחמים וכלי רכב והכוח נסוג.
כסיוע לכוח שנפגע, התארגנה פלוגה ג' של גדוד 51, בפיקודו של יוסף (יוש) הרפז, אליה הצטרף הסמג"ד יובל נאמן. לפני לטרון נתקלה הפלוגה בכוח אויב, נכנסה לחילופי אש עימו, שנמשכו עד רדת הערב. עם חשיכה התארגן הכוח במחנה העצורים ב' שליד לטרון. בשעות הערב הועבר ציוד נוסף לכוח והוא תוגבר בכוח נוסף מגדוד 52.
עם בוקר ה-13 במאי 1948, נפתחה על הכוח אש כבדה מאזור לטרון מרגמות ותותחי שדה של "צבא ההצלה" של קאוקג'י, שהגיע לגזרה זו, ובעקבותיה הסתערות של ערבים לעבר המחנה. לכוח נגרמו פגיעות בנפש ובכלי רכב והוא החל בנסיגתו, לכיוון חולדה, כשהוא מותיר ששה חיילים הרוגים בשטח ונושא עימו ארבעה הרוגים נוספים ומספר פצועים.
לכוח נגרמו פגיעות בנפש ובכלי רכב והוא החל בנסיגתו, לכיוון חולדה, כשהוא מותיר ששה חיילים הרוגים בשטח ונושא עימו ארבעה הרוגים נוספים ומספר פצועים. לכוח נגרמו אבדות בנפש ובכלי רכב, והוא החל לסגת לכיוון חולדה.
כשהייתה הפלוגה באזור השער המערבי של מחנה העצורים ב', נחתו על השטח פגזי מרגמה ותותחים. הסמן משה ז"ל ושלג לבן (שניוייס) יעקב ז"ל נהרגו בהפגזה על אזור שער המחנה, ובגלל הלחץ הערבי לא נאספו גופותיהם.
פירוט אירוע ההיעדרות-
בראשית שנת 1950 יצאו צוותים של הרבנות הצבאית בפיקודו של הרב שלמה גורן לשדות הקרב בלטרון, ואספו את חללי חטיבה 7 גדוד 72, שהשתתפו במבצע בן-נון ב'. במהלך איסוף החללים נאספו גם גופותיהם של נעדרי גבעתי, אך הגופות לא זוהו, ונקברו כאלמונים בקבר האחים של גדוד 72.
במהלך החקירה שניהל חוקר מערך איתור הנעדרים נסתבר בוודאות שהחללים שלג לבן (שניוייס) יעקב ז"ל והסמן משה ז"ל קבורים בקבר האחים של גדוד 72 מחטיבה 7.