מלכיה א` - מלכיה

תאריך התרחשות האירוע: 15.05.1948

רקע כללי-

הגדוד הראשון של הפלמ"ח היה אחד מגדודיה של חטיבת "יפתח". הגדוד השתתף במבצע "יפתח" לטיהור הגליל העליון המזרחי וכיבוש צפת, שהושלם ב-11 למאי 1948.

לקראת סוף המנדט הבריטי בארץ ישראל וההכרזה על הקמת מדינת ישראל ברור היה כי צפויה פלישה של צבאות ערב למדינת ישראל. אחד מצירי הפלישה האפשריים היה דרך מלכיה, ממנה אפשר היה להתקדם ללב הגליל ולרדת לעמק החולה. ב-12 -13 במאי 1948 נצפו רכוזי אויב בלבנון מול מלכיה. כדי לחסום אפשרות פלישה זו, ניתנה הוראה לגדוד הראשון של הפלמ"ח לתפוס את מלכיה לפני הפלישה. הגדוד עלה במסע רגלי מאיילת השחר לעבר רמות נפתלי, נערך וכבש את מלכיה עם בוקר ה-15 במאי 1948.

פירוט אירוע ההיעדרות-

הגדוד הראשון של הפלמ"ח עלה ברגל בליל ה-13 במאי מאיילת השחר לעבר מלכיה דרך רמות נפתלי. בגלל איחור ביציאה ואיטיות ההליכה הם הגיעו לסביבת רמות נפתלי לקראת שחר ה-14 במאי והחליטו לדחות את תקיפת מלכיה ללילה הבא. הגדוד נשאר בשטח כל יום ה-14 במאי ולעת לילה נערך לכיבוש מלכיה. ב-15 במאי בבוקר תקף הגדוד את מלכיה וקדש וכבשם.

הגדוד פעל במסגרת שלושה כוחות משימתיים פלוגתיים:

פלוגה אחת כבשה את מחנה הצבא הבריטי (הנטוש) מדרום מערב לכפר מלכיה (הקמפ) כמעט ללא התנגדות.

פלוגה שנייה הייתה צריכה לכבוש את הכפר מלכיה ואת הגבעה השולטת על הכפר מדרום לכפר (גבעת העץ - גבעת גנדי) הכוח שתקף את הכפר לא הצליח לכבשו והתמקם בפאתי הכפר. כוח אחר של הפלוגה כבש את הגבעה והתמקם עליה.

פלוגה שלישית, הפלוגה הדתית, כבשה את משלטי קדש וחסמה את הדרך ממזרח למלכיה.

עם בוקר, בטרם הצליחו הלוחמים להתבסס ביעדים הכבושים, פתח האויב בהתקפת נגד עזה בסיוע הפגזה ארטילרית ושריונית. בלחץ התקפה זו לאחר שעות של לחימה ונפגעים רבים נסוג  הגדוד לעבר הגבעות שמדרום לרמות נפתלי, ומשם ירד לעבר איילת השחר.

במהלך קרב ההגנה היו לגדוד 22 חללים.

בעת הנסיגה נשאו עמם הלוחמים את הנפגעים כולל ששה מהחללים. 17 חללים נשארו באזור הקרב.

החללים מאירוע זה:

אדיר אריה - הכשרת בית השיטה

בן-ציון בנימין - הכשרת הזורע

גלר אברהם (אורל) - הכשרת מסילות

דסאור שלמה - הכשרת מעוז חיים

זלצר דוד
יעקבי יוחנן - הכשרת מעוז חיים

כנעני הלל (מיקי)
לייזר יעקב - הכשרת מסילות

נימקובסקי מנחם - הכשרת רמת יוחנן

סטרומצה אליהו - הכשרת הזורע

סולומון יהודה - הכשרת מעוז חיים

פאוקר אריה - הכשרת מעוז חיים

פירסטנברג אברהם (יטקה) - גלאון

פסטרנק יששכר ישראל (צ'וניו) - הכשרת מעוז חיים

צוקרמן נחום

קנבל שמעון (שימעלה) - הכשרת מעוז חיים

קופלוביץ חיים - הכשרת מסילות

קרייר שלמה - הכשרת גבע

רודוי חלוציאל (חלוצי) - הכשרת מעוז חיים

רוזנבלום אסף (ספיק) - הכשרת גבת

ריינס דב (ברל'ה) - הכשרת מעוז חיים

שעיו משה - בית אלפא

בן-ציון בנימין, גלר אברהם, לייזר יעקב וסטרומצה אליהו היו נעדרים חללים שמקום קבורתם לא נודע.

פירוט מקום נפילת החללים

בליל ה-28 -29 במאי 1948 כבש הגדוד הראשון של הפלמ"ח את מלכיה, בפעם השניה, והחזיק בה עד ה- 01.06.1948 עת הוחלף על ידי פלוגה א' מגדוד 11 של חטיבת "עודד". הגדוד הראשון של הפלמ"ח ירד לראש פינה, ומשם לצריפין להתארגנות לפני השתתפותו במבצע "דני".

לאחר כיבוש מלכיה, ב-29 במאי 1948 עדיין תחת אש, יצאו לוחמי הגדוד לאסוף את גופות חבריהם מהקרב הראשון (מה- 15 במאי). הם מצאו ליד הכפר כמה גופות בקבר שטוח. על גבעת העץ נמצא קבר אחד בודד ועוד כמה גופות בתוך כוך סלע ליד עץ האלה גדול (שנתן לגבעה את שמה - גבעת העץ) ללוחמים ניתנה הוראה שלא לאסוף את הגופות. הם סימנו את הקברים בגלי אבנים ועליהם כתבו בצבע פלמ"ח וציירו מגן דוד.

לאחר שחרור הגליל במצבע "חירם" ב- 17 בנובמבר 1948 נאספו גופות חללי הפלמ"ח שנשארו בשדה מקרב מלכיה הראשון, והובאו לקבורה בקבר אחים בקיבוץ מעוז חיים. על הקבר הוצבו עשר כריות עם שמות הלוחמים שנקברו במקום זה. אחד החללים נקבר בתל יוסף, ואחד נקבר בבית הקברות בצפת.

ארבעה מחללי קרב מלכיה הראשון נחשבו נעדרים. לדברי מפקדים, לא נשארו חללים של הפלמ"ח במלכיה בשטח, וכולם נאספו והובאו לקבורה במעוז חיים.

על החקירה-

גופות החללים שנאספו בתאריך ה 17/11/1948 לא זוהו בשל הזמן הרב שעבר בין הנפילה לבין האיסוף (כחצי שנה). את חלקי הגופות אספו נציגי משפחות חללי הקרב, רובן משפחות חללי חברי הכשרת "מעוז" שבסיסה היה בקיבוץ מעוז חיים.

מפקדים  העידו כי לא נותרו בשטח עוד גופות של חללים וכי כולן נאספו ונקברו במעוז חיים.

התברר, כי אנשי הכשרת מעוז חיים לא הכירו את אנשי ההכשרות האחרות ולכן בעבר כללה רשימת החללים בקבר האחים במעוז חיים רק את שמות החללים שאנשי הכשרת "מעוז" ובני משפחותיהם הכירו.

החקירה הבהירה כי ארבעת הנעדרים -  גלר אברהם, לייזר יעקב, בן ציון בנימין, אשר אליהם נוספו שני נעדרים נוספים - אדוארד לוגאץ' וכהן הארווי אבא, השתתפו בקרב במלכיה.

מכיוון שכך, הרי שגופותיהם נאספו מזירת הקרב כשנאספו כל גופות חללי הקרב והובאו ביחד לקבורה במעוז חיים.

המלצת החקירה הייתה כי יש להוסיף את שמותיהם של ששת החללים שמקום קבורתם לא נודע לקבר האחים במעוז חיים.

בתאריך 3/11/2009 נערך במקום טכס גילוי מצבה.