ליאון סולומונוביץ' נולד בשנת 1921 בגאלאץ שברומניה בן סטלה ויצחק.
נעדר מהתאריך: 03.06.1948, כ"א אייר תש"ח
תקציר נסיבות ההיעדרות-
במסגרת מאמצי הבלימה של התקדמות הצבא המצרי הוטל על חטיבת גבעתי לתקוף את ריכוז הצבא המצרי באשדוד ולעצרו בכל מחיר. החטיבה תוגברה בכוחות נוספים מחטיבת הנגב של הפלמ"ח.
בליל ה-2 ביוני 1948 יצא כוח של חטיבת הנגב לקרב, שמטרתו תקיפת ריכוז הכוח המצרי דרומית לאשדוד.
הכוח נתקל בקשיי תנועה, בחולות אשדוד. עם עלות השחר בבוקר ה-3 ביוני 1948 נוצר מגע עם האויב. הכוח המצרי פתח באש על הכוח, בשלב ההסתערות שלו, וגרם לנפגעים רבים. הכוח נסוג לאור יום לכיוון ניצנים, תוך שהוא נושא אתו את הפצועים ומנהל לחימה תוך כדי נסיגה.
החייל ליאון סולומונוביץ (נלו) ז"ל נחשב למקל"ן עד חקירת אית"ן שנערכה בשנים 2012-2013 בסיוע הרבנות הצבאית, ארכיון צה"ל, ארכיון הפלמ"ח, הארכיון הציוני, ,גנזך המדינה, היחידה להנצחת החייל ועוד. החקירה העלתה כי ליאון ז"ל, אשר שירת כחובש פלוגתי ב"חטיבת הנגב", סופח לכוחות הלוחמים במבצע "פלשת". בעת נסיגת הכוחות מהכפר הערבי אישדוד דרך דיונת החול הגדולה לכיוון ניצנים נפל ליאון יחד עם עוד תשעה מחבריו, וגופותיהם נותרו בשטח. לאחר פניית המשפחות למשרד ראש הממשלה, נערכו בנובמבר 1949 סריקות וחיפושים יסודיים, במהלכן נאספו כל השרידים שנמצאו בשטח, והם נקברו בקבר אחים משותף בנחלת יצחק. ואולם, המחפשים סרקו אחר 9 שרידי גופות בלבד ואף לא אחד מביניהם ידע על קיומוו של ליאון, כיוון שהאחרון סופח לכוחות הלוחמים , אף אחד לא הכירו קודם לכן ומשפחתו לא היתה בארץ (חייל בודד). החקירה המאומצת העלתה, שלא זו בלבד, שליאון נהרג בנסיגה המדוברת, אלא שבפועל נמצאו שרידי גופותיהם של 10 לוחמים, והוא, האחרון שבהם. מסקנות החקירה אושרו על ידי הרבצ"ר ועל ידי ראשת אכ"א. טקס צבאי להוספת מצבה על שמו בקבר האחים לחללי "קרב אשדוד", נערך ביום ד' באב תשע"ג, 11 ביולי 2013, לצערנו, לא נמצא נצר למשפחתו.