מספר אישי: 3119987 נעדר מהתאריך: 11.06.1982, כ' סיון תשמ"ב
תקציר נסיבות המקרה-
יהודה כץ נולד ב-18 ביולי 1959 ברמת-גן. הוריו, יוסף ושרה, הם ניצולי שואה. כבר כילד גילה יהודה כישרונות יוצאי דופן בלימודים, ובעיקר גילה צימאון רב ללימודי קודש.
לאחר סיום התיכון בחר יהודה להתגייס לצבא במסגרת ה"הסדר", המשלבת לימודי קודש ושירות צבאי. יהודה חילק את זמנו בין לימודי קודש בישיבת "כרם ביבנה" לבין שירות קרבי בחיל השריון.
בתקופה זו הייתה התעמקותו בלימודים לשם דבר. הוא ישן רק שעות ספורות בלילה, ואת רוב ימיו ולילותיו בילה בבית המדרש כתלמיד בולט, מוקף ע"י תלמידים אחרים שרצו ליהנות מבקיאותו המופלגת. הוריו של יהודה חלקו עמו את שאיפתו לעסוק יום אחד בחינוך ולהשקיע את כישרונותיו בנוער.
ביוני 1982 תפס הקרב בסולטן יעקוב את מקומם של חלומות אלו. כשפרצה מלחמת לבנון, הצטרף יהודה לחבריו שם. הוא נשלח לקרב בסולטן יעקוב עשרה ימים בלבד לפני מועד שחרורו מהצבא. בקרב סולטן יעקוב, ב-11 ביוני 1982, מספר שעות לפני הפסקת האש, נהרגו 10 חיילים ישראלים ורבים נפצעו. שלושה חיילים - יהודה כץ, צבי פלדמן וזכריה באומל עדיין נעדרים.
בסיטואציה חדורת פחדים וחרדות קיבץ יהודה את חבריו ודיבר בפניהם מספר פעמים. בהסתמכו על הידע הנרחב שלו בהלכה ובמוסר, הוא דיבר על התכונות המוסריות והרגשיות אותן תובעת ההלכה מן החייל היהודי. הוא הצליח לחזק את חבריו החיילים - שרבים מהם לא חוו מלחמה לפני כן - ולהרגיע את פחדיהם.
במשך השנים תרה משפחת כץ אחרי כל בדל של מידע ביחס ליהודה, מבלי לאבד את האמונה שהוא ישוב אליהם. מאז ועד היום נישאת תפילה יומית למענו ע"י דורות של תלמידים בישיבת "כרם ביבנה". ארוניתו של יהודה בישיבה עדיין נושאת את שמו ואיש לא נגע בה מאז היעדרותו.